כללי

הנפש

הכל לטובה

הנפש היא יקרה מאד, וצריך להיות זהיר בה ולשמרה מאד.

כל נפש של כל יהודי היא בחי´ נפש יקרה (משלי ו´), וכמ"ש (דברים ד) ונשמרתם מאד לנפשותיכם !

והנה בענין זהירות ושמירת הנפש מתבארים מתוך דברי רבינו רבי נחמן מבסלב ז"ל כמה פרטי דינים. ואלו הן:

א. כשמגיע לאדם איזהו כבוד כל שהו… – יש לראות לקבל הכבוד המלביש הנפש, בקדושה גדולה לשמו ית´ לבד (כמבואר באות א).

ב. לראות שיהיה פנים להכבוד, ע"י זהירות מתאוות אכילה, ובהכשלו בזה ח"ו לתקנו ע"י צדקה (כמבואר באותיות ב, ה).

ג. לראות להוליד הנפש בנקל ע"י יראה (כמבואר באות ז).

ד. לגדל הנפש ע"י אהבה (כמבואר שם).

ה. ליזהר מעייפות הנפש ע"י תפילה בכוונת הלב, ובהכשלו בזה – להחיות הנפש ע"י כבוד זקן ששכח תלמודו מחמת אונסו (כמבואר באות ח).

ו. וע"כ כשבא כבוד חדש לאדם צריך ליזהר ולהשמר, כי אולי בא הכבוד ח"ו בשביל הסתלקות כדי שתסתלק הנפש אל הכבוד.

רואים מכאן שע"י שנזהרים לקבל הכבוד בקדושה לשמו יתברך לבד (וכמבואר לקמן) אפשר לפעול עי"ז שאע"פ שהכבוד אשר בא לאדם בא מתחילתו משום הסתלקות, ואעפ"כ אפשר להפוך ביאתו לטובה ולהמתיק הגזירה !

וכן משמע לקמן בדברי רבינו דקאמר "אבל ע"פ רוב בא הכבוד לטובה" – משמע דלפעמים מתחילתו בא לרעה, דהיינו משום הסתלקות ח"ו כנ"ל.

ועוד אפשר לפרש שהכבוד בא בבחי´ אור פשוט ולשם נסיון, והכל תלוי באדם איך יקבלנו, וע"כ צריך להיות פיקח וירא שמים בשעת הנסיון דהיינו בשעה שנותנים לו כבוד להמשיכו לשמו ית´ לבד ולא להנאתו כלל, כי שמא עכשיו בא משום הסתלקות ח"ו. (מתוך הספר "יש מאין" פירוש לליקוטי מוהר"ן לרבי נחמן מברסלב)

 

גאה גאה

ועיין במדרש תנחומא (בשלח, יב) על פסוק כי גאה גאה, שהקב"ה גאה על כל המתגאים.

שכל המתגאים במה שהם מתגאים נפרע מהם..,

דור המבול בגשם נתגאו, בגשם נפרע מהם.

אנשי מגדל בבל נתגאו בבבל נפרע מהם,

אנשי סדום אמרו בואו ונשכח תורת הרגל מארצנו, והשי"ת השכיחה שלא ברצונם,

פרעה ברכב נתגאה לפיכך (שמות יד) מרכבות פרעה וחילו ירה בים,

סיסרא במלחמה נתגאה במלחמה לקה,

שמשון נתגאה בעיניו לפיכך וינקרו את עיניו,

אבשלום בשערו נתגאה בשערו לקה שנא´ (ש"ב יח) ואבשלום רוכב על הפרד וכו´ ויחזק ראשו באלה ויותן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר,

סנחריב במלאכים נתגאה במלאכים לקה, וכן נבוכדנצר, וכן צור, וכן נגיד צור עיי"ש באריכות,

ועיין במס´ סנהדרין (דף כו.) דשבנא הוה דריש בתליסר רבוותא חזקי´ הוה דריש בחד סר רבוותא, כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים כתב שבנא פתקא שדא בגירא "שבנא וסיעתו השלימו,

חזקי´ וסיעתו לא השלימו" וכו´ תנא, הוא ביקש קלון בית אדוניו לפיכך נהפך כבודו לקלון, וסופו הי´ שנקבוהו בעקביו ותלאוהו בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותו על קוצים ועל ברקנים.

(מתוך הספר "יש מאין" פירוש לליקוטי מוהר"ן לרבי נחמן מברסלב)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *