כללי

סוד השם

סוד השם של האדם !

תאמר לי מה שמך – ואומר לך מי אתה.

שיחות הר"ן (הרב רבי נחמן) אות – צה

דע שהשם שנותנין לו לאדם הוא לפי הפעולה שיש לו לאדם לעשות בעולם. ויש אחד שעושה הפעולה שלו בחצי שנים שיש לו, וצריך לקרא לו שם אחר דהיינו שם חדש.

כי השם שנותנין לאדם הוא לאחר מותו – הלבושין שלו, כי השם הוא בחינת לבושין, כמו שכתוב (ישעיה מב ח:) "אני ה' הוא שמי וכבודי", 'כבודי' – זה בחינת לבושין, כי 'רבי יוחנן קרא למאנה (לבוש) מכבדותא (כבוד)' (שבת קיג:)

כי הקדוש ברוך הוא נקרא הוי"ה, כי בשם הוי"ה נתהוה כל העולמות, אבל למעלה מכל העולמות אין לו שם, כי למעלה מכל העולמות אי אפשר להשיג אותו.

וזהו (תהלים קלח, ב:) "כי הגדלת על כל שמך אמרתך" – 'אמרתך' זו הפעולה, כי 'במאמר נברא העולם' (אבות ה, א) דהינו הפעולה. היינו לפי הפעולות של הקדוש ברוך הוא למעלה מכל העולמות הוא גדול מכל השמות שיש לו יתברך. כי למעלה מכל העולמות אין לו שם כלל. וזהו: "כי הגדלת על כל שמך אמרתך": וזהו שכתוב לעתיד לבוא (ישעיה סב ב:) "וראו כל העמים צדקך וכו' וקורא לך שם חדש". כי האומות יהיו רואים הפעולה שיהיה לישראל ויקראו להם שם חדש.

כמו כן יש אחד שעושה הפעולה שלו לפי השם שיש לו בחצי שניו, ועושה אחר כך פעולות חדשות, וצריך לקרא לו שם חדש. ויש בזה סודות גדולים ונוראים מאד מאד.

וזהו שקוראים לחולה בשם אחר [או שמוסיפים לו שם], כי השם שיש לו מקדם כבר עשה הפעולה שלו כפי אותו השם שהיה לו והיה ראוי לו למות, לפיכך קוראים לו שם אחר – שיהיה לו פעולה אחרת ויוכל לחיות עוד כמה שנים על ידי שקוראים לו שם אחר, כדי שיחיה לעשות הפעולה כפי אותו השם הנוסף.

[אמר המעתיק וכן גם לבעלי תשובה יש עניין – כל אחד לפי עניינו, בייעוץ והכוונה ישרה ונכונה, לשנות השם, מלבוש ומקום, והוא מועיל לכמה עניינים ולעבודת ה'] :

ועל כן משה רבנו, עליו השלום, היה לו כמה שמות, כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה (סנהדרין יט:) כי בכל פעם עשה הפעולה שלו כבר לפי השם והיה צריך בכל פעם שם אחר לעשות פעולות אחרות כנזכר לעיל:

איזה שם לתת ואיך לבחור שם לתינוק / לילד / למי שרוצה להחליף שם ?

קריאת שם הוא דבר חשוב שמוזכר בתורה כמה וכמה פעמים. "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם..".

כל שם ושם הוא בעל משמעות חשובה, גם להווה וגם לעתיד כי לשון הקודש היא לשון שכולה רוחניות וקדושה עמוקה ובעלת משמעות.., כל שם הוא משמעותי ביותר. מחלון כליון. אבימלך. נעמי. וכו'. ומנלן דשמא גרים [ושואלת הגמרא ומניין שהשם גורם] ? אמר רבי אלעזר: דאמר קרא, לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ, אל תקרי שמות אלא שמות (ברכות דף ז' ע"ב)
לדוגמה: אברהם אבינו נקרא בתחילה אברם = פירושו ותוכן כוונת פעולת השם היה – אב המון גויים, כי זאת היתה פעולתו בעולם באותוהעת לגלות לגויים את מלכות ה' ואמונתו ולאחר מכן כשהי' צריך להוליד ולהמשיך שלשלת מלכות ה' ע"י זרעו שינה ה' את שמו לאברהם – דהיינו שהוסיף לו ה' אות הא לשמו כדי שתהי' לו פעולה חדשה בעולם ועי"ז יוכל להוליד בן, כמ"ש (בראשית יז):  "אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם: וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ, וכן יש דוגמאות וסיפורים לרוב.

בחירת שם לתינוק תינוקת הנולדים היא חוויה המעסיקה את ההורים לאורך חודשי ההריון ובימים הראשונים שלאחר הלידה. הרבה שיקולים ושיכלולים בתהליך קבלת ההחלטות של ההורים, בין אם אלו אינטואיציות של ההורים, שמות פופולאריים לפי המקובל והסטייל שבתקופה, שמות של בני משפחה שנפטרו, העדפות אישיות של כ"א מבני המשפחה [משני הצדדים] וכן הלאה… אז איך בוחרים שם ?

בשאלה איזה שם נכון וטוב לתת לילד או לאיזה שם לשנות, אכן יש עניינים רבים של צרופי אותיות וגימטריאות וכוונות, וסוד ה' ליראיו. והכלל הגדול הוא שיהי' שם יהודי ולא כנהוג היום לתת רק שמות מודרניים שאינם בנויים ומבוססים על יסודות הקדושה ותורתינו הקדושה וללא משמעות ורוח יהודי.

על כן נכון וטוב, לתת דווקא שמות המבוססים על שם צדיקים וגדולי ישראל, חכמינו ז"ל – והוא ברכה והצלחה מובטחת לנפש האדם, ובהם מרומזים עניינים ופעולות הנפש וסודות קדושים ונפלאים, שהרי הצדיקים הם שורש ויסוד התורה הקדושה ומלאים באהבה קירבה ועבודת ה' ית' שמו לעד ושמם כלול בו יתברך.

מובא במדרש: "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע. וכך נמצא בספר רבי משה הדרשן" (מדרש תנחומא האזינו ז). 

כשבוחרים שם לילד, צריך לשים לב לכמה כללים:

בחירת שם שההורים אוהבים

קריאת השם היא הזכות של ההורים. לא של הסבא הסבתא או הדודה. השם צריך להיות שם שההורים אוהבים אותו ורוצים בו. הם צריכים להחליט בהסכמה בינם לבין עצמם. אחרי שהחליטו ראוי להתייעץ עם רב לראות שהשם הוא שם טוב ומקובל, כי לפעמים אפשר לטעות ולקרוא בשם שלא טוב לילד ויפגע בו בהמשך החיים. אבל השמות צריכים להיות שמות שההורים אוהבים אותם.

את השם יש לתת ולקבוע רק אחרי הלידה. לפני כן אפשר להעלות רעיונות של שמות שונים. אבל קביעה בן ההורים תהיה בעיקר אחרי הלידה. אם הורי הבעל או האישה מבקשים לדעת את השם לפני הלידה – כדאי לומר להם שהמנהג הוא שההורים מחליטים על השם רק לאחר הלידה. ואם רוצה לעשות להם נחת ולשתף אותם – יכול להודיע להם את השם ממש לפני הברית, כדי שלא יתעורר ויכוח שההורים ירצו שם פלוני או אלמוני דווקא וההורים ירצו משהו אחר.

אם יש ויכוח בן הבעל לאישה. הם צריכים לדעת כי כל שם שלא מתאים לאחד מהם – לא יקראו בו. יחפשו עוד ועוד שמות עד שימצאו שם שמתאים לשניהם.

לבחור שם שיש לו משמעות חיובית

ראוי לחפש שם שיש לו משמעות חיובית. שאין לו הקשר שלילי. הגמרא (יומא פג) מספרת על רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי שהיו הולכים בדרך. "רַבִּי מֵאִיר הֲוָה דַיֵיק בִּשְׁמָא". רבי מאיר היה בודק את שמות האנשים לדעת את מעשיהם על פי משמעות שמותם, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי לָא הַווּ דַיְיקֵי בִשְׁמָא. הגיעו לאיזה מקום וביקשו מקום ללון. נתנו להם. שאלו את בעל הבית מה שמך: אֲמַר לְהוּ: ,כִּידוֹר'. אָמַר להו רבי מאיר, שְׁמַע מִינָהּ, אָדָם רָשָׁע הוּא, דִּכְתִיב (דברים לב)" כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה".

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי הפקידו אצל בעל הבית הזה את כספם, כי הוא נראה להם צדיק וטוב. רַבִּי מֵאִיר החביא את כספו ליד בית הקברות, במקום שלא יחפשו אותו אנשים אחרים. אירע המקרה והמקום שבו החביא רבי מאיר את כספו היה ליד קבר אביו של אותו כידור הפונדקאי.

בלילה בא אביו של כידור ואמר לו שיש כסף ליד קברו בבית עלמין, בא אותו רשע לרבי מאיר וסיפר לו את החלום. אמר לו רבי מאיר שחלומות של ליל שבת אין בהם ממש. ליתר ביטחון הלך רבי מאיר ושמר את כספו עד מוצאי שבת. במוצאי שבת באו רבי יהודה ורבי יוסי לכידור וביקשו את כספם. אָמַר לְהוּ: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. אֲמַר להם רַבִּי מֵאִיר: למה לא בדקתם בשמו? אמרו לו רבי יהודה ורבי יוסי למה לא הזהרת אותנו? אמר להם רבי מאיר שהעניין הזה של השמות הוא לא דבר ודאי ומוחזק לגמרי, אבל בהחלט יש בו סיבה לחשש.

הלכו אותם חכמים ומשכו את כידור בדיבור, השקו אותו יין ושמו לב כי שפמו מלוכלך בעדשים. הלכו לאשתו ואמרו לה בעלך ביקש שתתני לנו את הכסף שהפקדנו אצלו, סימן לדבר שנתת לו הבוקר לאכול עדשים. כשהיא שמעה את הסימן הבדוק הזה – נתנה להם את הכסף שלהם והלכו לדרכם. כששמע אותו אדם כי חכמים הצליחו להערים עליו ולקחו את כספם חזרה הלך והרג את אשתו מרוב כעס. כאילו היא אשמה. מספרת הגמרא שבהמשך הדרך הם למדו חכמים מרבי מאיר לבדוק את בני האדם בשמות, לא שהשמות אומרים בוודאות על תכונותיו של האדם אבל הם יכולים ללמד אותנו לחשוש. שהשם גורם. לכן לא קוראים בשם "נמרוד". שמשמעותו מרידה. וכן כל כיוצא בזה.

שם של צדיקים

כדאי שהשם יהיה שם של אנשים טובים וישרי דרך. אנשים צדיקים. אם קוראים על שם אדם מסוים. ראוי לבחור אדם שהוא חיובי שומר מצוות. בעל מידות טובות וכד'. לכן לא מומלץ לכתחילה לקרוא "מתן" שהוא שם של כהן לעבודה זרה. למרות שמשמעות השם היא חיובית. כן לא טוב לקרוא לכתחילה בשם "ענת" או "נבו" שהם שמות שהוזכרו בהקשר שלילי בתורה.

שמות עם משמעות כפולה – אם יש שם שהוא גם שם של צדיק וגם שם של רשע כמו למשל "נעמה" או "ישמעאל" מותר לקרוא בו ויכוונו לרבי ישמעאל שהיה כהן הגדול ולא לישמעאל שהיה פרא אדם. יכוונו לנעמה אשת נח ולא לנעמה אחות תובל קין שחטאה והחטיאה את הנפילים. כן השם "יהודית" שהייתה אחת שהיא רשעית – אשת עשיו. ואחת צדקת שהצילה את ישראל בימי הבית השני. כן אבשלום, אלעד הם שמות שמשמעותם חיובית אע"פ שהיה אדם שלילי שנקרא בשם זה.

לא לקרוא בשם משונה ומיוחד

אין לקרוא לבן או לבת שם שלא רגילים בו, שם פלאי. שם זה עלול לגרום לילדים צער כשיגדלו בין ילדים ולפעמים גם בין מבוגרים.

לא לקרוא על שם אדם שנהרג או היו לו חיים קשים

אין לקרוא על שם אדם שהחיים שלו היו חיים טובים ולא שחלילה נהרג במלחמה או במחלה קשה בקיצור ימים ושנים. אם היה סב שמת באופן קשה או נרצח ח"ו, ונולד לו כעת נכד – לא יקראו לו בשמו, אלא בתוספת שם. ונוהגים להוסיף לשם המקורי: חי, חיים, יחיאל, יחיה, ולכוון על שמו של מישהו אחר.

לא לקרוא שם של בנים לבנות ולא של בנות לבנים.

כמו כן ראוי לא לקרוא לבת בשם הדומה בשורשו לשם של בן, כמו: רפאלה, דניאלה, שרונה, יוספה וכדומה. שזה עלול להפריע לילדה כשתגדל להיזכר תמיד על שם פלוני שעל שמו היא קרויה.

לא לקרוא שמות גויים ובלועזית

חכמינו אמרו כי בני ישראל זכו לגאולת מצרים בזכות זה שלא שינו את שמותיהם לשמות נכריים. לצערנו אחרי חורבן הבית השני יצאנו לגלות ולא נגאלנו ממנה כמעט אלפיים שנה. בגלות זו שיננו את שמותינו לשמות נכריים. והדברים קשורים לעיכוב הגאולה של ישראל.

לכן אם השם לקוח מתרבות הנכרים ראוי מאוד להחליף אותו בשם עברי. ואע"פ שזה לא כל כך קל להחליף שם – זה כדאי כיון ש"שם" הוא משהו מהותי לאדם. נראה כאילו הוא איזה "סימן היכר" חיצוני.
איזבל – הוא שם של אשתו של אחאב שהיה מלך רשע, היא זאת שהחטיאה אותו וגרמה הרבה צער ועוגמת נפש לעם ישראל בתקופת שלטונו. בהמשך הדורות פגשנו את השם הזה פעם נוספת באותו הקשר גרוע. גם מלכה וגם מסיתה. איזבל מלכת ספרד שהסיתה את פרננדו מלך ספרד לגרש את יהודי ספרד ולהפעיל בארצו אינקוויזיציה נוראה ששרפה מאות ואלפי יהודים על המוקד.
גם השמות: מאי, יולי אוגוסט, הם גם שמות של נכרים, וגם שמות של אלילים נכריים בהחלט ראוי להמנע מלקרוא בהם. ואם נקראו כבר – צריך להחליפם.

מי שיש שם לועזי ואין לו משמעות שלילית, טוב שישנה את שמו לשם עברי בלשון הקדש. אבל זאת לא חובה. בחו"ל נותנים לפעמים לאדם שתי שמות. אחד עברי לבית הכנסת ואחד לועזי לרחוב הנכרי. כשאדם זה עולה לארץ ורוצה לעבור לשמו העברי – לא צריך לעשות "סדר שינוי השם", כנהוג, אלא יחליט מהיום ששמו כך וכך ויודיע לחבריו ומכריו, ומכאן ואילך יקפידו לקרוא לו בשמו בעברי החדש.
אין שום חשש לקרוא להורים בשמות שניתנו להם ביידיש או בלאדינו, שהם תרגומים של לשון הקדש, שנכנסו לשפת היהודים באותן תקופות. אבל כשקוראים על שם סבא או סבתא ששמם הוא בשפות אלו – יש לקרוא על שמם בתרגום השם לעברית.

לקרוא בשני שמות

אפשר לתת שני שמות אך אין חובה או צורך בדבר. מותר לקרוא בשתי שמות למרות שאינו מתכוון לקרוא בשניהם לאחר מכן. מי שיש לו שני שמות, מותר לקרוא לו גם באחד משמותיו, מלבד עלייה לתורה וכדומה שבהם צריך להקפיד לקרוא לו בשני שמותיו.

כשכותבים את שמו בכתובה או בשטר אחר, אפשר לכתוב רק שם אחד שרגילים לקרוא לו וכולם מכירים אותו בשם זה. אין צורך לכתוב שני שמות או לכתוב אחד בסוגריים וכד'. בודאי לא לכתוב כמו בגט פלוני דמתקרי בשם פלוני.

שימוש בכינויים ובקיצורי שמות

אם בנו של אדם קרוי בשם של אביו, והוא רוצה לקרוא לבנו בשמו, צריך לקרוא לו בכינוי שאם שמו של אביו ושל בנו הוא יצחק – יקרא ליד אביו צחי או איציק שכולם יבינו שהוא מדבר אל בנו ולא אל אביו שהרי אסור לקרוא ליד אביו בשם כמו של אביו. אם השם של האבא הוא פלאי, אסור לקרוא בשם של אביו אפילו לא ליד אביו. וכך יעשה עם בנו אם שמו כשמו.

אמנם בעת העלייה לתורה אם קוראים בשם – יקראו לו בשמו המלא. וכן התפילה יקראו לו בשם המלא ולא בכינוי אפילו אם אינו של גנאי.

זהירות מאלה שמתאימים שמות לקראת חתונה

עדיף להתנהג כציווי התורה "תמים תהיה עם ה' אלהיך". ואין צורך להתאים שמות על מנת להתחתן אע"פ שיש בספרים כל מיני התאמות בענין זה. בכל מקרה אין לבטל שידוך מפני אי התאמה בין שמות בני הזוג המחושבים בחשבון השמות ואם הלכו אצל רב מסוים ואמר להם שהשמות שלהם הם סימן לא טוב – אפשר תמיד להוסיף אות אחת או להחסיר אות אחת מהשם ויצא החשבון טוב, והקב"ה יזכה אותם להקים בית נאמן.

ומעשה היה ב'רב' אחד שהיה בודק שמות של בני זוג ואומר להם להפרד אפילו אם היו נשואים. ודבר זה היה גורם הרבה צער, כי הגמרא אומרת כי זוג שמתגרש אפילו המזבח מוריד עליו דמעות. הזהיר מו"ר אבא את אותו הרב, ולא שמע. ביקש הרב לבדוק את שמות הרב הזה ואשתו ומצא שלפי החשבונות הרב הזה לא מתאים לאשתו, קרא לו, הראה לו את החשבונות ואמר לו שהוא צריך להתגרש מאשתו כי החשבונות לא מתאימים. אותו רב החל לאחוז בראשו ואמר איך אעשה זאת? יש לי שמונה ילדים! איך אגרש את אשתי. אמר לו הרב אינך צריך לגרש את אשתך, אך תזהר לא לגרש זוגות אחרים על סמך מספרים וחשבונות שאין בהם ממש. וקיבל עליו.

ושוב פעם בא זוג בוכה לפני הרב. הם רוצים להתחתן וההורים שלחו אותם לאיזה רב שבדק את שמות שלהם ואמר להם שהם לא מתאימים וצריכים להיפרד. הזוג הזה כל כך רצו להתחתן, שמצאו את שאהבה ליבם. היה לרב צער מזה וקרא לאותו "רב" ולהורים ולבני הזוג. במעמד המכובד הזה הרגיש אותו הרב שלא בנוח, אבל לא היה יכול לחזור בו מדבריו שאמר כמה מסוכן להם להתחתן וכו'. שאל מו"ר אבא את השמות של בני הזוג ואמרו. ואז חזר ושאל את האמא האם יש לה שם נוסף ואמרה כי בילדותה קראו לה בעוד שם. בנתיים, אורו פניו של אותו חכם ומיד לקח נייר ועט ואמר: רגע רגע. לא ידעתי שיש לך שם נוסף. אם כן החשבון הוא שונה ואתם יכולים להתחתן זה עם זו. ובא לציון גואל.

לקרוא בשם ההורים

המנהג לקרוא בשם ההורים – מנהג זה מקורו מהפסוק "ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ". לכן נהגו של חלק מהספרדים לקרוא על שם ההורים גם כשהם בחיים, כל שכן אחר מיתה ובלבד שהם לא רשעים חלילה או מתו בקיצור ימים ושנים. אם יש ויכוח בן ההורים אם לקרוא בשם אבי האב או אבי האשה. אבי האב קודם. אם אבי האישה אינו בחיים – יש להקדים אותו, ובלבד שלא תצא מזה מחלוקת. (שדה הארץ חלק ג' סימן כ"ב, וכתב בעיקרי הד"ט, שאם ירצה לקרות הבן על שם שניהם, יקדים שם אביו: וראה בן איש חי הלכה כז)

כשנוהגים לקרוא בשם ההורים – כל הבנים עושים כן. אפילו אם נכד אחד כבר נקרא על שם הסבא. אבל אם יש בעניין זה ויכוח והשם לא מתאים לאשה או לבעל – כי הוא מיושן וכד' – לא יעשו עבור זה מחלוקת וימצאו משהו שמתאים לשניהם.

מתי ואיך נותנים או מחליפים שם ?

[עיקר הזמן לנתינת שם ע"י ההורים לתינוק הוא בברית המילה, ולבת בזמן עליה לתורה ביום השבת, וכן למחליף שמו והוא בפני מניין (עשרה אנשים) בעיקר בעת עליה לתורה בבית הכנסת (וטוב וראוי לקנות עליה בכסף מלא לקיים מצווה זו) ואישה תבקש בעת העליה לתורה שיברכו אותה בשם החדש כדי שיתפרסם בפני מניין אנשים].

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקב אִישׁ וּבֵיתוֹ"-סוֹפֵי-תֵבוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת תְּהִלִּים, וְאוֹתִיּוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי עַל-יְדֵי תְּהִלִּים זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה וְכוּ' כִּי מ"ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה הֵם בְּחִינַת מ"ט אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים מִצְרָיְמָה, לְהִזְדַּכֵּךְ שָׁם כַּנַּ"ל (מכאן רואים את חשיבות שמות בני ישראל וכן נאמר על גאולת ישראל ממצרים שבאה על שלא שינו את לבושם ואת שמם) !!

(ליקוטי מוהר"ן לרבי נחמן מברסלב תנינא תורה עג)

מתי משנים שם?

כתב הרמ"א (יו"ד סי' של"ה סעי' י') "י"א שמי שיש לו חולה בביתו, ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים". ועוד כותב הרמ"א: "נהגו לברך חולים בבית כנסת, ולקרוא שם חדש כי שינוי השם קורע גזר דינו.
במקרה ויש ואדם מרגיש שמזל לא דורך – יש נוהגים לעשות שינוי השם. צריך להזהיר שלא ימהרו לעשות לאדם שינוי השם אלא ע"פ פסק הלכה מרב מוסמך. וגם כשיש צורך בשינוי שם – לא תמיד יש צורך לשנות את השם לגמרי, כי לפעמים מספיק להחסיר אות אחת ונחשב כשם אחר לגמרי. גם אם מוסיפים או מחסירים אות, עם כל זה טוב שיקבלו ברכה מרב מוסמך.

ויהי רצון שנזכור את שמנו ותפקידנו בעולם. ונקדש את שמו של הקב"ה כמו שאמר דניאל בתפילתו "לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ" אכי"ר.

לייעוץ והכוונה ושאר שאלות

לרבני מוסדות ברסלב >> לחץ כאן

תגים

1 thought on “סוד השם”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *