תיקון הכללי

החיים

דוב עם פרחים פרפר

ימי שנותינו ´בהם´ שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה.

ורהבם עמל ואון, כי גז חיש ונעופה. (תהלים צ, י).

יש להבין תיבת ´בהם´ שהיא לכאורה מיותרת ?

וי"ל ימי שנותינו – ´בהם´ בדמיונות העוה"ז.

אי נמי ימי שנותינו ´בהם´ בבני אדם, או ברוב בני אדם סה"כ חיים על פי הרוב, דהיינו בדרך כלל שבעים או שמונים שנה.

והתרגום כתב ´בהם´ – ´עלמא הדֵין´. ורש"י פירש ´בהם´ – בעוונותינו (והוא כעין פי´ הראשון):

ולכן קאמר ואם בגבורות, כי "ואם" הוא לשון ספק, כי על הרוב לא זוכים לשמונים שנה, אלא שאפילו זוכים לאריכות ימים, אז מה?

הרי ורהבם (כלומר רובם רוב החיים) עמל ואָוֶן

 כי גז (ל´ גזיזה והסתלקות) חיש (במהרה) ונעופה, פי´ התרגום — וטיסין. ופי´ הרד"ק — ונעופה אל הקבר.

ויש אומרים שהוא ל´ חוזק, כי הכל עובר במהירות ובחטף.

(פסוק הבא בתהלים צ, יא) מי יודע עוז אפך. אשרי מי שיודע מיראתך.

אי נמי אשרי מי שיודע להשיב ולהרגיע חרון אפך, אבל מי יודע.

א"נ אשרי מי שטעם עוז כעסך, כי תיקן עוונו בכך, אבל אוי לו למי שטעם גזירתך הקשה.

א"נ מי יודע מה מחכה לו ביום הדין הגדול ובגיהנום שאחריו, ואיך לא יתעורר האדם לירא מלפניו יתברך

[ויקח את עצמו בידים להתחזק בתפילה, תורה מצוות ומעשים טובים לאסוף צידה לדרך ארוכה לחיי עולם הבא !].

(מתוך הספר "שי למורא" פירוש על התיקון הכללי)

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *