חייב אדם ללמד את בנו תורה

ענייני אמירת קדיש, על פי תורתו של רבי נחמן מברסלב,

ערוך ומלוקט מתוך הספר ליקוטי הלכות,

יורה דעה ב, מלמדים ות"ת, אות כו

וזה בחי' חייב אדם ללמד את בנו תורה, וכן את בן בנו וכו', שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך.

כי עיקר המצוה להניח בנים הוא בשביל הגדלת שמו יתברך, כי ע"י הבנים נשאר שם וזכר האדם בעולם כמ"ש לעניין ייבום – ולא ימחה שמו מישראל.

ובודאי אין החיוב להניח בנים בשביל שישאר שם האדם בעצמו, כי במה נחשב הוא האדם בחייו ומכ"ש לאחר מותו, ומה חפצו בביתו אחריו, ומה לו בזה אם ישאר שמו בעולם.

אדרבא הפסוק מתלוצץ מזה, כ"ש קראו בשמותם עלי אדמות וכו'..,

אך עיקר המצוה להשאיר בנים –

כדי שיהיה נשאר שמו וזכרו בעולם, הוא רק בשביל הגדלת שם כבודו ית'. [שאז מתפאר שמו בעולם הבא על שמקדשים בזכות הנפטר את שמו יתברך בתורה ומצוות]

כי ישראל כלולים בשמו יתברך, וכל מה שנתרבה אחד מישראל כביכול נתרבה ונתגדל ונתעלה שמו ית', כי שמו משותף בשמינו.

וע"כ כל עבודת האדם בעולם הזה הוא להשלים שמו שהוא נפשו וחיותו שיוכל להכלל בשמו ית' שיתגדל ויתקדש שם כבודו ית' על ידו.

וע"כ תחילת השאלה ששואלין את האדם לאחר מותו כשמביאין אותו לדין הוא אם זוכר שמו כמובא בכל הספרים.

כי בזה כלול הכל כל מה שעשה כל ימי חייו, שכמו כן משלים שמו כנ"ל וכמו כן זוכה לזוכרו לאחר מיתתו.

וזה שיסדו לנו הקדמונים שיאמרו הבנים קדיש אחר אביהם ואמם.

כי עיקר הקדיש הוא הגדלת שמו יתברך כמו שאומרים יתגדל ויתקדש שמי' רבא וכו' אמן יהא שמי' רבא וכו'..

כי זה עיקר תיקון נפש הנפטר כשזוכה שבניו מגדלים ומקדישין שמו ית', שבשביל זה עיקר המצוה להניח בנים אחריו כנ"ל

[ועל כן מי שלא הניח בנים או שלא הניח בנים אשר מקדשים את שמו יתברך בתורה ומצוות – עליו מוטלת החובה לשכור תלמיד חכם שיעסוק בתורה ויאמר קדיש כדי שיזכה שיתקדש שמו יתברך בעולם הזה ויזכה הנפטר לשם וחיי עולם הבא].

ועל כן חייב אביו ללמד בניו תורה. כי עיקר הגדלת שם כבודו יתברך ע" שנתרבים נפשות ישראל הוא רק ע"י התורה שהיא שמא דקוב"ה. וכל מה שבניו עוסקים ביותר בתורה ומקיימין יותר את התורה כמו כן יגדל שמו יותר

[ועל כן כמה שמרבים במצוות קידוש שמו יתברך באמירת קדיש, ובלימוד משניות אם יכול בעצמו מהטוב, ואם לא בתרומה והזכות להחזיק בתלמידי חכמים העוסקים בחכמת התורה יומם ולילה, כן מתגדל שמו יתברך].

המשך…

וזה בחינת מה שחייב ללמד את בנו ואת בן בנו.

כי כבר מבואר שעיקר הגדלת שמו יתברך ע"י עבודת האדם שבזה העולם הוא ע"י שמברר האמת מן השקר דייקא וכנ"ל.

וזה עיקר חיוב עסק התורה כל ימי חייו ביום ובלילה וללמד בני ובני בניו כי הכל בשביל בירור האמת. כי האמת קשה מאד לברר, וצריכין יגיעה גדולה לזה כל ימי חייו עד שיזכה לברר לפי בחינתו איזה חלק מהאמת.

כי עצם האמת בשלימות א"א לגלות עד הסוף האחרון כנ"ל רק עתה מברר כל אחד איזה בחינה וחלק כפי עבודתו.

כמו למשל בהתורה שבנגלה שזה זוכה לברר הלכות אלו וזה מברר הלכות אלו, וגם זה אינו בשלימות כי אין הלכה ברורה ומשנה ברורה במ"א כשרז"ל.

אך אעפ"כ צריך כ"א לברר ולהתייגע לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא לבררא איזה הלכות באמת כפי בחינתו.

מכ"ש וכ"ש בפנימיות התורה מכ"ש וכ"ש בקיום התורה שהוא העיקר העולה על הכל שזה הלימוד של עצות ותחבולות איך לזכות להתעורר באמת לקיים את התורה ולהיות חזק בנקודת אמתתו כל ימי חייו וכו'.

וזה הלימוד הוא עמוק מאד וא"א להשיגו כ"א ע"י יגיעה רבה ולהתאבק הרבה בעפר רגלי חכמים אמתיים ואז יזכה לברר איזה אמת כפי בחינתו.

אבל עדיין צריכין לברר האמת יותר ויותר בכל דור ודור, ובשביל זה צריכין להניח בנים אחריו ובני בנים, וכן לדורות, כדי שכל אחד יברר האמת כפי תורתו ועבודתו שיזכה ע"י בחירתו.

וזה בחינת מ"ש בכתבי האר"י ז"ל כמה פעמים שבירור הניצוצות הקדושי' א"א לבררם בדור אחד וצריכים לבררם כל ימי חייו עד שיברר איזה חלק מהם.

וכן בכל דור ודור עד שיושלם הבירור ואז יבא משיח ע"ש.

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה