עצלות וייאוש | פרשת השבוע בראשית

פרשת השבוע בראשית. תקציר : בראשית ברא… וחושך… הצעד הראשון שצריך לקיום הבריאה ועבודת השם היא לצאת מעצלות וייאוש שבמחשבה – הם שתי מידות לא טובות, המונעים מהאדם מלהצליח בעבודת ה', ומלהתקרב להשי"ת ולתורתו הקדושה כמו שצריך (ובכלל בחיים הגשמיים גם כן הן בפרנסה קשר עם אנשים וחיי משפחה ועוד..).

עצלות וייאוש | פרשת בראשית

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע בראשית.

לכבוד… אחדשה"ט!

פרשת השבוע בראשית ברסלב  להדפסה.

בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו, הקשור לפרשת השבוע, וזהו (בראשית א-א) "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ". עצלות וייאוש שבמחשבה – הם שתי מידות לא טובות, המונעים מהאדם מלהצליח בעבודת ה', ומלהתקרב להשי"ת ולתורתו הקדושה כמו שצריך (ובכלל בחיים הגשמיים גם כן הן בפרנסה קשר עם אנשים וחיי משפחה ועוד..).

ועל ידם האדם נמנע מלעשות המתבקש, אפילו באופן המינימלי, דהיינו לצעוד הצעד הראשון ולעשות אפילו פסיעה קטנה לכיוון הנכון של קרבת אלקים (שזה בחינת מה שפעם אחת נפגשתי עם מורי ורבי ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל ושאל אותי מה נשמע? . עניתי ואמרתי "פוסעים פסיעה קטנה" בעבודת ה', אמר לי "זה טוב מאד", כי הרי אם "פוסעים פסיעה קטנה" לבסוף "סועדים בו לברך שלוש פעמים" (כדאיתא בזמירות ליל שבת, בזמר 'כל מקדש שביעי' בסופו).

ועי"ז שהאדם נמנע מלעשות התחלה כל שהיא בעבודה מעבודת ה' להתקרב יותר להשי"ת, עי"ז מונע מעצמו ומדורותיו רב טוב הצפון לצדיקים.

עצלות

בענין העצלות – מבואר במסילת ישרים (פרק ו) שאנחנו רואים בעינינו כמה וכמה פעמים שכבר לבו של אדם יודע חובתו ונתאמת אצלו מה שראוי לו להצלת נפשו, ומה שחובה עליו מצד בוראו, ואעפ"כ יניחהו, לא מחסרון הכרת החובה, ולא לשום טעם אחר, אלא מפני שכבדות העצלה מתגברת עליו, והרי הוא אומר אוכל קמעא, או ישן קמעא, או קשה עלי לצאת מביתי, פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה,

(והכרתי חסיד וצדיק אחד, אשר היה רגיל הרבה פעמים, אחרי שכבר לבש את הפיגַ'מה ושכב על מיטתו, ואפילו התחיל להתנמנם לקראת שינת הלילה, היה מסיר מעליו את השמיכה, אפילו בימי החורף הקרים, והיה קם ומתלבש מחדש, כדי להוריד ולסלק מהבית את שקית פח הזבל, ולא משום שהדבר היה כל כך דחוף, אלא פשוט להרגיל את עצמו תמיד, לא להיות עצלן – אשרי לו).

חמה עזה בעולם, הקרה רבה, או הגשמים, וכל שאר האמתלאות והתואנות, אשר פי העצלים מלא מהם, ובין כך ובין כך התורה מונחת, והעבודת ה' מבוטלת, והאדם עוזב את בוראו, הוא מה ששלמה אומר (קהלת י-יח) בעצלתיים – ימך המקרה, ובשיפלות ידיים – ידלוף הבית. כי הנה העצל אע"פ שאינו עושה רע בקום עשה, הנה הוא מביא את הרעה עליו בשב ואל תעשה שלו,

ואמר (משלי יח-ט) גם מתרפה במלאכתו – אח הוא לבעל משחית. והעצל הוא טיפש ומשובש בדעתו, אלא שחכם הוא בעיניו, אשר לא ישמע לקול החכמים ואנשי דעה הנכונה, הוא מה ששלמה צוׂוֵח (משלי כו-טז) חכם עצל בעיניו, משבעה משיבי טעם. (ולפעמים יחשוב שאדרבא כולם תועים ושוטים ורק הוא לבדו חכם. רח"ל מהאי דעתא משבשתא.)

ייאוש

ובענין הייאוש – הדברים ידועים לכל, שהיצר הרע מפתה את האדם לחשוב מחשבות של דכאון, המונעים ממנו לעשות הנכון והמתבקש לעשות, כגון שהאדם מתעורר ללמוד כל התלמוד בבלי, אבל מיד מיאייש את עצמו, שבכלל לא מציאותי ללמוד כל כך הרבה חומר, כל כך הרבה זמן, והרי יש כ"כ הרבה מניעות, וכמ"ש חז"ל (ויקרא רבא יט) טיפש אומר מי יכול ללמוד את התורה? אבל פיקח אומר הריני שונה ב' הלכות היום, ב' הלכות למחר עד שאני שונה כל התורה כולה. ופוק חזי. בעלי בתים פשוטים ע"י שלומדים כל יום דף היומי שבסוף מסיימים כ"פ את כל התלמוד בבלי. (ק"ו שע"י כך ניתן ללמוד ששה סדרי משנה וכו').

וזה פרשת השבוע בראשית "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ". דהיינו שכל הבריאה הנפלאה עם כל מה שיש בה – נעשה ע"י 'ראשית' והתחלה דהיינו ע"י צעד הראשון שנעשה לכיון הנכון שהוא הוא שהביא את כל החושך [דהיינו לצאת מעצבות ועצלות כנ"ל].

וזהו בחינת "בראשית ברא" היינו עם הראשית והצעד הראשון. צלחה המלאכה הנפלאה של כל הבריאה.

וזה מוסר השכל לא להתייאש ולא להתעצל על אף שניסה כמה פעמים והניסיון לא צלח, מכל מקום סופו להצליח. שזה בחי' מה שהקב"ה הי' מתחילה בורא עולמות ומחריבן (ב"ר ג-ט. זוה"ק ח"ג סא.) לרמז להנ"ל, וקוה אל ה' חזק ואמץ לבך, וקוה אל ה' (תהלים כז-יד).

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

 

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה

נ.ב החלה ההרשמה [חינם] למוקד התפילות אצל הילולת רחל אמנו.

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה