תלמידים כותבים

לרוץ לעבודת השם

וירא וירץ לקראתם

מאברהם אבינו לומדים לרוץ למצוות , ולשבת ולהיות עצלן לעבירות !!!

לרוץ למצוות לומדים :

וירץ – זה בחינת זריזות ושמחה, כי זריזות הוא בחינת שמחה כמובן בהתורה אריכת אפים (בסימן קנה' בליקוטי א'), וכמו שאמרו רז"ל: מצוה לרוץ לבית הכנסת ולדבר מצוה כמו שכתוב: שמחתי באומרים לי בית ה' נלך,

כי מי שמסתכל על תכליתו באמת, בוודאי כשמגיע לילך לבית הכנסת או לדבר מצוה הוא רץ בשמחה גדולה ובזריזות גדול, כי רק זה הוא חיותו ותקותו והשארתו וזכותו  – לעד ולנצח.., וחוץ מזה הכל הבל הבלים,

כי לא ישאר מהאדם ולאדם – כלום משום דבר, לא מעשירות, ולא מצער העניות והדלות, ולא משום דבר תאוה, וכבוד, וקנאה, ושנאה, וקפידא כמו שכתוב: כי לא במותו יקח הכל.., וכולי וכולי, וכתיב: גם אהבתם גם קנאתם גם שנאתם כבר אבדה,

ולא ישאר לאדם לנצח – רק מה שיחטוף בכל פעם איזה טוב, לילך לבית הכנסת ולבית המדרש, ולעשות איזה מצוה.

ועל כן בודאי מחויב כל אחד לרוץ בזריזות ושמחה גדולה לדבר מצוה,

וכל מה שיודע שהוא רחוק יותר מהשם יתברך ומהקדושה – הוא מחוייב לשמוח יותר ויותר בעשיית המצווה והטוב שזוכה לעשות – מחמת שהוא גם הוא שרחוק כל כך – זוכה גם כן לעשות מצות השם איך שלא יהיה.

וזהו בחינת פרשת וירא פירש רש"י: והבין, שהבין היטב והסתכל על התכלית באמת,

ועל ידי זה – וירץ לקראתם זה בחינת שמחת המצוה, שעל ידי זה עיקר עליית הקדושה מן הקליפות, עד שזוכין לעלות בעליות הנ"ל, עד שבאין לבחינת השגת הנ"ל.

אש חום היום

כחום היום

והוא אברהם יושב פתח האוהל כחום היום.. זה בחינת התגברות חמימות היצר הרע

שעל זה נאמר "איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים" שאז זמן רע למרעה הצאן כמו שפירש רש"י שם,

כי צהרים בחינת חום היום זה בחינת חמימות היצר, לחצים וגירויים של בלוטות והדמים שבגוף האדם כגון לאכול פיצה, לראות סרטים אסורים וכדומה..,

אבל מי שאינו רוצה להטעות את עצמו, וחושב על תכליתו הנצחי, באמת,

אינו שב לאחור בשום אופן בעולם יהיה איך שיהיה, גם אם החום עולה לו לראש – הוא עבירה נגד רצון השם – לא יעשה, כי הוא כבר יודע איך ירגיש בסוף.., הוא לא פראייר להתגרות בשביל דמיונות של כמה דקות להפסיד את מייטב הדמים שלו, ואת העולם הנצחי וקירבת האור והשמחה קירבת השם,

רק הוא יושב וממתין ומתעכב אצל הפתח ימים רבים כמה שיהיה,

ואף על פי כן אם לא מניחין אותו לכנוס לתוך הפתח.., ועדיין לא זכה לקדושה באמת.., וחום היום לוהט אותו מאד..,

ואף על פי כן אינו מניח את מקומו ויושב ומתעכב אצל הפתח האהל של הצדיקים והכשרים עד ירוחם מן השמים, בבחינת והוא יושב פתח האוהל כחם היום כנ"ל.

וזהו בחינת ויהושע בן נון נער לא ימוש מתוך האוהל,

יהושע הוא בחינת התלמיד של הצדיק האמת שנקרא משה, כמו שכתב אדומו"ר ז"ל שבכל מקום שיש רבי ותלמיד הם בחינת משה ויהושע ואוהל מועד, ועל שם זה נקרא התלמיד יהושע על שם יה יושיעך כמו שדרשו רז"ל,

היינו שכל חיותו ותקותו הוא על כוחו של רבו הצדיק שמתפלל עליו תמיד יה יושיעך שהשם יתברך יושיעו מעצת הסטרא אחרא המתגברין ומשתטחין עליו בכל עת.

וזה ויהושע בן נון נער שאפילו כשהיה בבחינת נער בבחינת מעשי נערות,

אף על פי כן לא ימוש מתוך האוהל,

כי אף על פי כן עמד אצל הפתח הרבה עד שדחק את עצמו לתוך האוהל ולא מש מתוכו.

ובסוף זכה להכניס את עם ישראל לארץ ישראל מקור הקדושה, וזכה לו ולדורותיו..,

אז תתחזק אחי אל תתיאש גם אם חם ולוהט !!! בסוף כל הדמיונות יחלופו… וברבות הימים תזכה גם אתה !!!

תלמידי ישיבת ברסלב מאיר

ליקוטי הלכות אבן העזר הלכות אישות הלכה ד אות יט

 

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *