תלמידים כותבים

להיות בטלן ?!

 

לצאת לעבוד או להשאר בטלן בכולל ?

שָׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֶת מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל, שֶׁיִּתֵּן לוֹ עֵצָה נְכוֹנָה בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ יִבְחַר, אִם יֵשֵׁב רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, וְלֹא יִדְאַג לְפַרְנָסָתוֹ, אַף שֶׁבְּכָךְ יִצְטָרֵךְ לִהְיוֹת נִתְמָךְ מֵאֲנָשִׁים תּוֹמְכֵי תּוֹרָה.., אוֹ שֶׁיַּעֲסֹק בְּאֵיזֶה מְלָאכָה וְיִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה.

עָנָה לוֹ מוֹהַרְנַ"ת בְּדֶרֶךְ מָשָׁל:

אָמַר פַּעַם מֶלֶךְ אֶחָד לְאוֹהֲבוֹ הַנֶּאֱמָן, כְּאוֹת הוֹקָרָה עַל מַעֲשֶׂיךָ, נוֹתֵן אֲנִי לְךָ רְשׁוּת שֶׁבְּיוֹם זֶה וָזֶה, מֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר כָּזֶה וְכָזֶה, נִתֶּנֶת לְךָ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לְאוֹצָרִי, וְכָל מַה שֶּׁתַּסְפִּיק לָקַחַת מֵאוֹצָרִי הַגָּדוֹל הֲרֵי הוּא שֶׁלְּךָ.

הָלַךְ זֶה אֲהוּב הַמֶּלֶךְ וְהֵכִין לְעַצְמוֹ לַיּוֹם הַמְיועָד שַׂקִּים גְּדוֹלִים, וּבָא לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ בַּזְּמַן הַמְיעָד וּכְהַבְטָחַת הַמֶּלֶךְ נָתְנוּ לוֹ לִכָּנֵס וְלֶאֱסֹף כִּרְצוֹנוֹ.

וְהִנֵּה מֵרב הֲכָנָתוֹ לִזְמַן נִשְׂגָּב זֶה שָׁכַח לֶאֱכל, וּבְאֶמְצַע זְמַן הָאֲסֵפָה נַעֲשָׂה רָעֵב מְאד מְאד עַד שֶׁחָשַׁשׁ לְחַיָּיו, וְהֵבִין שֶׁאִם יְהַרְהֵר עַתָּה עַל אֲכִילָה נֵאוֹתָה יַפְסִיד מִזְּמַנּוֹ הַקָּצָר הַיָּקָר מְאד מְאד וְיַפְסִיד הוֹן רַב. תֵּכֶף נָגַס בְּפִיו בְּאֵיזֶה חֲתִיכַת לֶחֶם שֶׁמָּצָא וְהִמְשִׁיךְ בִּזְרִיזוּת עִם לְעִיסָתוֹ לֶאֱסֹף עוֹד וָעוֹד מַרְגָּלִיּוֹת, וּכְשֶׁתָּקְפּוֹ שׁוּב הָרֶעָבוֹן חָטַף בִּזְרִיזוּת עֲצוּמָה עוֹד נְגִיסָה מֵחֲתִיכַת הַלֶּחֶם וְהִמְשִׁיךְ שׁוּב בִּזְרִיזוּתוֹ לֶאֱסֹף וְלֶאְגּר עוֹד מַרְגָּלִיּוֹת יְקָרוֹת.

סִיֵּם מוֹהַרְנַ"ת וְאָמַר לוֹ:

אִם הַתּוֹרָה חֲשׁוּבָה אֶצְלְךָ כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְאַף כְּשֶׁתִּהְיֶה רָעֵב לא תַּקְפִּיד הַרְבֵּה, רַק תַּחֲטֹף בִּזְרִיזוּת אֵיזֶה חֲתִיכַת לֶחֶם לְתוֹךְ פִּיךָ וְתַמְשִׁיךְ בְּהַתְמָדָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה כְּאוֹסֵף הַמַּרְגָּלִיּוֹת, אֲזַי נָכוֹן שֶׁתֵּשֵׁב רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה כִּרְצוֹנְךָ, כִּי זֶהוּ הַנִּקְרָא "תּוֹרָתוֹ אָמָּנוּתוֹ", אֲבָל אִם לָאו – לֵךְ עֲסֹק בִּמְלָאכָה, וּקְבַע וּגְזֹל עִתִּים לַתּוֹרָה.

סִפּוּר זֶה סִפְּרוֹ רבי אברהם ברבי נחמן זַ"ל לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל בְּעֵת שֶׁשְּׁאָלוֹ לְאַחַר נִשּׂוּאָיו מַה יַּעֲשֶׂה לְפַרְנָסָה, כְּהַנַּ"ל שֶשָּׁאַל אֶת מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל..,

וְעָנָה לוֹ: שְׁאֵלָה זוֹ נִשְׁאַל כְּבָר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל וְכָזֶה הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ, וְהֵבִין.

ואנחנו בדורינו מה נאמר…? אכן כדברי רבינו הפקרות אין צרכים כלל, אבל אם באנו לקיים את דבריו אוי לנו [נכון שהיום המוחות חלשים, וההתמדה והכוחות ירדו, אבל יש בחוץ סכנה יש מבול של אפיקורסות תאות, אייפונים, צבעים ריח וטעם של עולם הזה.., אוי ואבוי למי שמוציא את ראשו ונפגש עם כל הדיעות וההשקפות המוזרות שיש בעולם הרחב, כולל הרחוב החרדי !

על כן בדורינו אנו, עדיף וטוב יותר לפעמים, להיות בין כותלי בית המדרש, אמנם לא הכי מוצלח ולא כי מתמיד ועילוי, אבל אברך כשר תמים ויראה שמים, ששומר לפחות על הסדרים הבסיסים, מאשר להיפגש עם הצבעים והגירויים של העולם הזה – שסופם גהיני גיהינום.

וכבר ראינו ושמענו סיפורים על נשים ששלחו את בעליהם לעבוד בכבוד [ללא קשר עם זה שרוב אלו שעובדים לא חיים יותר ברווח ובנחת מבני תורה ואברכי כולל שמסתפקים במועט ושמחים בו], והבעל נחשף למקור עבודה כשר אבל בסביבה ממוצעת, ושם גילה ונפתחו לו העיניים, ועד היום יש נשים בוכות ומצטערות על הרגע הזה, ואכן יש נשים חכמות ששומרות על בעליהם שישב, שיסתובב, שמידי פעם ילמד [אולי יתעורר], העיקר בבית המדרש, בין יראה ה' הכשרים.

ועל כן יש לכל אחד ואחד להתייעץ עם תלמידי חכמים שמבינים ורואים למרחוק לפי הזמן ולפי הנפשות הפועלות, כי יש הרבה שמייעצים אבל לא כולם מבינים את ההשלכות.

ולעניין שאמרנו שהפקרות אין צריכים כלל, הבאנו את דברי רבינו נחמן מברסלב וזה לשונו :  (ספר שיחות הר"ן אות נא) אמרו חז"ל (שבת עז:): גם הפקרות אין צריכים. אף על פי שבאמת אצלי אינו נקרא הפקרות כלל, אדרבא להפך, כשרודף אחר עסקי עולם הזה, ורחוק מעבודתו יתברך – זהו מופקר באמת, אך אף על פי כן אפילו מה שנקרא אצל העולם הפקרות, דהינו מי שמפקיר כל עסקי עולם הזה מכל וכל ועוסק רק בעבודת ה', שזהו אצל העולם הפקרות, גם זה אין צריכים, כי יכולים להיות איש כשר בלי הפקרות.

את זה תקבלו מאתי שלא להניח עצמו להעולם להטעות. שלא יטעה אותו העולם, כי לא נמצא אחד שיהיה לו קץ וסוף טוב מן העולם. וכל בני אדם שהיו אפילו אותן שתפסו בידם כל העולם הזה כולו, היה סופם רע מאד גם לדורי דורות קלקלו והפסידו. והמבין יבין.

וה' יתן עצה טובה מצדיקי אמת, ויהי' שפע פרנסה לדורשי ה' לעובדו ברווח ובנחת.

מאת תלמידים כותבים

ישיבת ברסלב מאיר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *