הלכה פסוקה (למעשה ומנהגים)פנינים

הלכות ומנהגי בין המיצרים

הלכה פסוקה, מאת ר' שמעון אנשין שליט"א

הלכה פסוקה, מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א, מו"צ דביהכנ"ס נחלת חן

 הלכות ומנהגי בין המיצרים

 א. ברכת שהחיינו.

(א) אין לברך ברכת ‘שהחיינו’ בימים אלו. אבל בשבת אין להחמיר בזה. אמנם לפי האריז”ל אין לברך שהחיינו גם בשבת (שו”ע תקנא יז, משנ”ב צח ושעה”צ צט, מג”א מב, באר היטב ושע”ת לח).

(ב) ולכן אין לאכול פרי חדש, כיון שיצטרך לברך שהחיינו על זה. ואם לא ניתן להשיג את הפרי אחר כך, מותר לאכלו ולברך עליו שהחיינו. אכן אם אפשר לדחות את אכילתו לשבת, צריך לעשות כן (רמ”א שם ומשנ”ב קא). וכן מעוברת או חולה הזקוקים לפרי חדש, מותרים לאכלו אך לא יברכו עליו שהחיינו (משנ”ב צט).

(ג) בעת: ברית מילה, פדיון הבן, ראיית בתו בפעם הראשונה – מותר לברך שהחיינו (ראה: שו”ע שם. מאמ”ר טז. מקדש ישראל כט).

 

ב. קניית בגדים וכלים ורהיטים חדשים.

(א) בגד שמברכים עליו שהחיינו, אין לקנותו וללבשו בימים אלו. אמנם אם מברכים עליו שהחיינו רק בעת הלבישה הראשונה ולא בשעת הקניה, אזי מותר לקנותו אך לא ילבשו אותו עד אחרי ת”ב. ואם מוכרח ללבשו עתה, מותר ללבשו אך יש להסתפק אם יברך שהחיינו (שמא דינו כחולה שאינו מברך או כמי שלא ניתן להשיג הפרי וכו’ שמברך).

(ב) בגד שאין מברכים עליו ‘שהחיינו’, מותר לקנות בימים אלו עד ר”ח אב. והיינו בין שהסיבה שאינו מברך הוא מחמת מיעוט חשיבות הכלי, ובין אם הוא מחמת שאינו נוהג לברך שהחיינו בכל אופן על בגד חדש (משנ”ב מה. הליכות שלמה פי”ד א. קובץ מב”ל יח).

(ג) כלים ורהיטים וכיוצא באלו שמברכים עליהם שהחיינו, אין לקנות בימים אלו. אמנם הקונה דבר שיש לו שותפים בשמחתו, כגון כלי או רהיט חדש המשמש לו ולאשתו או לשאר בני הבית, שאז צריך לברך עליו ‘הטוב והמטיב’ – מותר לקנותו ולברך עליו בימים אלו (שע”ת יז. קובץ מב”ל ביהמ”צ יח).

(ד) בכל זאת יש שנוהגים לא לקנות או לחדש ‘בגד חשוב’ או לקנות כלי או רהיט המביא לידי שמחה גדולה, אף באופן שאין מברכים שהחיינו (ראה: א”ר תקנא יז, אפילו בשבת. ערוה”ש תקנא יח. קובץ מב”ל יח, שיש להמנע במידת האפשר).

ג. שונות:

(א) אין שום איסור לעבור דירה בימים אלו, בין דירה קנויה ובין שכורה (שו”ת לבושי מרדכי א קא. הליכות אב”י ביהמ”צ י, עד ר”ח אב). אך יש שנהגו להחמיר בזה משום ‘סימן טוב’.

(ב) מותר לעשות שיפוצים ולסייד בימים אלו עד ר”ח אב. ובכל זאת יש שהחמירו בזה. (בא”ר תקנא ד, שנהגו לא לצייר. בהליכות אב”י ט, שמנהג ירושלים לא לסייד אבל אין איסור. קובץ מב”ל יח, מותר וטוב אם יעשה קודם).

(ג) מותר לטייל ולהתרחץ בים או בבריכה, עד ר”ח אב. אכן כיון שיש חשש סכנה בימים אלו, לכן אם אין צורך הגון יש להימנע מכך. ואותם המחלקים בין מי שהתחיל להתרחץ לפני ימים אלו ובין מי שעדיין לא התחיל, אין לזה שום מקור (ראה: מקו”ח תקנא יד. הל”ש פי”ד ה. קובץ מב”ל יט. שו”ת תשובות והנהגות ב רסג. מקדש ישראל מו).

 

לבישת בגדים מכובסים מר”ח אב

א. מראש חודש אב אסור ללבוש בגד מכובס ולא להחליף מגבות ולהציע סדינים מכובסים (שו”ע תקנא ג ומשנ”ב לג). וכן בגדים שלובשים בעת השינה. איסור זה כולל גם את הבגדים התחתונים והגרביים! ולא התירו להחליף אותם אלא כשיש ריח מהם באופן שמפריע לאחרים, או כשהם מלאים זיעה או לכלוך הגורמים לגירוי בעור וכיוצא בזה. (שו”ת שלמת חיים שלא. הליכות אב”י תשעת הימים א ויא. מקדש ישראל פט.) הלכות ומנהגי ביהמ”צ קארפ ד כז. ובשו”ת רב פעלים ד סו”ס כט אוסר אפילו בנתמלא זיעה. גם בהליכות שלמה יד יב, אבני ישפה ג נח, רבבות אפרים ג שמ, לא התירו אלא לצורך הגון). מי שנתלכלכו מאוד כל בגדיו באופן שמתבייש לצאת כך, מותר לו ללבוש בגד מכובס (הליכות אב”י ז). ומכל מקום צריך שיעשה את האמור להלן בסעיף ב אות ה.

ב. הכנת בגדים. (א) מי שרוצה בכל זאת להחליף בגדים כדרכו בשאר

ימות השנה, נתנו הפוסקים עצה להכין הכל מלפני ראש חודש, ע”י שלובשים אותם איזה זמן באופן שינטל מהם ‘טריותם’. ולפי האמור יש

להכין גם את הבגדים התחתונים והגרביים והמגבות.

(ב) שיעור לבישת הבגדים לשם הכנתם – אין בזה גדר ברור. כי היושב

על מקומו עם מיזוג אויר, פשוט הדבר שיצטרך הרבה זמן עד שיפוג

טריות הבגד. וההולך ברחוב, די לו בזמן מועט יותר (הל”ש שם יד ובהערה45 . וברב פעלים שם, ללבשו שלוש שעות. ובשו”ת בצל החכמה ד קלח, שעה ושעתיים. ובהליכות אב”י ג, לפחות חצי שעה).

מגבת די אם מנגבים בה את הידים פעם אחת (הליכות אב”י ח).

(ג) ללבוש כמה בגדים ביחד, פשוט הדבר שאינו מועיל אלא לבגד

התחתון בלבד (הליכות אב”י ד. קובץ מבית לוי פז הערה ה). אמנם אם הולכים עמהם ברחוב זמן מרובה, בדרך כלל מועיל להפיג טריות כל הבגדים שלובשים.

(ד) ‘לזרוק על הרצפה’ אף שמובא היתר כזה בפוסקים, הוא אמור רק

לגבי רצפה של עפר, ולא בריצפות שלנו שאינו מועיל דבר זה כלל וכלל!

זולת אם דורסים אותם היטב ברגלים. (הל”ש שם הערה 45 . הליכות אב”י ה) .

(ה) מי שלא הספיק להכין לו בגדים – אפשר להניח את הבגד תחתיו

בעת השינה תחת גופו ממש [אבל לא תחת הראש או תחת הכר או

המזרן], כיון שאז מתבטל ממנו טריותו.

(ו) יש מתירים ‘להכין בגדים’ בשבת שאחר ר”ח ע”י לבישת בגד אחר

כל כמה זמן (ארחות רבינו ב עמוד קל. הליכות אב”י שבת חזון י). וי”א שאינו מותר לעשות כן אלא רק אם לובשים בגד אחר בבוקר לאחר השינה וכן לאחר שינת הצהריים ולא יותר מזה (הלכות ומנהגי ביהמ”צ ד כט מהגריש”א.

בצל החכמה ד קלח. באר משה ו בהשמטות לסימן קה). ובכל אופן יש להזהר לא לומר בפה שמכינו לצורך ימות החול (בצלה”ח שם). אך יש מפקפקים מאוד על זה (רב פעלים שם. הל”ש בדה”ל כ. מקדש ישראל קב. הלכות ומנהגי ביהמ”צ שם).

 

ג. לכבוד שבת – מותר להחליף כל הבגדים אפילו כשהם מכובסים [אבל חדשים לא, זולת אם אין לו אחר]. וכן מותר להשחיר ולהבריק את הנעליים (הל”ש יז. קמב”ל פט ה). וזמנו: כל שניכר שהוא כבר לכבוד שבת (הל”ש טו הערה  (40 ובמוצ”ש, נוהגים להמשיך ללבשם (קמב”ל פט ח. הליכות אב”י יח). ויש שהחמירו לפשוט אותם תיכף אחר הבדלה (הל”ש כח). אבל אין להחליף את הסדינים (משנ”ב לג) ובגדי שינה (מקדש ישראל קב) אף לכבוד שבת. ולגבי מגבות – נראה שלכתחילה אין להחליפם לכבוד שבת, אך אם יש בהם קצת ריח אפשר להחליף (כי במשנ”ב לא מצאנו היתר בשבת, אך בט”ז כתב בשם הרש”ל להתיר וכ”כ בא”ר).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *