פרשת השבועפרשת השבוע התשע"גפרשת השבוע תשע"ב

פרשת השבוע בהעלותך | יסוד האמונה

גודל שבחו של אהרן שנהג בתמימות ובפשיטות, ולא שינה והתחכם בשום דבר, אלא כשידע שכך הוא רצון ה' לא ביקש היתרים והקלות וגם לא התחכם לשנות מרצון ה' כלום, ועוד יותר לא התחכם נגד דברי אחיו הצעיר… שאלו שני היסודות הגדולים הולכים ביחד ומחזיקים כל הבנין דהיינו תמימות ופשיטות, ואמונת חכמים…

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע בהעלותך

לכבוד…אחדשה"ט!

אכתוב לך משהו השייך לפרשת השבוע.

להורדת העלון השבועי בקבצי PDF והדפסה והפצה לזיכוי הרבים >> פרשת השבוע בהעלותך

אמונה

וזהו (במדבר ח, ב-ג) "דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו' ויעש כן אהרן". פרש"י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה. ובמקור בספרי (פסקא ס- נוסח הגר"א זצ"ל) איתא: להודיע שבחו של אהרן, כשכשם שאמר לו משה כן עשה ולא שינה. ע"כ.

ולכאורה תמוה איזה שבח הוא זה. פשוט שאהרן יעשה רצון ה' ולא ישנה. ועוד למה ישנה ?

ומתרץ המלבי"ם בספרו התורה והמצוה, וז"ל [עם תוספת ביאור שלנו, בין סוגריים] שאהרן עשה כן חצי לוג לכל נר ונר [שזה שיעורם כדאמרינן במס' מנחות פט., וכמ"ש (שמות כז, כ-כא) שמן זית זך.. להעלות נר תמיד.. מערב עד בוקר.

ופרש"י תן לה מידתה שתהא דולקת מערב עד בוקר, ושיערו חכמים חצי לוג ללילות טבת הארוכים, וכן לכל הלילות, [ואם יותר (כגון בקיץ) אין בכך כלום.], ובכל זאת נר מערבי דלק בנס, וממנו היה מדליק את כולם [פי' דאמרינן במס' שבת כב. (ויקרא כד, ג)] מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד יערוך אותו אהרן מערב עד בוקר לפני ה'.

ושואלת הגמרא וכי לאורה [של המנורה] הוא צריך, והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר – לא הלכו אלא לאורו [של הקב"ה]!

ומתרצת הגמ' אלא עדות היא (בנס הפלאי שנעשה, כדלקמן) לבאי עולם, שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב[א] זו נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה, וממנה היה מדליק (פרש"י הנרות, בין הערביים), ובה היה מסיים (פרש"י ההטבה, לפי שהשאר (הנרות) היה מטיב (מיד ב) שחרית (מכיון שכבר כבו בסוף הלילה) וזו (שלא כבתה בסוף הלילה אלא המשיכה לדלוק בנס, גם במשך כל היום כולו) מטיב בין הערביים.

ולפני שכבתה ממנה היה מדליק את כולן, והיה שבחו של אהרן שלא שינה, ר"ל שלא הוצרך לשנות לתת בנר המערבי יותר מחצי לוג כדי שידליק [גם כל היום] עד הלילה, כי דלק בנס בזכותו, ודפח"ח.

ונראה שגם הרמב"ם כיוון לתרץ קושיא זו שכתב ויעש כן אהרן, לומר שהוא היה המדליק אותן כל ימיו (וזהו שבחו שלא שינה מנהגו הטוב), ואע"פ שהמצוה כשרה בבניו (ולא בעינן שתעשה דוקא ע"י הכהן הגדול) כמ"ש (שמות כז, כא) יערוך אותו אהרן ובניו. אבל (מ"מ) היה הוא מזדרז במצוה הגדולה הזאת הרומזת לדבר עליון וסוד נשגב.

ולפי דרכינו נסביר שזה גודל שבחו של אהרן שנהג בתמימות ובפשיטות, ולא שינה והתחכם בשום דבר, אלא כשידע שכך הוא רצון ה' לא ביקש היתרים והקלות וגם לא התחכם לשנות מרצון ה' כלום, ועוד יותר לא התחכם נגד דברי אחיו הצעיר וכלשון הספרי "להודיע שבחו של אהרן שכמו שאמר לו משה כן עשה, ולא שינה.

שאלו שני היסודות הגדולים הולכים ביחד ומחזיקים כל הבנין דהיינו תמימות ופשיטות, ואמונת חכמים, להאמין בדברי הצדיק על כל אשר יאומר כי הוא זה רצון ה' ממש. שאל"כ  כשח"ו האדם הולך אחר שכלו וחכמתו יוכל ליפול בטעותים  ומכשולות רבים ולבוא לידי רעות גדולות ח"ו, כאשר כבר רבים נכשלו ונפלו מאד ע"י חכמתם וחטאו. והחטיאו את הרבים רח"ל.

כי עיקר היהדות הוא תמימות ופשיטות בלי שום חכמות ולהסתכל בכל דבר שעושה שיהיה שם השם יתברך, ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו, רק אם יש בזה כבוד השי"ת יעשה, ואם לאו-לא יעשה, ואז בודאי לא יכשל לעולם (לקוטי מוהר"ן תנינא סי' יב).

ודבר זה נוגע ג"כ לעניני השקפה הטהורה, וכנודע דברי הספד שאמר שכֵינִי הגה"ק ר' יואל טייטלבוים  מסטמר זצ"ל אל הגאון הגדול רב אהרן קוטלר זצ"ל להגיד שבחו אל אהרן (קוטלר) שלא שינה [על אף השואה וכו' על אף הקמת המדינה וכו' על אף אמריקניזציה של ארה"ב וכו']

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *