כללי

חסידות ברסלב

חסידות ברסלב

אמר המקום שלי הוא רק ארץ ישראל מה שאני נוסע אני נוסע רק לארץ ישראל ולפי שעה אני רועה בברסלב וכיוצא: חיי מוהרן-נסיעתו לארץ ישראל-קנו.

מתי הגיע רבי נחמן לברסלב ?

לעיר ברסלב הגיע רבי נחמן בשנת 1802, אחרי שיצא רבנו זכרונו לברכה מזלאטיפאלע קבע דירתו בעיר ברסלב. ושם יצר את עיקרי תורתו ובה הצטרפו אליו כמה מתלמידיו החשובים.

מאמר אקרקתא סימן ג בליקוטי מוהר"ן, נאמר בשבת הראשון שנכנס רבנו זכרונו לברכה לברסלב, סוף שנת תקס"ב. התורה בחצוצרות (סימן ה) אמר בראש השנה ברסלב שנת תקס"ג. התורה אתם נצבים בלקוטי א' בסימן מ"ד אמר בשבת שקדם ראש השנה של שנת תקס"ג. ושם מדבר מענין מחיאת כפים בשעת התפילה. ודע שבאותו העת שאמר התורה הזאת, אז היה סמוך לכניסתו לפה ברסלב, ואז דבר הרבה מענין מחיאת כפים בתפילה.

סיפורים חדשים בעניין הציפורים אמר בברסלב שנת תקס"ז פרשת ויחי אחר שקידש רבי נתן את הלבנה, ואמר לו: אם הייתם שמחים היה טובה גדולה להעולם. אחר כך ספר זאת שראה בחלום היו הולכים חילות רבות מאד והיו פורחים אחריהם צפרים רבים מאד גזמא גדולה.. וגילה את הסיפור הנ"ל ועד כמה וכמה סיפורים חדשים.

התיקון הכללי התגלה בברסלב

בספר שיחות הר"ן קמא מובא שאת עשרת המזמורים של תיקון הכללי גילה רבי נחמן מברסלב בעיר ברסלב לפני הרב של העיירה וכלשון תלמידו רבי נתן כשרצה להכנס לבקש מאיתו רשות לשוב לביתו: דברתי עמו ושאלתי ממנו שיגלה לי עשרה קפיטל הנ"ל, כי ידעתי שכבר הם נרשמים אצלו כנ"ל. ולא רצה. ואמר שיהיה עת אחר לזה והלכתי מאתו: אחר כך סמוך לאותה העת בעת שהייתי אני בביתי בנעמרוב, אז גלה העשרה קפיטל תהלים לפני הרב דפה ברסלב ולפני חברי רבי נפתלי מנעמרוב. ויחד אותם לעדות על זה.

רבי נתן מספר על ביאתו של רבינו לברסלב : בספר חיי מוהר"ן סימן קטו :

ובשנת תקס"ב בחדש אלול נכנס לברסלב ובא לכאן על שבת פרשת כי תצא. וכאשר נשמע הדבר בנעמריב הסמוך לפה היה אצלנו דבר פלא מאד שהוא נכנס לכאן. אבל השם יתברך חמל עלינו מן השמים, וחשב מרחוק להיטיב אחריתנו להשאיר שארית בארץ למען עשה כהיום הזה להחיות עם רב. כי בכאן נגמרו הספרים הקדושים הנדפסים, ופה חבר הספרים הנעלמים מעין כל חי, ואנחנו זכינו ברחמיו המרבים להתקרב אליו תכף בכניסתו לפה, ויתבאר מזה במקום אחר, אם ירצה השם, באריכות (ימי מוהרנ"ת ב). ואמר, אלו לא בא לברסלב אלא בשביל לקרב אותי די.

ופה ברסלב ישב בשלוה מבני העיר כל ימיו, אבל בעולם היה המחלקת הולך ומתגבר וכל מה שקרב יותר אנשים להשם יתברך, התגבר המחלקת יותר.

אמר המעתיק שמעתי שאמר רבנו זכרונו לברכה אנחנו כבשנו את עיר ברסלב בהמחאת כף ורקודין. (כי באמת בתחלת כניסתו לברסלב דבר תכף ממחאת כפים בתפלה, שעל ידי זה מגרשין האויר של חוץ לארץ וממשיכין אוירא דארץ ישראל, כמבאר במאמר אתם נצבים וכו' (לקוטי מוהר"ן מד). וכן בשנה זו רקד הרבה אודות לבטל הפונקטין [הגזירה לקחת יהודים לצבא]. ובחרף זה אמר מאמר ואלה המשפטים סימן י' המדבר מרקודין והמחאת כף).

על שם מה נקראים חסידות ברסלב ?

עוד שמעתי מספר תלמידות רבי נתן שטרנהרץ שפעם אחת סמוך לכניסתו לברסלב מזגו לו כוס יין לקדוש, ונשפך על הארץ. ומזגו לו כוס אחר, וקידש עליו. ואחר כך אמר היום נטענו שם ברסלביר חסידים, ושם זה לא ישתקע לעולם, כי לעולם יהיו אנשי שלומנו נקראים על שם עיר ברסלב וכן היה כמפורסם. (חיי מוהרן – מקום לדתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו סימן קטו).

ופעם אחת אמר בביתו של הרב הקדוש דודו רבי ברוך זכרונו לברכה דודי רצה לישב בברסלב ולא נתישב שם ואני יושב בברסלב, וכן מפרסם עוד בין אנשי שלומנו דבורים הרבה בענין ישיבת ברסלב והמובן מדבריו, שהיו לו זכרונו לברכה בענין ישיבתו בברסלב סודות נוראים ונפלאים מאד:

עוד מספר בחיי מוהר"ן קסו על הסבל הרב שעבר בעיר ברסלב. ורבנו זכרונו לברכה בעצמו כתב לכלל אנשי שלומנו בעת שישב בזאסלאב בשנת תקס"ז: מהודענא לכל אנשי שלומנו כי קצתי בישיבת ברסלב מגודל הצרות והרפתקאות דעדו עלי… עוד כתב שכתב שם לנו שיזכר כל אחד ואחד איך מצאתי אתכם בבואי לברסלב וכמה טובות עשה עמנו עם כל אחד ואחד והוציא אותנו מבין שני הס"מ וכו'.

הספר הנשרף הידוע נשרף בעיר ברסלב כמתועד בחיי מוהרן נסיעתו לארץ ישראל סימן קסט. אחרי שדיבר קצת רבנו זכרונו לברכה עם הדאקטיר והלך, ואחר כך דברו עוד רבי שמעון ורבנו זכרונו לברכה, והוא זכרונו לברכה היה בוכה אז הרבה מאד. ואחר כך אמר לרבי שמעון אם כן אפוא הא לך המפתח של הקאמאדע [שידה] שלי ולך מהרה חושה אל תעמד ותשכור עגלה לברסלב ואל יעצרך הגשם והשלג ורוץ מהרה חושה לברסלב ותבוא לשם ותקח שני ספרים אחד מנח בהקאמאדע והשני מנח בתוך תיבה של בתי אדל, ותקח אותם ותשרוף אותם.. ואמר רבנו זכרונו לברכה שזה הספר לא יהיה עוד בעולם חבל על דאבדין בעוונותינו הרבים אבד.

חיי מוהרן-נסיעתו לארץ ישראל-שלט (השמטות) אמר שלעתיד יהיה כל העולם אנשי ברסלב. ובלשון אשכנז אמר בזו הלשון: "לעתיד לבוא וועט דיא גאנצע וועלט זיין ברסלביר חסידים". דאיתא במדרש על פסוק ונתתי לכם לב בשר אל תקרי בשר אלא בסר, שיהיה כל אחד בוסר בחלק של חברו. לב בסר אותיות ברסלב. גם כשיצא מזלאטפאליע לברסלב, חלם לו להמגיד מטירהאוויצע בסכה ענין יציאתו של רבנו זכרונו לברכה מזלאטיפאליע לברסלב, מרמז בפסוק הנ"ל והסירותי לב האבן מבשרכם לב האבן הוא בחינת ויתן שלמה את הכסף כאבנים. כי שם העיר זלאטיפלע על שם רבוי הכסף והממון, ונתתי לכם לב בשר אותיות ברסלב כנ"ל:

העיר בְּרֶסְלַב

(באוקראינית מבוטא שמה של העיר "בְּרַצְלַב" ו"בְּרַסְלַב". בפולנית: Bracław. ביידיש: בראָסלעוו, מבוטא "בְּרוֹסְלֶב" - בשונה מהשם ברסלב, שמה של חסידות ברסלב מקורה בעיירה השוכנת בקרבת נהר הבוג הדרומי בדרום-מזרח פודוליה, בנפת נמירוב שבמחוז ויניצה באוקראינה. העיר, שבימי הביניים ובתחילת העת החדשה הייתה מרכז אזורי חשוב, שקעה ואיבדה את השפעתה במהלך המאות ה-19 וה-20. האזכור הכתוב הראשון של ברסלב מתוארך לשנת 1362. העיר זכתה לזכויות מגדבורג ב-1564.

ברסלב השתייכה לדוכסות הגדולה של ליטא עד להסכם איחוד לובליה עם ברסלב שבילרוסן בשנת 1569, אז הפכה למרכז וויוודת ברסלב באיחוד הפולני-ליטאי, והיוותה מוצב הגנה חשוב. בעת מרד חמלניצקי בשנת 1648, הפכה ברסלב לעיר במשטר הקוזאקי, חלק מן המדינה האוקראינית אשר מאוחר יותר נבלעה על ידי נסיכות מוסקבה. בחוזה אנדרוסוב בשנת 1667, החזירה מוסקבה את העיר לפולין. לאחר החלוקה השנייה של פולין בשנת 1793 הפכה העיר לחלק מן האימפריה הרוסית (שמה החדש של מוסקבה החל מ-1708), יחד עם יתר הגדה הימנית של אוקראינה (השטח שממזרח לנהר דנייפר). תחת השלטון הרוסי הייתה ברסלב מרכז מחוז בגוברניית פודוליה. מאחר שלא הייתה לעיר גישה למסילת ברזל, פחתו חשיבותה ואוכלוסייתה בהדרגה.

העיר ברסלב ידועה בתולדות היהדות כמקום שבו חי ולימד רבי נחמן מברסלב. ושם נפטר וקבור תלמידו רבי נתן מברסלב רבי אהרון ועוד. ועל כן תיירים רבים פוקדים אותה בעקבות ציונו הקדוש של רבי נתן שטרנהרץ זצ"ל. רבים מבלבלים בין העיר הזאת באוקראינה עם העיר ברסלב שבבלארוס.

בראשית המאה העשרים חיו בעיר כ-6,000 יהודים – יותר ממחצית אוכלוסייתה. בפוגרומים של כנופיות אוקראינים בין מאי 1919 לאפריל 1921 נרצחו בה יותר מ-450 יהודים. בעקבות הפרעות עזבו יהודים רבים את ברסלב ומספרם ירד לרבע ממספרם קודם לכן. הגרמנים כבשו את ברסלב ב-22 ביולי 1941. העיירה נכללה בתחום טרנסניסטריה. בספטמבר 1941 הוקם בעיר גטו. בינואר 1942 הועברו רוב היהודים למחנה הריכוז פצ'רה (Pechera). באוגוסט 1942 הוקמו בברסלב שני מחנות עבודה גרמניים. מפעם לפעם נעשו במחנות סלקציות, אך בסוף 1943 עדיין נותרו בהם עובדים יהודים.

לאחר השחרור חיו בברסלב כ-200 יהודים מקומיים וכ-30 יהודים מרומניה.

אתרי ברסלב

ברסלב מאיר : אתר ופורטל יהדות | פרשת השבוע ועלון שבועי | ישיבה לבעלי תשובה ומתחזקים | תשאל את הרב וייעוץ חינם |  מאמרים ושיעורים מחזקים ומעוררים לעבודת השם ותורתו – על פי דרכו הנעימה והשמחה של רבינו נחמן מברסלב,

מוקד התפילות ומוקד הישועות דחסידי ברסלב. מסירת שמות לברכה בישיבת ברסלב בכותל בקבר רחל באומן, חינם או קבוע בתרומה סימלית.

אמירת קדיש, תיקון נפטרים, לימוד משנה לעילוי נשמה – חינם או קבוע בתרומה סימלית לטובת נפטרים ונשמות ישראל על ידי גדולי רבני חסידות ברסלב.

באתר "ברסלב מאיר" ניתן למצוא תפילות לכל עת צרה וצוקה – עת שמחה וגם תפילות מעולות לשבח ולהודות… כמו כן מאמרי חסידות ברסלב עיצות וייעוץ על פי דrך האמת בלי טריקים בלי שטיקים – רוצים שתטעמו טעם אמיתי של חסידות ברסלב!

נצח מאיר – ישיבה לבעלי תשובה ומתחזקים

ברסלבויקי מלון ויקיפדיה של חסידות ברסלב

אתר "אומץ" – של הרב בזאנסון

מכון אב"ן שתיה – קהילת "שדה צופים

ידידי ברסלב באינטרנט, רובו באנגלית

אתר נחל נובע – ברסלב הורדות

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *