קודש קודשיםתלמידים כותבים

לקראת פסח

קריעת ים סוף שביעי של פסח
קריעת ים סוף שביעי של פסח

לקראת פסח

עלון ברסלב להדפסה לחג הפסח – Pesach

בס"ד. לכבוד… אחדשה"ט !

רבותינו ז"ל קבעו לנו והחדירו בנו שחמץ בפסח אסור במשהו (שו"ע או"ח סי' תמז, ס"א),

והוא יסוד מוסד לקח ולימוד מוסר להרבה מאד תחומים בחיים, כמה 'משהו' משמעותי, וכמה 'משהו' עלול להיות מסוכן ואף קטלני בעוה"ז ולהעוה"ב.

והנה לענינינו לא רק משהו של חמץ אוסר תערובתו, ואפילו באלף לא בטל, אלא עצם הוויתו של החמץ הוא בשיעור משהו, כי שניה לפני שנהי' חמץ עדיין היה מצה.

וזה מה שאיתא בלקוטי מוהר"ן (קמא, נז-ח, והוזכר בטעמי המצוות לר"א הבבלי, והובא דברו בשל"ה הקדוש מס' פסחים) אין בין חמץ למצה אלא משהו

[והנמשל כביר כנ"ל וכדלקמן, והמשל הוא כפשוטו שחמץ ומצה מכילים אותם אותיות דהיינו מ"ם וצדי'[ק] וההבדל הוא רק שמצה כותבים בה"א וחמץ בחי"ת, וידוע שה' וח' כותבים ממש אותו דבר, וכל ההבדל הוא במשהו שהח' נוגעת בגג].

והנה דבר זה של חשיבות המשהו, נוגע להרבה מאד תחומים בתורתינו הקדושה,

למשל גיורת, שאוהבת את עַם ישראל, ואת ארץ ישראל, ועברה תהליך גיור אצל ליצנים רפורמים או קונסרבטיבים למיניהם, או אפילו אצל 'רע-בנים' וערב רב עם כיפה (נאמר 'סרוגה') על הראש, ונאמר שה'רעבי' שייך לארגון 'רע-בנים' כלשהו (נקרא לצורך הענין 'רבני זוהר' או משהו כזה), והנ"ל ביצע גיור ממש קרוב להלכה, כמעט גיור כהלכה, הרי הגיורת הנ"ל נשארה 100% גויה, ובניה יהיו גויים.

וכל אוכל שכמעט יהיה כשר – הרי הוא ממש "לא כשר".

ובהקשר ובהמשך להנ"ל נאמר שמישהו שוחט בהמה או עוף בסכין פגום רק במשהו ממש, הרי השחיטה הכמעט כשרה תהיה 100% נבילה.

וכן פרשיות התפילין שידקדקו בהם אלף דיקדוקים, אבל רק באות אחת לא ידקדקו, ויכתבו בה משהו שלא כהלכה הפוסל את הכתיבה, הרי הפרשיות והתפילין והנחת התפילין יהיו 100% פסולים והמניחם יהי' בבחינת (ראש השנה יז.) קרקפתא דלא מנח תפילין שעונשו חמור.

וכן תמצא באתרוג ולולב וכו' שלפעמים נפסלים במשהו. וכן שבת קודש שאיסורו בכרת וסקילה, אם אדם ימשיך לעשות מלאכה (אפילו לכבוד שבת קודש ממש) אחרי שנכנס במשהו בשניה אחת, קדושת השבת, הרי הוא חילל את השבת, וכן אם הקדים את זמן יציאת השבת במשהו, ועשה מלאכה בעודו בשבת, הרי חילל את השבת, וכן לענין יום הכיפורים, שמצוה לאכול בערב יוה"כ, אם ימשיך ב"מצוותו" לתוך יוה"כ יתחייב כרת, וכן אם לפני יציאתו מעט, ממש משהו יאכל או יעשה מלאכה – יחללו ויתחייב כרת  כמוכן.

והנה כל זה כלול במדרש פליאה ששמעתי בנערותי וז"ל "אין בין גן עדן לגיהנום אלא – משהו", והיינו כנ"ל.

והנה ידוע שישנם מינים ממינים שונים של רעלים, ויש כאלה שהם קטלנים ביותר, שממש משהו מהם הורסים את כל הגוף ואף הורגים אותו, ובודאי אף אחד ביודעים לא יקל ראש לאכלו אפילו עם תערובת טעימה ומזינה (גם בלי כולסטרול, בלי חומר משמר, אורגני, בלי שומן רווי, בלי טרטזין), ואיך יקל ראש יהודי מאמין שומר תו"מ וק"ו בן תורה/חסיד לגלוש באינטרנט (נמשל), הרי אפי' אברכים ת"ח מופלגים נמשכו והרסו כל היראת שמים שלהם, וגם הרסו את משפחתם וכו'.

ויהי רצון שנזכה להזהר מכל מיני "משהו חמץ" לטובתנו הנצחית.

 

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב מאיר

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט"א

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *