תלמידים כותבים

לעמוד בניסיונות

כבוד השםאצל הבעלי תשובה החדשים והישנים שרוצים ומנסים בכל כוחם להכנס אל הקדושה ולפעמים הולך ולפעמים נופלים ולא מצליחים גם אם זה לוקח ימים ושנים והרבה הרפתקאות… אומר רבינו נחמן מברסלב – העיקר הוא הרצון !

"אש תמיד תוקד לא תכבה"

[כי] עִקַּר תִּקּוּנָם שֶׁל כָּל הַמִּתְקָרְבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְרָט הָרְחוֹקִים מְאד כְּשֶׁמִּתְקָרְבִים, אָז עִקַּר תִּקּוּנָם [הוא כשהם] כְּשֶׁזּוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן [דהיינו למרות שהמעשים עדיין לא מתוקנים החשק והרצונות הטובים עדיין בוערים !

כִּי הָרָצוֹן עוֹלֶה עַל הַכּל, וּמְשַׁבֵּר וּמְבַטֵּל וּמְבַעֵר כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהָעַקְמִימוּת שֶׁבַּלֵּב וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ'.

כִּי מֵאַחַר שֶׁמֵּאִיר עָלָיו הָאֱמֶת, וְיוֹדֵעַ מֵרָחוֹק שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא לָצֵאת מִגְּרִיעוּת פְּחִיתוּתוֹ וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,

וְהוּא רוֹצֶה וּמִשְׁתּוֹקֵק וְנִכְסָף לָזֶה בְּרָצוֹן חָזָק וּמֻפְלָג אֲפִלּוּ בְּעצֶם רִחוּקוֹ.

עַל – כֵּן בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה,

כִּי הָרָצוֹן חָפְשִׁי תָּמִיד, כִּי שָׁם עִקַּר הַחֵרוּת, כִּי נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת יוֹבֵל הַגָּדוֹל שֶׁשָּׁם הַכּל יוֹצְאִין לְחֵרוּת.

וְזֶה בְּחִינַת (שיר השירים) מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁבּוֹעֵר בְּלִבּוֹ אֵשׁ הָאַהֲבָה וְהַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה – יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה כַּנַּ"ל (הלכות פסח ה"ט).

 

לעמוד בניסיונות

משיבת נפש אות נ

כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲמד בְּנִסָּיוֹן לִבְלִי לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲווֹתָיו בְּהֶתֵּר אוֹ בְּאִסּוּר חַס וְשָׁלוֹם,

כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לַעֲמד בְּנִסָּיוֹן אִם כְּבָר נִכְשַׁל חַס וְשָׁלוֹם, וְעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר לְבַל יִפּל עַל יְדֵי זֶה לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם.

כִּי מַה שֶּׁנִּמְצָאִים הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם וְאוֹמְרִים (מנסים לתרץ ולהצדיק את עצמם) : שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר עוֹד..,

זֶהוּ רַק מֵחֲמַת תַּאֲוָתָם וְיִצְרָם הָרָע שֶׁמְּבַקְשִׁים תּוֹאֲנָה וַעֲלִילָה לִפְרשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲווֹתָם הָרָעוֹת חַס וְשָׁלוֹם.

כִּי הַתּוֹאֲנוֹת וְהָעֲלִילוֹת שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מוֹצֵא לְכָל אָדָם רַבּוּ מִסְּפר וּלְכָל אֶחָד מוֹצֵא עֲלִילוֹת מְיֻחָדוֹת רֻבָּם עַל יְדֵי חֶסְרוֹן פַּרְנָסָה וּמְנִיעוֹת הַמּוֹנְעִים וְכוּ'.

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַפְשׁוֹ מָרָה לוֹ מְאד עַל זֶה, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן (כי בפנימיות ליבו יודע שזה שקר שמשקר את עצמו), וְעַל כֵּן מִתְגַּבֵּר בּוֹ הַטּוֹב בְּכָל פַּעַם וּמִתְעוֹרֵר לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

אַךְ בְּשׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מוֹצֵא לְעַצְמוֹ עֲלִילָה וּפְטּוּר כָּל כָּךְ כְּמוֹ עַל יְדֵי הַתַּחְבּוּלָה הַנַּ"ל שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר שֶׁמַּפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ בְּכָל פַּעַם וּמַרְאֶה לוֹ כְּאִלּוּ אָפַס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי רוֹאֶה בְעֵינָיו שֶׁכְּבָר חָתַר כַּמָּה פְּעָמִים לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנָפַל אַחַר כָּךְ כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁנָּפַל, וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי מִסְפָּר, וְעַל כֵּן הוּא (חושב ומתרץ ומסביר שבעצם הוא …)פָּטוּר כְּבָר בְּעֵינֵי עַצְמוֹ מִלַּחֲתֹר עוֹד חֲתִירוֹת לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (ובכלל הוא צודק וכולם טועים ומי אמר.., ומתחיל בקושיות באמונה וכפירות).

אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל הָרַעֲיוֹנִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל נְפִילוֹת כָּאֵלּוּ הֵם רַק מַעֲשֵׂי בַּעַל דָּבָר שֶׁמּוֹצֵא לוֹ עֲלִילָה לִפְרשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם כַּנַּ"ל,

וזה הכלל :

כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל

וְכָל אָדָם צָרִיךְ שֶׁיַּעֲבר עָלָיו הַרְבֵּה הַרְבֵּה קדֶם שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה.

 

וּמִי לָנוּ גָּדוֹל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּרַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה. וְדַיְקָא בְּכָל אֵלּוּ הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה בָּאוּ רוּחוֹת וְחִמְּמוּ אוֹתוֹ וְכוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּבְוַדַּאי נֶחְלְשָׁה דַעְתּוֹ מְאד מִזֶּה בְּכָל פַּעַם, וּבְוַדַּאי אָרַב עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וְרָצָה לְהַפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ לְגַמְרֵי בְּכָל פַּעַם.

אֲבָל הוּא הִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת וְלא הִנִּיחַ דַּרְכֵי תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁעָסַק בָּהֶם, עַד שֶׁזָּכָה בְּסוֹף הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה לְהוֹלִיד אֶת שֵׁת שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ הָאָבוֹת וּמשֶׁה וּמָשִׁיחַ, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעַצְמוֹ הָיָה גַּם כֵּן כָּל יָמָיו צַדִּיק וְחָסִיד וְנִפְטַר בְּשֵׁם טוֹב.

וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן צְרִיכִין לְתַקֵּן הַפְּגָם שֶׁלּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אַף עַל פִּי כֵן אִם לא הָיָה מִתְגַּבֵּר וּמִתְחַזֵּק בְּעַצְמוֹ לְתַקֵּן מַה שֶּׁתִּקֵּן בְּוַדַּאי הָיָה קָשֶׁה מְאד הַתִּקּוּן בְּיוֹתֵר גַּם לַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו.

וּכְמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ בְּכָל אָדָם גַּם עַכְשָׁו כִּי זֶהוּ עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ, שֶׁיִּתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלָן, בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבר עָלָיו וְיַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ וִידַמֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ נוֹלָד הַיּוֹם וְכוּ.

וְאָז מַה שֶּׁיִּזְכֶּה לְתַקֵּן בְּעַצְמוֹ עַל יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ הַשְּׁלֵמָה בְּוַדַּאי מַה טּוֹב, וּמַה שֶּׁלּא יִזְכֶּה לִגְמר הַתִּקּוּן, יִהְיֶה בָּטוּחַ בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לַהֲפךְ הַכּל לְטוֹבָה.

וּבִלְבַד שֶׁלּא יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִלְּצַפּוֹת וּלְקַוּוֹת לַשֵּׁם בְּקִוּוּי אַחַר קִוּוּי וּלְהַרְבּוֹת בִּצְעָקָה וּבַקָּשָׁה וְתַחֲנוּנִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, "כִּי עִם ה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת" וְכוּ (שָׁם אוֹת ט י"א)

בברכת ותפילה להצלחתכם

ישיבת ברסלב מאיר

050-4161022

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *