ויקהל

ויקהל

וזהו (שמות לה, א) "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויאמר אליהם אלה הדברים אשר ציוה ה' לעשות אותם".

בהיות כל איש שורר בביתו, עליו מוטל להדריך את בניו ובנותיו והתלויים בו, לעשות תמיד רצון ה' וללכת בדרכיו, וכמ"ש אצל אברהם אבינו (בראשית יח-יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה'.

וע"כ בכל עת שמתאספים ומתקהלים התלויים בו – מוטל עליו להדריכם להזהירם ולחזקם בעבודת ה' והליכה בדרכי ה' [ובפרט אם רואה פירצות, או דברים שצריכים חיזוק]. ובזמנינו הדבר שכיח שמתאספים בשבת חתן [אויפרוף], או בשבע ברכות, או באחד מימי חנוכה, או בין הזמנים, [או אפילו באחד הימי הולדת של אחד מבני המשפחה] או ברית, פדיון הבן, בר מצוה או כל הזדמנות.

ואפי' בשבת רגילה שמתאספים ומתארחים בני המשפחה, מצוה לשום אל לבו איך יוכל להגיע ללבם, בנעימת דבריו.

וזהו "ויקהל.. את כל עדת.. ויאמר אליהם אלה הדברים אשר ציוה ה'". ממש, כפשוטו, ולא צריך להוסיף הסבר.

והנה בין הדברים "אשר ציוה ה' " אשר יש להשמיע ישנם הלכות, וישנם הנהגות, וישנם עניני השקפה. וישנם דברים יסודיים, וישנם דברים כללים ויש פרטים, והכל כאשר לכל כלול, בדברינו הנ"ל. והכל יש להשמיע לפי הענין.

[וכן כל רב קהילה, וכן רבי ומורה בכיתה, וכן כל מי שאחרים תלויים בו, או דבריו נשמעים גם עליו נאמרו כל הדברים הנ"ל. כל אחד לפי ענינו ובחינתו].

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"

הרב שמעון יוסף ויזנפלד הכהן

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *