עלה לתרופה

את הישועה שלך תגלה בלילות הזהב של רבינו

לילות הזהב

כל אחד נבהל מהחושך.. אבל רבינו נחמן מברסלב מלמד אותנו –

ששם בלילה ובחושך – אם תתבונן ותצעק ותרבה בתפילה – שם תוכל למצוא את האור !

אחי היקר!

דע לך שהלילות הם אחד מהמתנות הגדולות של האדם שהוא יכול להתקרב על ידם להשי"ת

ולברר את דרכו בחייו ולפשוט את כל ספיקותיו ובלבוליו.

ואף שהלילה הוא בעצם זמן של התגברות הקליפות, והבלבולים,

אשר לכן גם הלילה הוא זמן של חושך מחמת שיותר קשה להשיג אז את ה'.

אך מאידך השי"ת נתן לנו את הלילה והחושך דווקא בשביל שאנו נבנה בעצמנו את אור היום,

על ידי שבשעת לילה נתעורר לחפש את אור ה' המאיר ביום.

ומי שמנצל את הלילה לחפש ולכסוף לאור היום ואינו מתייאש מאור היום, הוא זוכה לאור יום אמיתי ופנימי.

כי זהו כלל בבריאת העולם, שלפני כל אור בהכרח שיהיה לילה, כמו שכתוב 'ויהי ערב ויהי בוקר',

וכמו שלפני הגאולה מוכרח להיות גלות, ואין אלו שני מצבים נפרדים, גלות וגאולה,

אלא הם אחד, שכפי שמתעוררים בזמן הגלות לחפש את ה', כך זוכים באמת לאור הגאולה,

כי החושך של הגלות הוא בעצמו בונה את הגאולה, אם יודעים לנצל את הגלות כראוי,

וכך הוא באמת כל לילה ויום, שבכל יום השי"ת מחדש בטובו מעשה בראשית,

ואף שנדמה שכל יום הוא אותו השמש שהאירה אתמול,

אך באמת בכל יום השי"ת מתגלה באופן אחר בעולם,

והכל תלוי כמה התחזק האדם לחפש אותו בזמן הלילה והחושך.

ומשום כך אחד מן העקרים של רביז"ל הוא לשמור את הלילות,

דהיינו להשכים קום בחצות או לכל הפחות לפנות בוקר,

להתבודד לעשות חשבון הנפש ולומר תיקון חצות, לקונן על גלות עצמו, לומר תהילים ולעסוק בתורה, כל אחד כפי יכולתו,

כי רק כך בונה האדם את אור היום של עצמו, שיהיה יום של התגלות הבורא וקרבה אליו.

גם משה רבינו אמר לקורח, 'בוקר ויודע ה' את אשר לו',

כי נתן לו את הזמן של הלילה לברר אצל עצמו את האמת, אולי ישוב בתשובה.

ואילו היה קורח יושב לעצמו בלילה ושומר את זמנו והולך ומתבודד, וזועק לה' שיכוון אותו אל האמת,

אזי היה זוכה שבבוקר יתברר אצלו האמת, אך הוא הלך וישב כל אותו הלילה במשתה מרעים, כמובא במדרש,

וכך בבוקר נעשה עמו העונש הגדול הזה שהארץ פתחה את פיה.

ואותה הבחינה יש גם בכל גלות וחושך פרטי של האדם, שאז האדם נבהל בראותו החושך שנפל עליו,

אבל באמת כל חושך הוא סימן לאור יום שיבוא לאחריו,

אלא שהשי"ת רוצה שהאדם יבנה את אור הגאולה הפרטית שלו בזמן החושך.

ורביז"ל מספר לנו במעשה הראשונה בסיפורי מעשיות 'מעשה מאבידת בת מלך',

לאחר שהמלך נעשה ברוגז על בתו, 'בלילה הלכה לחדרה ובבוקר לא ידעו היכן היא',

כי לאחר שנעשה המלך ברוגז היה לה להשאר ולא ללכת לחדרה,

אך כיון שראתה את הלילה, פרשה מאביה המלך והלכה לחדרה,

וכיון שלא שמרה הלילה, לכן גם כאשר כבר הגיע זמן הבוקר, זמן הגאולה הפרטית שלה, שאולי היה נמתק הרוגז של אביה המלך,

היא כבר לא היתה שם, ולא ידעו היכן היא,

וכל זאת מחמת שלא לקחה את הלילה כאמצעי להתרומם על ידו – זמן של חיפוש ובקשה.

והוא חידוש נפלא ביותר, אשר אדם צריך להבין זאת,

כי בלילה הקליפות משתוללות בעולם, ואז האדם מחפש לבלות זמנו לריק, בטיולים ופטפוטי הבל וריק,

ואינו שם אל ליבו שהוא זמן יקר כל כך שיכול לבוא על ידו לכל הגאולות שלו, וכל בירורי הספיקות שלו,

אם רק ישב ויספר לה' על מה שעובר עליו, ויתחנן מלפניו שינחהו בדרך אמת וישרה,

ויבקש ממנו שיקרב אותו אליו. 'בוקר ויודע ה' את אשר לו'

חזק ואמץ – מתוך העלון עלים לתרופה

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *