כללי

די להיות עצוב

מה תשתוחחי נפשי

מה תשתוחחי נפשי. פסוק זה הוא יסוד גדול ועצום בעבודת ה´,

והאדם צריך לומר לעצמו כן כל הזמן: "נפשי — תתחזקי, ולמה לך ללכת שחוחה וכפופה, כמי שנמצא בדיכאון ומרה שחורה.

הלא, לא זו הדרך ומה יצא לך מזה", כי לא מיבעי על סיבות גשמיות, כגון פרנסה ובריאות, שיש להתחזק ולקוות לטוב,

ובכל אופן כל מה דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס, ב)

ויש לקבל כל המצבים באהבה, אלא אפילו על הדברים הרוחניים,

ממה נפשך, אם זה בידו — הרי מי מונע ממנו לבחור בטוב ולתקן ולעשות הטוב המתבקש ולהימנע מרע.

ואם אין זה בידו, כגון בנין בית המקדש והגאולה — הרי יש רק להתפלל ולקוות לטוב.

וכלל גדול יהי´ בידך, תמיד יהי´ פסוק זה שגור בפיך. והוא התחזקות עצום.

 (מתוך הספר שי למורא על "תיקון הכללי")

 

להוליד המוחין

מה שכתוב בשירת האזינו, צור ילדך תשי, שכביכול התשנו כח של מעלה ע"י עוונינו ואין כח בשכינה הק´ להוליד המוחין (ע"ל אות ז),

וע"כ כתוב בתריה אסתירה פני מהם וכו´ וכנ"ל.

והנה השכל שהוא בבחי´ "אחור" הזכירו רבינו בלשון "משיג אותו ע"י הקדמות רבות"

כלומר שהאדם רודף אחריו עד שמשיגו, והשכל שהוא בבחי´ פנים הזכירו רבינו בל´ "בא לאדם" כלומר בא מאליו, שאינו צריך לרדוף אחריו כלל ולהתייגע להבינו, כי מאחר שהתייגע וקידש עצמו בשאר עבודות הקדושות כשמירת ז´ הנרות נותנים לו השפע הנ"ל במתנת שמים.

כי בודאי מי שלא זכה לשפע אלקי עליו ללכת בחכמת האלקית לאט לאט בזהירות רבה כי אחרת יוכל לקצץ בנטיעות ולקלקל הרבה בזמן קצר כי אפילו שאר כל החכמות שלא באים משפע אלקי צריכים לפסוע בהם בפסיעה קטנה (וכדאיתא בזוה"ק האזינו, דף רצ"ד), דכל מלה דהוי בבהילו לא הוה בחכמתה שלימתא,

וע"כ צריך לאזור את מתניו בסבלנות ולא לדחוק את השעה אלא ללכת לאט לאט לרגל המלאכה ולפי השגותיו עד שירחמו עליו מן השמים

מתוך הספר "יש מאין"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *