פרשת השבועפרשת השבוע תשס"ט

גודל השלום | פרשת השבוע ויגש

בית מועד לכל חי

והנה אילו הצדיקים היו נפגשים ביניהם היה ניתן ליישר ההדורים ולהשכין שלום ביניהם ובין אנשיהם, והיו נעשים תיקונים נפלאים, ודבר זה נאמר גם כן בין אנ"ש עובדי השם, ת"ח, וכן בין איש לרעהו. ועצם השלום הוא תיקון נפלא, ולא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה מלא השלום..,

 

גודל השלום.

בס"ד, לכבוד… אחדשה"ט!

אכתוב פירור כל שהוא על פרשת השבוע ויגש,

(בראשית מד, יח) "ויגש אליו יהודה".

וע"י הגישה הזו, נעשו תיקונים נפלאים והסתדרו כל הענינים, וכדאיתא בזוה"ק פ' השבוע, (דף רו ע"ב) ורזא דמילה, יהודה ויוסף הרי אצטריכו לאתקרב כחדא, בגין דיוסף. איהו צדיק (ספירת היסוד) יהודה – איהו מלך (ספירת מלכות),

ועל דא ויגש אליו יהודה, בגין דקורבא דילהון דאתקריבו כחדא גרם כמה טבין לעלמא, גרם שלמא לכולהו שבטין, גרם שלמא בינייהו, גרם ליעקב דאתקיים רוחא דיליה, כד"א (בראשית מה) ותחי רוח יעקב אביהם, ועל דא קריבא דא עם דא, אצטריך בכולהו סיטרון לעילא ותתא. עיי"ש.

והנה אילו הצדיקים היו נפגשים ביניהם היה ניתן ליישר ההדורים ולהשכין שלום ביניהם ובין אנשיהם, והיו נעשים תיקונים נפלאים, ודבר זה נאמר גם כן בין אנ"ש היקרים של ברסלב, וכן בין איש לרעהו.

ועצם השלום הוא תיקון נפלא, ולא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה מלא השלום (עוקצין פ"ג מיא').

אלא שכדי שמפגש כזה יצא לפועל צריכים להרגיש שהוא חיוני ביותר, וא"א בשום אופן להמשיך בלעדיו [כעין הרגשת יהודה], וצריך עזות דקדושה וצריך ענוה שאל"כ יאמר אני גדול ממנו ואני צודק ממנו, וא"כ אם הוא רוצה שהוא יבא אלי, וכיוצא בטיעונים שלא תמיד צד הקדושה עומדת מאחוריהם.

וכידוע שבשעתו התגלו חילוקי דעות באומן כמדומני בין ר' געצי העובד הקדוש זצ"ל, ובין ר' שמשון ברסקי, ושניהם התבודדו בענין המחלוקת ונשארו בעמדותיהם.

ועל כך העיר ר' אברהם ברבי נחמן מטולשין שאומנם שניהם צדיקים, מ"מ שניהם לא מתבודדים בזה כדבעי,

כי כ"א בטוח בצידקת דרכו ומתפלל לה' שיאיר עיני זולתו להודות לו,

ואין זו הדרך הנכונה להתבודד, אלא כל אחד צריך לבדוק ולחזור ולבדוק את עצמו שמא באמת הוא לא צודק וחבירו אכן צדק,

וכמו ששמעתי כמה פעמים סיפור זה מפי מורי ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל.

וכשצריכים לגשת להדבר עם חבירו ועמיתו ונמנעים מכך ע"י איזה סיבה, מונע מעצמו ומהעולם טובה רבה,

ולפעמים ג"כ נעשים קילקולים עצומים ואדירים, וכעין מה שאמרו חז"ל (מד"ר פ' חיי שרה, בר' ס, ג) ד' הן שתבעו שלא כהוגן… יפתח שנא' (שופטים יא, לא) והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתו.. והעליתיהו עולה, וזימן לו הקב"ה שלא כהוגן הה"ד (שם, לד) והנה בתו יוצאת לקראתו. ולא היה שם פנחס שיתיר את נדרו? אלא פנחס אמר הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!

ויפתח אמר אני ראש קציני ישראל ואני הולך לי אצל פנחס? בין דין לדין אבדה הנערה ההיא, הדא דברייתא אמרין (.אמרי אישי) בין חיתא (יולדת) למחבלתא (מולדת) אזל ברא דעלובתא. ושניהם נענשו בדמיה של הנערה, יפתח – מת בנשילת אברים, פנחס – ניטלה ממנו רוח הקודש, עיי"ש.

והדברים מבהילים והם נוראים מאד. ואין לסמוך על הנס ולדחיפת שמים [כההיא דאמרו (ברכות י.) (קהלת ח) מי כהחכם ומי יודע פשר דבר, מי כהקב"ה שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים, בין חזקיה לישעיהו, חזקיה אמר ליתי ישעיה גבאי דהכי אשכחן באליהו דאזל לגבי אחאב (דהיינו נביא הלך למלך), ישעיהו אמר: ליתי חזקיהו גבאי, דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע (דהיינו מלך הלך לנביא), מה עשה הקב"ה הביא יסורין על חזקיהו ואמר לו לישעיהו לך בקר את החולה, עיי"ש], אלא יש להקדים את עצמו לדבר מצוה, וגדול השלום, ומ"מ הכל לפי העניין. (כי לפעמים יש משום חילול ה', ולפעמים אין עם מי לדבר).

בברכת התורה וכטו"ס

 

ראש ישיבת ברסלב – שמעון יוסף הכהן ויזנפלד.

תרומות להחזקת תלמידי חכמים עובדי השם בישיבת ברסלב מאיר

יתקבלו בברכה 0504161022 או בדף התרומות www.breslevmeir.com/donate

מוכר לצורכי החזרי מס' סעיף 46

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *