ליקוטי עיצות | אמת ואמונה

ליקוטי עיצות | אמת ואמונה :

א. עיקר הגאולה תלויה באמונה, כי עיקר הגלות אינו אלא בשביל חסרון אמונה (ז, א):

ב. אמונה, ותפילה, ונסים, וארץ ישראל – הם בחינה אחת, וכולם תלויים זה בזה (שם):

ג. יש בני אדם המכסים כל הנסים בדרך הטבע, וכשיכלו אלו האפיקורסים שאין להם אמונה בנסים, ותתרבה אמונה בעולם, אז יבוא משיח, כי הגאולה תלויה באמונה, כנזכר לעיל (שם):

ד. אי אפשר לבוא לאמונה כי אם על ידי אמת (הינו כי עיקר האמונה אינה אלא במה שאין הושכל מבין, כי במקום שהשכל מבין אין שייך אמונה, ואם כן כשאין הושכל מבין, מהיכן יבוא להאמין במה שצריך להאמין, על כן עיקר האמונה תלויה באמת, שאם ירצה האדם להסתכל על האמת לאמתו יבין מאליו, שצריכין להאמין האמונה הקדושה בשם יתברך ובצדיקים האמתיים ובתורתו הקדושה, אף על פי שאי אפשר להבין בשכלנו המגושם, כי על ידי הסתכלות על האמת בעין האמת, יבין מרחוק שהאמת הוא כך רק שאי אפשר להבין בשכל וצריכין רק להתחזק באמונה שלמה. והבן היטב) (שם ב):

ה. אי אפשר לבוא לאמת אלא על ידי התקרבות לצדיקים אמתיים, וילך בדרך עצתם, ולא יטה לימין ולשמאל מדבריהם, ועל ידי זה נחקק בו אמת וזוכה לאמונה וכו' וכנזכר לעיל, וכן צריך להרחיק את עצמו מעצת רשעים ומתנגדים וחולקים על האמת. וכל זה זוכין על ידי מצות ציצית שהוא בחינת שמירה מנאוף שהוא בחינת עצות רשעים, וזוכין לתקון הברית שהיא בחינת עצות של צדיקים (שם ג):

ו. על ידי שמתפלל בכוח [דהיינו ש..] ומכניס כל כחו באותיות התפילה, על ידי זה זוכים לאמונה (ט. א):

ז. אלו בני אדם המכחישים כל הנסים ואומרים, שהכל דרך הטבע, ואם רואים איזה נס הם מכסים הנס עם דרך הטבע, שאומרים שזה דרך הטבעים, הם פוגמין באמונה מאד, ופוגמין בתפילה ובארץ ישראל והם מאריכין את הגלות (שם ב):

ח. לפי התמעטות האמונה כן הסתרת פני ה' וחרון אפו חס וחלילה, ואזי הצדיקים בורחים משררה וכבוד, ואין להעולם מנהיג אמתי, ועל ידי שמשברין הכעס ברחמנות, על ידי זה נמתק החרון אף, ואזי הצדיקי אמת מקבלין הכבוד והמנהיגות וזוכין למנהיג אמתי, שיביא כל אחד אל התכלית האמתי (יח, ב):

ט. אין להאדם לקבל מנהיגות ושררה כי אם כשיש לו אמונה בשלמות שאין שלמות אחריו. ואפילו מי שהוא מאמין באיזה דבר שהוא מדרכי האמורי, כגון צבי הפסיקו בדרך, אף על פי שהוא מאמין בשם יתברך אין לו לקבל המנהיגות. ואף שהאדם חושב בעצמו שיש לו רחמנות על העולם ועל כן רוצה בהנהגתן, באמת הוא רודף אחר הכבוד ותולה רדיפתו ברחמנות, ועל ידי זה יכולין לבוא למינות ואפיקורסות, חס וחלילה, אבל מן השמים מרחמין ואין מניחין המנהיגות בידם (שם ג):

י. צריך לשמור מאד את האמונה שלא תתקלקל חס ושלום כי על ידי קלקול האמונה אין יכולין לקבל מוסר ממוכיחי אמת ונתקלקל השלום ונעשה גרוש ומחלוקות, חס ושלום, ובאים לכפירות ולעבודה זרה ולאמונות כוזבות כי האמונה היא עיקר חותם העליון של הקדושה שצריכין לשמרו מאד, שעל ידי זה נשמר כל הקדושה (כב, א ב):

יא. אי אפשר לזכות לאמונה שלמה כי אם על ידי שבאים לצדיקי הדור האמתיים כי כל עיקר אמונת ישראל ממשיכין הם להדור כי הם כלליות הקדושה (שם ג):

יב. אמת ואמונה הם בחינת אנפין נהירין בחינת שמחה בחינת חיים ועל כן זוכין לאריכות ימים על ידי זה. ולהפך – שקר מקצר ימים כי שקר הוא בחינת מיתה אנפין חשוכין עבודה זרה רחמנא לצלן (כג, א):

יג. אמונה היא אחרית הימים כי עליה עומדים כל המידות, כי האמונה היא יסוד ושורש כל הקדושה. וכבר נתבאר למעלה שעל ידי אמת באים לאמונה (שם ג):

יד. אפילו מי שזוכה להמשיך איזה שכל דקדושה, צריך להמשיך אמונה לתוך השכל, כי אין לסמך על השכל בעצמו (כד,ו):

טו. על ידי תלמידי חכמים שאינם הגונים שאומרים תורה נפולה, על ידי זה באים כפירות ובזיונות והתנגדות על יראי השם. והתיקון לזה הכנסת אורחים תלמידי חכמים אמתיים ועל ידי זה זוכין לאמונה ולשבר הכפירות והבזיונות ולהתגבר על המתנגדים (כח, א ג):

טז. עיקר חשיבות הצדקה ושלמותה הוא על ידי האמונה. וכל הברכות וההשפעות הבאים על ידי הצדקה אין להם שלמות כי אם על ידי אמונה, שהיא מקור הברכות. ועיקר אמונה זוכין על ידי שמירת שבת קדש (לא, ב):

יז. וכן שלמות כל הדברים היא האמונה, ובלתי האמונה כל הדברים הם חסרים וכן שלמות התורה שהיא הדעת היא רק על ידי אמונה, כי כל התורה עומדת על האמונה כי עיקר היא האמונה (שם):

יח. עיקר קיום האמונה הוא רק על ידי שמירת הברית (שם):

יט. על ידי אמונה מחדשין המוח שהוא הנשמה בשעת שנה וזוכין לקבל על ידי השנה שכל חדש ונשמה חדשה מאור הפנים (לה, ג ד ה):

כ. קלקול האמונה, חס ושלום, הוא בחינת עבודה זרה, ועל ידי זה נמנע המטר ואין שבע ואין שלום ואין איש עוזר לחברו, וכל אחד צריך לנסוע ולטלטל ממקום למקום בשביל פרנסתו (מ):

כא. עיקר עשירות בא מאמת, וכשפוגמין ב'אמת' בא עליו עניות גם בזיונות ובושות. אבל האוחז במידת האמת – פרנסתו ברוח (מז):

כב. השקר מזיק לעינים בגשמיות וברוחניות (מז):

כג. כשאומר שקר, מתגברים עכירות הדמים, שמשם באה המרה שחרה והדמעות שמקלקלין עיניו. כי אי אפשר לדבר שקר עד שיעכר את דמיו, ואמת אי אפשר לדבר כי אם כשמזכך מקדם את הדמים (שם):

כד. השקר הוא הרע הוא הטומאה ועל ידי זה מסיר השגחת השם יתברך מעליו, אבל על ידי אמת השגחת השם יתברך עליו בשלמות (שם):

כה. האמת היא אחד והשקר הוא הרבה, כי אי אפשר לומר אמת על הדבר כי אם אחד, דהינו כמו שהוא דיקא כגון על כסף כסף לבד ועל זהב זהב לבד וכו', אבל שקר הוא הרבה כי יכולין לומר שקרים בלי שעור, כגון על כסף שהוא נחושת או בדיל או עופרת ושארי שמות בלי שעור, על כן סוף כל סוף יתגלה האמת בודאי ויתבטל ההתנגדות, כי כל ההתנגדות היא רק מחמת ריבוי השקר בלי שעור שמשם בא כל ההתנגדות, כי באחד אין שייך התנגדות, ועל כן האמת שהוא אחד בודאי ישאר קיים לעולם, כי האמת היא אחדותו יתברך שכל השקרים שמהם ההתנגדות המה יאבדו, והוא יעמד לעולם. כי אמת יי לעולם (שם):

כו. כשתרצה להכלל באחד, עד שיהיה נכלל אחר הבריאה בבחינת קדם הבריאה שיהיה כולו אחד כולו טוב כולו קדש, כמו שהיה קדם הבריאה, תשמר את עצמך משקר ותדבר רק אמת ותהיה איש אמת לאמתו, ועל ידי זה תהיה נכלל באחד כנזכר לעיל, כי אמת היא אחד, כנזכר לעיל (שם):

כז. על ידי אמונה נפתחין שערי הקדושה (נז, ח):

כח. אמונה אין שייך אלא בדבר שאינו יודע טעם, ואף על פי כן אצל המאמין הדבר גלוי כאלו רואה בעיניו את הדבר, שמאמין בו מחמת גדל אמונתו השלמה (סב, ה):

כט. עיקר שלמות האמונה היא על ידי שמקרבין רחוקים לשם יתברך, וזה זוכין על ידי תענית, ואזי זוכין שעל ידי אכילתו נתיחד קודשא בריך הוא ושכינתיה אפין באפין (מב, ג ד ה):

ל. מחמת שאין האמונה בשלמות, על ידי זה רבים נכשלים בטעות ועושים את הסבות אמצעיים בינם לבין השם יתברך. הינו שמאמינים בשם יתברך אבל מאמינים גם כן באמצעי ואומרים, שצריך לסבות, הינו שמאמינים למשל בהסבה של הפרנסה שהוא המשא ומתן, ואומרים הסבה של המשא ומתן הוא עיקר, כאלו חס וחלילה, בלא הסבה של המשא ומתן אין יכלת ביד השם יתברך לתן להם פרנסה. והסבה של הרפואה שהיא סמים עושים מהם עיקר כאלו, חס וחלילה, בלי הסמים אין יכלת ביד השם יתברך לרפא. ואין הדבר כן כי השם יתברך הוא סבת כל הסבות ועלת כל העלות ואין צריך לשום סבה. ועסקנו באלו הסבות, צריך להאמין בשם יתברך לבד ולא לעשות מהסבות עיקר (שם, ו):

לא. הכלל הוא, שכל מה שאנו עושים, הן תפילה הן למוד תורה ועשית מצוות, הכל הוא כדי שיתגלה מלכותו ואמונתו יתברך (עז):

לב. כשאדם חזק באמונה מאד, זוכה אחר כך לבוא אל השכל, וכל מה שמחוזק את עצמו באמונה יותר בא אל שכל יותר, כי הדבר שהיה צריך מתחלה להאמין מחמת שלא הבין הדבר זוכה אחר כך להבינו בשכל על ידי אמונתו החזקה, אך אחר כך יש לו דברים גבוהים יותר שהם נסתרים ממנו ואינו יכול להבינם בשכל, ואזי צריך להתחזק יותר באמונה להאמין במה שנסתר ממנו עתה, ואינו מבין בשכל עד שיזכה להבין גם אלו הדברים בשכל וכן לעולם. אבל צריך להיות האמונה חזקה מאד מאד עד שתתפשט האמונה בכל האיברים, ואזי יכול לזכות לבוא אל השכל על ידי האמונה, כנזכר לעיל (צא):

לג. הניצחון אינו סובל האמת, ואף אם יבררו לעיניו דבר אמת ידחה אותו מחמת ניצחון. על כן מי שרוצה האמת לאמתו, יסלק מקדם מדת הניצחון ואזי יכול לראות האמת אם ירצה (קכ"ב):

לד. אמונה היא בחינת כח הגדל וכח הצומח והיא בחינת אריכות אפים, הינו כשיש לו אמונה בשלמות הוא גדל וצומח בעבודתו יתברך אפילו אם יעבר עליו מה, כי אין יוכל לבלבלו שום בלבול ומונע רק הוא מאריך אפו לסבל כל מה שיעבר עליו. כי כל המניעות והבלבולים מעבודת השם מה שאינו מתקרב ליראי השם, הכל הוא מחמת עצלות ועצבות וכבדות שבא מחמת חסרון אמונה, כי אם היה לו אמונה שלמה בהאמת כראוי בודאי היה רץ ומזדרז מאד להתקרב להם. וכן מה שאינו מתפלל כראוי הוא גם כן מחמת עצלות וכבדות שבא מחסרון אמונה, כי בודאי אם היה לו אמונה שלמה והיה מאמין, שהשם יתברך עומד עליו ושומע כל דבור ודבור שיוצא מפיו ומאזין לקול תפילתו, בודאי היה מתפלל כראוי בהתלהבות וחשק גדול אך עיקר בלבול התפילה הוא מחמת חסרון אמונה. וכן כל ההתרחקות מצדיקים ויראים ומעבודת השם באמת הכל מחמת חסרון אמונה, שעל ידי זה בא עליו עצלות ועצבות וכבדות, כנזכר לעיל. אבל כשיש לו אמונה שלמה אין יכול למנעו שום דבר, רק מאריך אפו לסבל הכל וגדל וצומח בעבודת השם איך שיהיה (קנה):

לה. לזכות לאמונה ואריכות אפים, כנזכר לעיל היא על ידי ארץ ישראל וצריך כל אחד לבקש מהשם יתברך, שיהיה לו כסופין וגעגועים לארץ ישראל עד שיזכה לבוא לשם, וגם שיהיו געגועים לכל הצדיקים לארץ ישראל, והיא סגולה לבטל כעס ועצבות כי אמונה ואריכות אפים שזוכין בארץ ישראל הם הפך הכעס והעצבות (שם):

לו. עיקר שלמות האמונה הוא שיתחזק באמונה חזקה כל כך עד שתהיה זכה וברורה מאד, עד שיהיה דומה בעיניו כאלו רואה בעיניו ממש הדבר שמאמין בו, וכמבאר לעיל (שם):

לז. על ידי מחלוקות על ידי זה נופלים מחשבות של רשעים שהם מחשבות של כפירות על אנשים כשרים, והתקון לזה, שישתק וימסר המלחמה לשם (רנא):

לח. איש אמת שעושה כל המצוות בכל הדקדוקים בינו לבין קונו כמו בפני בני אדם ואין חלוק אצלו כלל, כי אין בו שום צד שקר לעשות, חס ושלום, איזה תנועה בעבודתו בשביל בני אדם, הוא ממשייך לעצמו כח כל הצדקות ועל ידי זה הוא מבטל מחשבות של כפירות, הנזכרות לעיל (שם):

לט. כשאדם באיזה צרה, חס וחלילה, אז האמת הוא פגום. על כן צריך אז לשמר מאד את עצמו ביותר שלא יהיה נלכד באיזה טעות ושקר על ידי הצרה, חס וחלילה, (ח"ב. ב. ד'):

מ. על ידי הודאה לשם יתברך בכל עת על כל מה שעובר עליו ובפרט כשיוצא מאיזה צרה, חס וחלילה, ועל ידי למוד הלכות, על ידי זה מאיר האמת בהדבור ומשלים כל חלקי הדבור, כי עיקר קיום ושלמות הדבור הוא רק על ידי אמת, וזוכה להתפלל באמת שזה עיקר שלמות התפילה. וזוכה לקבל תורת אמת מרבי אמתי, שיורה אותו בדרך האמת בתורתו האמתית. וזוכה לעשות שדוכים אמתיים, שיזמין השם יתברך לו ולבניו זווגם האמתי. וכל זה זוכה על ידי הלל והודאה לשם יתברך ועל ידי למוד הלכות, כנזכר לעיל. ועל ידי זה זוכה להמשיך הברכה והקדושה והשמחה של שבת לששת ימי החל, ועל ידי זה נתגלה אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות, להאמין ולידע באמת, שכל הפעולות משתנות נמשכין מאחד הפשוט יתברך שזאת הבחינה יקרה מאד למעלה בכל העולמות ואפלו אצלו יתברך היא דבר נפלא ויקר וחשוב מאד (שם):

מא. העיקר היא האמונה וצריך כל אחד לחפש את עצמו, אם אמונתו שלמה ולחזק את עצמו באמונה תמיד, כי על ידי פגם אמונה באים מכות מופלאות שאין מועיל להם לא רפואות ולא תפילה ולא זכות אבות. גם אין מועיל להחולה קול צעקת של אח וגניחות, כי לפעמים מועיל להחולה אלו הקולות, שמרחמין עליו על ידי זה, אבל על ידי נפילת האמונה גם אלו הקולות אין מועילים (ה, א'):

מב. כשאדם נופל מאמונה, חס ושלום, ואזי אין מועיל אפילו קול צעקה בלא דבור, אזי צריך לצעוק מעמק הלב בבחינת "ממעמקים קראתיךיי, מעומקא דלבא, ועל ידי זה נתגלו עצות עמוקות ועל ידי זה גדלה האמונה ונתתקנה, ועל ידי זה חוזרין ונתתקנים כל הנזכרים לעיל שהם רפואה ותפילה וזכות אבות וכו' (שם ב'):

מג. על ידי נפילת האמונה הקדושה על ידי זה נעשין ונתחזקין אמונות כוזבות וכן להפך כשמעלין ומתקנין האמונה הקדושה, על ידי זה נחלשין ונופלין האמונות כוזבות, וחוזרין ושבין העובדי כוכבים ומזלות מאמונות כוזבות שלהם לאמונתנו הקדושה ונעשים גרים. ולפעמים נעשים גרים בכח דהינו אף על פי שאינם באים להתגיר ממש בפעל אף על פי כן מכירין את השם יתברך במקום שהם, ויודעים ומאמינים שיש יחיד קדמון יתברך. ולפעמים נעשים גרים בפעל ממש, שבאים ומתגירין. ואלו הגרים מזיקין לישראל ומכניסין גאות ונאוף בישראל וצריכין עדין לזה כמה תקונים (עין תפלין אות ו', שמחה אות כ"ד) (שם ד'):

מד. עיקר האמונה שלמה זוכין על ידי התקרבות לצדיק האמתי שיש לו בחינת רוח הקדש, שעל ידי זה נתברר המדמה שעל ידי זה עיקר שלמות האמונה, שזוכין להאמין בשם יתברך ובחדוש העולם שהוא יסוד הכל וכל העולם תלוי בזה (עין צדיק אות צ"ח) (ח, ז' ח'):

מה. האמונה תולה בפה של האדם, שצריכין לדבר האמונה בפה כמו שכתוב: אודיע אמונתך בפי. ועל כן כשאדם נופל מאמונה, חס ושלום, עצה לזה – שידבר האמונה בפיו, שיאמר בפה מלא שהוא מאמין וכו' כי זה בעצמו שמדבר בפיו דבורי אמונה זה בעצמו היא בחינת אמונה. גם על ידי זה זוכה לבוא לאמונה שלמה, כי האמונה תולה בפה של אדם, כנזכר לעיל (מד):

מו. וכן להפך, חס ושלום, צריך לזהר מאד שלא להוציא מפיו איזה דבור של כפירה ואפיקורסות, חס וחלילה, אפילו בדרך ליצנות, דהינו שבלבו הוא מאמין רק שאומר דבור זה של כפירה בשם אחר ומתלוצץ ממנו, גם זה הוא אסור גדול כי מזיק לאמונה, כי על השם יתברך ברוך הוא אסור לומר דברי הלצות אפלו בדרך שחוק (שם):

מז. וצריך להיזהר מאד שלא להביט כלל בספרים המדברים מחקירות, כי הם מזיקים ופוגמין מאד את האמונה הקדושה. וכבר מבאר זה בכמה מקומות, אך צריך לכפל כמה פעמים אזהרה זאת לבל יאבד עולמו כרגע, חס ושלום (שם):

מח. טוב יותר להאמין אפילו בשטותים ושקרים כדי להאמין גם בהאמת, מלכפר בכל, חס ושלום, דהינו לכפר בשטותים ושקרים ועל ידי זה נעשה הכל ליצנות אצלו וכופר גם בהאמת (שהר"ן קג):

מט. שלמות האמונה היא רק כשמאמין בשם יתברך בלי שום חכמה כלל ובלי שום אות ומופת ובלי שום חקירה כלל רק בפשיטות ובתמימות, כמו שהנשים והמון עם ישראל מאמינים (שם לג):

נ. יש חכמים שהם חכמים אפילו בחכמות התורה ואין להם אמונה. אלו החכמים נקראים בעלי ראתן וצריך להתרחק מהם ומשכנותם בכל מיני התרחקות, שהזהירו רבותינו, זיכרונם לברכה, להתרחק מבעלי ראתן, כי הבל פיהם מזיק מאד לאדם כשר. וגם יכול ליפול לתאות נאוף, חס וחלילה, על ידי הבל פיהם, כי אלו החכמים הנזכרים לעיל על פי רב הם נואפים גדולים מאד (שם קו):

נא. על ידי שמחת תורה ומצוות עד שמרקד מחמת שמחה על ידי זה נתעלה האמונה הקדושה (ח"ב פא):

נב. כשיש קטנות ופגם באמונה צריכין לעשות עבודות קשות כגון תענית וכיוצא. אבל כשהאמונה בשלמות יכולין לעבד את השם יתברך בכל דבר כי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו (פו):

נג. אמונה חשוב כצדקה (פו):

נד. על ידי אמונה זוכה לבנים, אמונה בגימטריא בנים (פו):

נה. אמונה היא דבר חזק מאד, ועל ידי אמונה ותמימות בלי שום חכמות זוכין לבוא לבחינת רצון שהוא למעלה אפילו מחכמה דקדושה, דהינו שיזכה לרצון מופלג חזק מאד אליו יתברך בהשתוקקות נמרץ מאד עד שלא ידע כלל מה לעשות מגדל ההשתוקקות, ויצעק בכלות הנפש וכו' (שם לב):

נו. יש שבאים עליהם מחשבות על האמונה הקדושה מחמת שלא נולדו בקדושה כראוי. ויש שהוסיפו עליהם מעשיהם הרעים שעשו בעצמם. כי יש עברות שהם מכניסים כפירות באדם, ועל כל זה צריכין בושה ולב נשבר. שמי שיש לו חקירות ומחשבות כאלו, חס וחלילה, שהם כנגד אמונתנו הקדושה, ראוי לו להתביש מאד מאד על שבא לזה בעוונותיו, ועל ידי הבושה ולב נשבר יגרש וישבר הכפירות. גם כבר מבאר עצה גדולה לאמונה, לומר ולדבר האמונה בפיו, כנזכר לעיל באות מ"ה (שם):

נז. מי שיש לו אמונה – חייו חיים. אבל בלא אמונה, חס ושלום, אין לו חיים כלל, [ומסביר למה..] כי אין אדם שלא יעברו עליו תלאות רבות והרפתקאות וצרות. כי אדם לעמל יולד, וכשיש לו אמונה אזי אפלו כשבאים עליו יסורים וצרות, חס ושלום, יוכל לנחם את עצמו, כי השם יתברך ירחם עליו וייטיב אחריתו, והיסורין הם לו לטובה ולכפרה, כי כל מה שעושה השם יתברך הוא בודאי לטובה גדולה. אבל מחקר שאין לו אמונה כשבא עליו איזה צרה, אין לו למי לפנות ואין לו במה להחיות את עצמו ולנחם את עצמו, על כן אין לו שום חיים כלל מאחר שהולך בלי השם יתברך ובלי השגחה רחמנא לצלן. אבל על ידי אמונה חייו טובים תמיד, כנזכר לעיל (שם קב):

נח. עיקר אמונת היחוד הוא על ידי הצדיקים אמתיים שהם קוצא דאות דל"ת דאחד כדאיתא בזהר הקדוש שהצדיק הוא קוצא דאות דל"ת וכו' (ח"א. י. ה'):

 

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה