כללי

לשון הרע

לשון הרע לא מדבר אלי !חסידות ברסלב, שיעור בליקוטי מוהר"ן

לקט לשון הרע מספרי ברסלב.

 

ליקוטי מוהר"ן (לרבי נחמן מברסלב) אות ד

שני יסודות: 'דומם' 'צומח', ואז נצול מן הקוצים ומן הפחתים: הבחינה השניה: הצדקה שנותן לתלמיד חכם, שעל ידי זה נצול ממדות רעות של שני יסודות: 'חי' 'מדבר', שהן בחינת 'חיה רעה ולסטים', שהן דברים בטלים וגאוה ותולדותיהן. כי על ידי דברים בטלים ולשון הרע, בא עניות, כמו שכתוב (שמות ד): "כי מתו כל האנשים", זהו עניות (נדרים ס"ד). גם בגאוה

ליקוטי מוהר"ן תורה קצז

דע שלשון הרע של העולם מזיק ופוגם את העניוות שעל ידי לשון הרע שהעולם מדברים, על ידי הפגם הזה, אי אפשר להצדיקים להיות ענוים, כי פגם לשון הרע מפריד בין ענוה לחכמה, ועל ידי זה, נפגם הענוה, ואי אפשר להיות ענו, ואפלו אם יהיה ענו הוא בלא חכמה, וזה ידוע שענוה בלא חכמה אינה כלום, כי בודאי אין זה מעלת הענוה, להראות עצמו בכפיפת ראש בדרך שטות כאלו הוא ענו, כי זה ענוה פסולה, ועקר הענוה כשהיא בחכמה, ועל ידי פגם לשון הרע, נעשה פרוד בין ענוה לחכמה ועל ידי זה אי אפשר להיות ענו, וזה היה מעלת משה רבנו, עליו השלום, ששבחה התורה אותו, שהיה כל כך גדול במעלת הענוה, עד שאפלו לשון הרע לא הזיק לענותנותו, וזה שכתוב (במדבר י"ב): "ותדבר כו' במשה" כו'. נמצא שהיה פגם לשון הרע בעולם, אף על פי כן, "והאיש משה ענו מאד", כי היה במעלה גדולה כל כך בענוה, שאפלו פגם לשון הרע, לא הזיק לו לענוה שלו:

ספר המידות לָשׁוֹן הָרָע

ספר המידות (לרבי נחמן מברסלב) דֶּרֶךְ-ו.
הַדְּרָכִים מְבִיאִים אֶת הָאָדָם לְלָשׁוֹן הָרָע, עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי-עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכַת-דָּמִים, וְאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת מַפְסִידִין אֶת הַפַּרְנָסָה.
הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹמֵר לַשַּׂר שֶׁל גֵיהִנֹּם: אֲנִי עָלָיו מִלְמַעְלָה וְאַתָּה עָלָיו מִלְמַטָּה. וְתַקָּנָתוֹ – יַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְיַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ גַּם עַל-יְדֵי-זֶה לֹא יָבוֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע.
עַל-יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע מַגְדִּיל עֲווֹנוֹתָיו כְּנֶגֶד שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת.

מִלְּתָא דְּמִתְאַמְרָה בְּאַפֵּי מָרָא אוֹ בְּאַפֵּי תְּלָתָא, לֵית בַּהּ מִשּׁוּם לִשָּׁנָא בִּישָׁא.

עַל-יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵין לָאָדָם חֵשֶׁק לִלְמֹד, גַּם מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק.

מִלָּשׁוֹן הָרָע נִצּוֹל עַל-יְדֵי אֱמֶת.

כְּשֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִלָּשׁוֹן הָרָע, עַל-יְדֵי- זֶה לֹא יַחֲרשׁ רָעָה עַל חֲבֵרוֹ.

מִי שֶׁאֵין מְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע עַל צַדִּיק, עַל- יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְהִמָּנוֹת עִם הַצַּדִּיקִים.
לָשׁוֹן הָרָע אֵין אוֹמְרוֹ, עַד שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר וְחוֹטֵא בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

מֻתָּר לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל בַּעַל הַמַּחֲלֹקֶת.

עַל-יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵין מְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.

הַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע וְהַמְקַבְּלוֹ, רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים.

תִּקּוּן לְלָשׁוֹן הָרָע – אֲמִירַת הַקְּטֹרֶת.

עַל-יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נְגָעִים בָּאִים עָלָיו וּמַגְדִּיל עֲווֹנוֹת עַד לַשָּׁמַיִם וְרָאוּי לְסָקְלוֹ בְּאָבֶן.

 

ספר המידות חֵלֶק שֵׁנִי

עַל-יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.

 

ספר המידות מְרִיבָה-עט.

עַל-יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נוֹפְלִים בַּמִּלְחָמָה.

מִי שֶׁאֵין אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע, הוּא מְנַצֵּחַ.

 

ספר המידות מָמוֹן-כו.

אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא עַל בִּטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וּמְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע וְעַזֵּי פָנִים וּבִטּוּל תּוֹרָה וַעֲווֹן גָּזֶל.

 

ספר המידות מָמוֹן-כב.

הַדְּרָכִים מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לְלָשׁוֹן הָרָע וַעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי-עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת-דָּמִים, וְאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת מַפְסִידִין הַפַּרְנָסָה.

ספר המידות עֹנֶשׁ-ו.

מִי שֶׁכֶּלֶב נָשַׁךְ אוֹתוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁקִּבֵּל לָשׁוֹן הָרָע, אוֹ שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע.

ספר המידות פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים-ז .

עַל-יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.

ספר המידות תְּפִלָּה -יא.

תְּפִלַּת אַחֵר מוֹעִיל יוֹתֵר מִתְּפִלַּת עַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ צַדִּיק צָרִיךְ לִתְפִלַּת אֲחֵרִים. יב. מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל עַל בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁיָּמוּת וְשֶׁיִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָתוֹ וְשֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְשֶׁלּא יִהְיוּ לוֹ בָּנִים חֲכָמִים. יג. כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה לוֹ חֲפָצָיו.

תפילה להנצל ולהשמר מלשון הרע

ערוך מהליקוטי תפילות

ובכן יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתעזרני ותשמרני ותצילני מדבורים רעים ולא אפגם את דבור פי לעולם. ולא יצא מפי שום דבור רע על שום ישראל שבעולם. ולא אחקר אחר חובות בני אדם, רק תעזרני ותטה את לבבי שאזכה לחקר תמיד אחר כל זכות וטוב שאפשר למצא בכל אחד ואחד מישראל, אפלו בהגרוע שבגרועים. ואזכה להתיגע ולטרח אחר זה, לחתר למצא איזה זכות אפלו בהפחות שבפחותים. ותהיה עמי תמיד ותעזרני שיעלה בידי שאזכה למצא בהם תמיד צד זכות וטוב. ואזכה לדון את כל אדם לכף זכות תמיד. ותצילני ברחמיך הרבים מעון הגדול והחמור מאד, שהוא עון לשון הרע ורכילות החמור ביותר, השקול כנגד שלש העברות הגדולים שבתורה, שהם עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים. ועון לשון הרע שקול כנגד כלם.

מרא דעלמא כלא, רחם עלי למענך, והיה עם פי תמיד בעת דבורי. וזכני שאשמר פתחי פי, שלא יצא מפי שום דבור לשון הרע ואבק לשון הרע על שום ישראל שבעולם, ולא דבור שאינו הגון. ותצילני מכל מיני דבורים רעים, מלשון הרע ומרכילות ומדברים בטלים ומליצנות ומחניפות ומשקרים, ומלגלות סוד שאין צריכים לגלות, ומנבול פה, ומלגלות ולומר דברי תורה ויראת שמים במקום ובזמן שאין ראוי לאמרם ולגלותם. ומכל מיני דבורים שאינם טובים, ומכל מיני הבל פה הפוגמין את הדבור הקדוש שהוא רוח פיו של הקדוש ברוך הוא.

ובכן יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתצילני מלשון הרע ומאבק לשון הרע. ולא אוציא דבה על שום בר ישראל שבעולם, הן על גדולים הן על קטנים, ולא יצא מפי שום דבור רע על שום ישראל שבעולם.

ותושיענו ברחמיך הרבים, ותשמר את פינו מלשון הרע ורכילות ומכל מיני דבורים פגומים, שלא יצא מתוך פינו שום דבור רע על שום בר ישראל שבעולם, ולא שום דבור פגום כלל. אלהי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה, ותהיה בעזרנו שלא יזיק לנו פגם הדבור והלשון הרע של בני העולם, שלא נהיה נלכדים בגאונם על ידי חטאת פיהם חס ושלום. ומעתה תעזר לנו ולכל ישראל שנהיה נשמרים מפגם הדבור, ונזכה כלנו לקדש את פינו תמיד בקדשה גדולה. ותשמרנו מגאות וגדלות, ותעלה את השכינה מגלותה אשר ירדה בגלות גדול על ידי פגם הגאוה הבא על ידי עון לשון הרע חס ושלום. רחם עלינו למען שמך, ועזרנו מעתה לתקן כל זה, ותשמרנו ותצילנו מעתה מעון לשון הרע החמור מאד, ומכל מיני פגם הדבור, ונזכה לקדש את דבור פינו בכל מיני קדשות.

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *