כללי

התחזקות באמונה

נחל נובעהתחזקות באמונה (פרנסה)

התחזקות באמונה באהבת השם השם יתברך, וביסודות ודרכי התורה והיהדות… בזה תלוי כל קיום התורה הקדושה… כי בזה תלוי כל הבחירה והנסיון של האדם, וכל מה שעובר עליו כל ימי חייו, שהכל הוא בשביל הבחירה והנסיון, בכל התחומים וניסיונות של החיים….

כי דרך הנהגת השי"ת שמאיר פניו בכל פעם ובתוך כך מסתיר פניו, וזה הוא בכלליות ובפרטיות, ובפרטי פרטיות.

בכלליות זמן כל העולם, ובפרטיות בכל דור ודור, וכן בכל אדם ובכל זמן.

ועי"ז כל הנסיון והבחירה של כל אדם בכל עת כל ימי חייו. ומי שמשים לב לזה יכול לראות קצת מזה בכל ההרפתקאות והתלאות וההצלות וההרחבות והישועות הנפלאות העוברין עליו בכל ימי חייו וביותר בענין הפרנסה.

וכמו שראינו ביציאת מצרים מיום שנתגלה הש"י למשה לגואלם עד הסוף.., שבתחילה האיר ה' פניו למשה בהארה נפלאה ושלחו לגואלם, ומסר בידו מופתים ואותות נוראות לגלות אלקותו ולגואלם, כדי שיאמינו ישראל בו ית' עד שיזכו לקבל התורה.

וכן הי' שבא משה לישראל ויעש האותות לעיני העם, ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את עמו וכו'.

ואח"כ תיכף כשבא משה לפרעה לגואלם, פרעה הקשה את רוחו, ולא די שלא הניחם לצאת ממצרים אף גם הכביד עליהם העבודה ביותר לבלי ליתן להם תבן וכו'.

אזי תיכף נתעורר כפירות בדתן ואבירם והכרוכים אחריהם עד שיצאו נצבים לקראת משה ואמרו – ירא ה' עליכם וישפוט וכו'.. וזה מחמת שהי' הסתרת פנים כזה שלא די שלא זכו לגאולה כאשר הבטיחם משה. אף גם הכביד עליהם העבודה כ"כ.

וכן התנהג אח"כ בכל פעם. כמבואר היטב בכל הפרשיות המדברים מיציאת מצרים ובפרט בפ' בשלח. שאחר שגמר הש"י מעשהו ע"י משה והוציאם ממצרים באותות נוראות כאלה, וכבר ראו דתן ואבירם וכל הכרוכים אחריהם שהי' להם טינא בלב על משה, כולם ראו בעיניהם שדבר ה' אמת בפי משה, שאע"פ שפרעה הכביד עליהם העבודה אחר שבא משה לגולאם, אעפ"כ דבר אלקינו יקום לעולם, כאשר ראו בעיניהם שהוציאם משה רבינו ביד חזקה ובזרוע נטוי' באותות ומופתים נוראים כאלה,

אעפ"כ כשבאו על הים וראו "והנה מצרים נוסע אחריהם" ורוב ישראל הכשרים והתמימים עשו כהוגן וכראוי ויצעקו אל ה', כי תפסו אומנות אבותם כשרז"ל ומובא בפרש"י.

אך היו בהם כיתות המבקשים תואנה, והכל הי' ע"פ דיבורים רעים ודיעות רעות של ראשי החולקים, שהם דתן ואבירם שהטעו אותם כ"כ עד שאמרו "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר וכו'".

וכן אח"כ כשהראה הש"י את ידו הגדולה ע"י משה ובקע להם את הים והטביע את מצרים. וישראל עברו ביבשה בתוך הים ובזזו מהם הון רב מאד, אעפ"כ אח"כ הסתיר הש"י פיו עד שהלכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים, ואח"כ ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם וכו'.

ואז וילונו העם על משה לאמור מה נשתה וכו'.

נמצא שאע"פ שראו בתחילה הארת פנים כל כך שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים בנפלאות ונוראות כאלה, אעפ"כ תיכף כשהסתיר הש"י פניו מהם בשביל נסיון ולא מצאו מים, באו בתלונות ומריבות וכן הי' בכל פעם.

על כן מאן יש ללמוד להזהר בזמן הניסיון להתחזק בתפליה צעקה וזעקה אל ה' – ולהזהר לא להתלונן ולהרהר אחר הנהגת השי"ת, ולהתחזק באמונה ובטחון ו..בישועה העתידה לבוא !

ובפרט בענין המן שהוא בחי' פרנסה, כמו שכתוב "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ויצאו העם ולקטו דבר יום ביומו (וכל זה רק מבחן…) למען אנסנו הילך בתורתי אם לא".

…וכן אח"כ בכל דור ודור בימי השופטים והמלכים שבכל פעם האיר ה' פניו, ועשה להם אותות גדולות.., ואח"כ הסתיר פניו, ואז היו להם נסיונות.., ורבים עמדו בנסיון, וזכו לשני עולמות לנצח.

ורבים נכשלו וסרו מדרכי ה' עי"ז. וקצת פרקו עול לגמרי עד שגרמו להחריב הביהמ"ק פעמים, ועדין הגלות מתארך עי"ז.

כי גם עתה בתוקף אריכות מרירות גלותינו והתגברה ההסתרה שבתוך הסתרה מאד מאד ונתקיים בעו"ה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא וכו'.

אעפ"כ מי שחפץ באמת להתקרב להש"י ולתורתו הק' הוא רואה גם עתה בכל פעם הארת פני ה' וחסדיו ונפלאותיו הנוראות בתוך עוצם ההסתרות הרבות מאד. וכשרז"ל הן הן גבורותיו, הן הן נוראותיו [עם ישראל] שה אחד בין ע' זאבים וכו'.

וכמו כן הוא בפרטיות ובפרטי פרטיות בכל אדם ובכל עת ובכל יום ויום.

ואי אפשר לבאר כל זה.., רק המשכיל החפץ באמת יכול להבין ולראות כל זה כמה נסים ונפלאות הש"י עושה עמנו גם עתה בכל עת עם כלליות ישראל ובפרטיות עם כל אחד וא', בכלליות כל ימי חייו, ובפרטיות בכל עת כמו שאנו אומרים ג"פ בכל יום "על נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים וכו'":

והכלל שכל הבחירה והנסיון של האדם.., בפרט בענין הפרנסה – שזה כמעט העיקר שמטריד ומבלבל את האדם מלהשתדל להתקרב להש"י ולתורתו [לעסוק בתמידות דביקות והתלהבות בתורתו]. עיקר הנסיון הוא בבחי' הנ"ל, מה שהש"י מראה פני חסדו וישועתו בכל פעם.., ותיכף מסתיר פניו.

[ואת הקטע הזה צריך להפנים ולחרוט בליבו] ואזי המסית שבלב האדם מכניס בו דאגות, ויגונות, ותואנות בלב כאלו א"א לו לעסוק בתורה מחמת עול הפרנסה.., כאשר יכול להבין כל אחד בעצמו.

אם ישים לב באמת על כל דרכיו ולהבין כל דברינו אלה – להבין מזה רמזים לעצמו בכל עת !

…כי אם היה מאמין בהאמת כי מלא כל הארץ כבודו, והוא ית' הזן ומכלכל כל העולם בטובו. וכמו שרואה בעיניו שהש"י החיה וזן וכלכל אותו בחסדו עד הנה ! בוודאי לא הי' בא לידי כפירה והכחשה לכפור ממון חבירו.., וגם לא הי' דואג כ"כ על פרנסה, רק הי' בוטח בה' כאשר זן אותו עד הנה, בכמה וכמה שינוים ודרכים נפלאים.., כן יכול לעשות נפלאות גם עתה לפרנסו ביתר שאת !

כי כל אדם שבעולם יכול לראות נפלאות ה' בפרנסתו, ואפילו מי שפרנסתו דחוקה ומצומצמת מאד, אעפ"כ גם זה מעט המזון והכסות שבצמצום, הכל בא לו בדרכים נפלאים ובהשגחה גדולה מאתו ית' ע"י סיבות שונות שסיבב הש"י עד שפרנס וזן אותו בכל יום.., ואי אפשא לבאר כל זה רק כל המאמין בהשגחתו ית' ומשים לב לדרכיו יכול להבין כל זה.

וצריך לשום לב לזכור היטב כל מה שעבר עליו עד הנה.. בכמה סיבות שונות עזר לו הש"י בכל הדברים ובפרט בענין הפרנסה, ובכל פעם היו לו חסרונות הרבה, והש"י לא עזב חסדו בכל יום ופרנס אותו בכל יום ובכל עת בהשגחה נפלאה, ואם עתה נדמה לו שנתעכב הפרנסה – יבטח בה' כי גם עתה לא יעזוב חסדו "ומאן דברא יומא ברא מזונא וכו'" [מי שברא את היום ברא גם את הפרנסה]… ויבטח בה' וישען באלקיו… כ"ש "ברוך ה' יום יום יעמס לנו האל ישועתינו סלה". וכן בפסוקים הרבה.

כי עיקר נסיון הפרנסה הוא ממש כמו הנסיון של המן, שירד בכל יום, ולא ירד בפעם א' על כל השנה, והכל בשביל נסיון ובחירה כשם שאמרו רבותינו ז"ל כדי שיתלו עיניהם למרום [שעם ישראל יתחזקו בתפילה וישתדלו להתקרב אל השם בכל יום]. וכמו כן מתנהג עכשיו. וכ"ש הדור אתם ראו דבר ה'. ראו במה נתפרנסו אבותיכם, כשרז"ל שירמיה הוציא להם צנצנת המן וכו'. ובזה גילה לנו והראה לנו כי גם עתה אנן ניזונין בבחי' מן ממש, וכשרז"ל לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן – דהיינו מי שמאמין בהשגחתו ית', שפרנסתו בבחי' ירידת המן ממש, וכנ"ל (וע' מזה במ"א).

אבל מי שפוגם בזה, ורוצה שהש"י יגלה לו פני חסדו בכל עת, ותיכף כשנדמה לו איזה הסתרת פנים ע"י החסרונות שחסר לו בכל פעם, עי"ז בא בלבו תלונות ודאגות ויגונות ומתבטל מתורה ותפילה, עד שיוכל לבא לידי הכחשה לכפור ממון חבירו עי"ז שנחשב כאלו עובד עכו"ם כשרז"ל. כי הוא בחי' כפירה ממש רח"ל.

כי אם הי' מאמין בהש"י בוודאי לא הי' כופר בממון חבירו, ועיקר הכפירה נמשכת מפגם הנ"ל שעושה פירוד בין מלא ואי'. ורוצה לראות ולהבין הכל בעיניו.

אבל באמת צריכין להבין שא"א להשיג דרכיו ית' בשלימות, כי הוא ית' סתים וגליא, שזהו בחי' מלא כל הארץ כבודו ואיה מקום כבודו.., שבאמת כולו אחד, רק שא"א להבין כל זה וצרכים להתחזק באמונה גדולה בכל זה, בפרט בעת ש"נדמה לו" איזה הסתרת פנים ח"ו, להאמין שגם שם מוסתר הש"י והשגחתו וחסדו י"ת, כי חסדי ה' כי לא תמנו… לא כלו רחמיו וכו'… ובוודאי יעזור לו הש"י ויחזור ויגלה פני חסדו כאשר כן עבר עליו כמה פעמים וכנ"ל:

צריך להזהר מלהתלונן בשעת ניסיון והסתרת פנים, אלא לחזק את יסודות האמונה !!

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *