פרשת השבועפרשת השבוע תשע"זקודש קודשים

אנשים לא יודעים לחיות !

פרשת השבוע ואתחנן

אנשים לא יודעים לחיות ! הסיבה לכך היא, כי החיים האמיתיים והטובים הם רק אצל השי"ת, שהוא חי החיים, והוא אלקים חיים, והשי"ת הכניס החיות בתורתו הקדושה, ומי שרוצה לחיות גם בעולם הזה חיים טובים צריך להיות דבוק בה' ובתורתו הקדושה.

החיים האמיתיים

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק פרשת השבוע ואתחנן

לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע,

וזהו (דברים ד-ד) "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום". ידוע ומפורסם מהמציאות, שהעולם הזה מלא יגונות ובזיונות צער ועוגמת נפש, ודאגות,, וטירדות, וייסורים, ומרה שחורה, ותסכולים, ואכזבות, ותוחלות ממושכות, ותקוות שלא מתגשמות, ומיחושים וכאבים, ומחלות, ופחדים, ובילבולים, וספיקות, ואין חשק ואין כח ואין מוח. ואין סבלנות ואין חזון ואין אופקים, וטיב העתיד ערפילי ביותר, ועלום מאד, והרבה מיואשים או קרובים ליאוש מתגלגלים בראש כל חוצות.

וכמו שאמרו חז"ל (סוטה מט:) על הפסוק (דברים כח, סו, סז) ולא תאמין בחייך, בבוקר תאמר מי יתן ערב (של אמש), ובערב תאמר מי יתן בוקר (של שחרית / וכלשון רש"י "שהצרות מתחזקות תמיד, וכל שעה מרובה קללתה משלפניה".

וכדאיתא במסילת ישרים (פ"א) : תראה באמת שכבר לא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעולם הזה, כי מה הם חיי האדם בעולם הזה, או מי הוא ששמח ושלו ממש בעולם הזה, ימי שנותיו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואון (תהלים צ), בכמה מיני צער וחלאים ומכאובים וטרדות, ואחרי כל זאת – המות.

אחד מיני אלף לא ימצא שירבה לו העולם הזה הנאות ושלוה אמיתית, וגם הוא אילו יגיע למאה שנה כבר עבר ובטל מן העולם, .. ואין הנשמה אוהבת העולם הזה כלל אלא אדרבא מואסת בו עיין שם,

וכדאיתא בשיחות הר"ן (סי' שח) אדם לעמל יולד (איוב ה-ז) ומאחר שאיך שיהיה, אם יהיה עשיר או עני וכו', אעפ"כ בודאי יהיה לו עמל וכעס כל ימיו, כי צרות וייסורי כל אדם – רבים מאד, וכמו שכתוב (קהלת ב-כז) גם כל ימיו כעס ומכאובות

וכמובא בשל"ה הקדוש בלשון חרוז "אין רגע בלא פגע, אין שעה וכו' אין יום" וכו',

כי באמת מי שיש לו עיניים לראות ולב להבין האמת לאמיתו יבין וישכיל, ויראה שגם בימים הראשונים היה העולם מלא דאגות וטירדות הפרנסה כמו שאנו רואים בכל הספרים שנתחברו לפני מאות שנים, שרובם ככולם כותבים בהקדמותיהם שהיה להם צרות רבות בימיהם וחסרון כיס ודחקות הפרנסה הקשה מכולם וכו' והכלל שגם בימים הראשונים היה העולם מלא דאגות הפרנסה כמו שכתב שלמה המלך ע"ה (קהלת ב-כג) גם כל ימיו כעס ומכאובות, וכתיב (איוב שם) אדם לעמל יולד, קצר ימים ושבע רוגז וכו', וכיוצא באלה פסוקים הרבה

וגם אז נדמה לכל אחד שבצוק העתים כאלה – צריכים לדאוג רק על הפרנסה, ועי"ז אבדו ימיהם והלכו מן העולם בלא חמדה.

והסיבה לכך היא שאנשים לא יודעים לחיות, כי החיים האמיתיים והטובים הם רק אצל השי"ת, שהוא חי החיים, והוא אלקים חיים, והשי"ת הכניס החיות בתורתו הקדושה, ומי שרוצה לחיות גם בעולם הזה חיים טובים צריך להיות דבוק בה' ובתורתו הקדושה.

וזה בחינת "ואתם" רק אתם "הדבקים בה' אלקיכם" רק אתם "חיים כולכם היום" ובכל יום ויום.

וכמ"ש רבינו ז"ל מ- ברסלב (שם) ואין מקום לברוח מהעיצבון והדאגות המקצרים ומכלים ימי האדם, אין מקום לברוח מהם כי אם אל השם יתברך ואל התורה וכו' וכו' על כן אין מקום לברוח מייסורי העולם הזה (מכל הסוגים והאופנים) כי אם אל התורה, ואל השי"ת וכנ"ל. בבחינת "ממך אליך אברח".

וצריך האדם להיות מרוצה לקבל רצון ה' ואזי טוב לו בזה ובבא.

בברכת התורה וכל טוב סלע

ראש ישיבת "נצח מאיר"

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תרומות לישיבת בין הזמנים

יתקבלו בברכה 

ניתן להקדיש לעילוי נשמה או לברכה ותפילה

050-4161022

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *