שאלה לרב

העלאת ניצוצות

רבינו אומר בליקוטי מוהר"ן סימן כ"ו:

שאלו אותו: הצדיק שממית את עצמו, ומוסר את נפשו בצלותיה ובעותיה, באיזה מן המקומות מן התפילה, צריך לו למסור את נפשו ביותר.

והשיב להם: היכא דעאל. היינו איך שיש לו להעלות ניצוצי הקדושה, היינו איך שנכנסים בו מחשבות זרות, וצריך להעלותם כידוע, שם צריך לו למסור נפשו, עכ"ל. (עיין מאמר העלאת ניצוצות)

מה הכוונה? שמעלים את הניצוצות באופן 'הידוע', כמו שמוסבר ע"י הבעל שם טוב ועוד ספרים (בתור דוגמה, אם מדובר במחשבה רעה של אהבות רעות ר"ל, אזי להעלות אותה ע"י שיחשוב על אהבת השי"ת).

ואומר רבינו, שאז צריך להתגבר בתפילה במסירות נפש. אם זה הפירוש, למה דוקא אז צריך להתגבר?

או שע"י שמתגבר בתפילה, עי"ז עצמו מעלה את הניצוצות. אם זה הפירוש, אם כן מה הקשר. איך ע"י שמתגבר בתפילה, מעלה את הניצוצות?

בברכה מ. מן

תשובה מאת הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט"א – ראש מוסדות ברסלב

אין הפירוש והכוונה שמעלים את הניצוצות "באופן הידוע", אלא "כידוע וכמפורסם" שע"י תפילה בכוונה גדולה (סילוק המחשבות זרות) מעלים את הניצוצות, וכמבואר דבר זה בהרבה מקומות בכתבי האריז"ל, שזה תיקונם.

בברכה ברסלב מאיר

שאל את הרב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *