פרשת השבוע

פרשת השבוע בהר

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א.

יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע בהר [בחוקותי]

לכבוד…אחדשה"ט! בעזהי"ת אכתוב לך משהו השייך לפרשת השבוע…

להורדת העלון השבועי והדפסה >> פרשת השבוע בהר

וזהו (ויקרא כה) "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמור… ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'".

לימוד התורה

כי כל יהודי ויהודי חייב לקבוע עתים לתורה, שבהם הוא מתפנה מכל העיסוקים והענינים, והזמן ההוא כולו קודש לה'.

ומסתגר ופורש מכל הטירדות לעסוק בתורה הקדושה, והזמן שקבע עד כמה שזה בידו לא יחליפנו ולא ימירנו, ולא יזזנו, אלא קבוע קבוע יהיה. בלי תירוצים, לא ארעי/ עראי, לא אקראי, לא לפעמים ולא יתחבא אחרי "אם ירצה ה'" [כי ה' בודאי רוצה, רק הוא בעצמו צריך לרצות, ולרצות באמת].

וכמו שאמרו חז"ל (שבת לא.) בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו נשאת ונחת באמונה, קבעת עתים לתורה, ופרש"י לפי שאדם צריך להתעסק בדרך ארץ, שאם אין דרך ארץ אין תורה (אבות פ"י, מי"ז), הוצרך לקבוע עתים לתורה דבר קצוב, שלא ימשך כל היום לדרך ארץ. ע"כ.

וכן אמרו חז"ל (סנהדרין ז.) אין תחילת דינו של אדם נידון אלא על דברי תורה, שנאמר (משלי יז) פוטר מים ראשית מדין.

(ומה ששני המאמרים נראים קצת כסוחרים, עיי"ש בתוס' ד"ה אלא, ובמהר"ל בדרך החיים ע' קל, ובנתיבות עולם (נתיב יראת ה' פ"ב, דרשות ע' לא. ובעיון יעקב (קדושין מ:), וכאן בעץ יוסף, ועוד).

ובמהרש"א דייק לשון "קבעת עתים לתורה", בלשון רבים, והסביר שיש שני עתים, אחד ביום ואחד בלילה. ע"כ וכמו שנוהגים הבעלי בתים הכשרים לקום יום יום פארטאגס דהיינו לפנות בוקר ולעסוק כשעתיים בתורה.., ואח"כ מתפללים תפילת שחרית (ויש כאלה שמקודם מתפללים שחרית, ואח"כ מצטרפים לשיעור תורני, או לומדים בעצמם), וכן בערב בין מנחה לערבית, או אחרי ערבית לומדים שוב.

ובספר יוסף אומץ (ע' שסה) איתא, דקביעת עתים לתורה-היינו שקובע בכל יום ויום עת ידוע ללמוד בשעה זו [וטוב לקבוע ג"כ מקום קבוע] ואינו מבטל תמידותו בשום ענין, אף אם סבור להרוויח ממון הרבה, ע"י ביטול הזמן הקבוע לו, שבזה מראה חשיבות וחביבות התורה בעיניו, לאפוקי מי שאין לו עת קבוע, רק שהוא לומד בכל עת פנוי, אע"פ שאפשר שלומד הרבה מאד, מ"מ אין שכרו כ"כ גדול כאותו שלומד בעת קבוע וידוע. אע"פ שלימודו אינו כ"כ הרבה, אחרי ששעתו קבוע ותקוע, עכ"ד.

ואכן הקביעות עתים – מראה ומוכיח שהדבר חשוב בעיניו, וזה מה ששואלים ומעניין לדעת.

ואיתא בליקוטי מוהר"ן (קמא, סי' רפד) שרבינו [רבי נחמן מברסלב] ז"ל הוכיח את אחד שאמר לו שאין לו פנאי ללמוד מחמת שעוסק במשא ומתן, ואמר שאעפ"כ ראוי לו לחטוף איזה זמן לעסוק בתורה בכל יום, ואמר שזהו מ"ש רז"ל ששואלים את האדם קבעת עתים לתורה, 'קבע'-הוא לשון גזילה, כמו שכתוב (משלי כב) וקבע את קובעיהם נפש, היינו ששואלים את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו, אם גזלת מהן עתים לתורה, כי צריך האדם לחטוף ולגזול עתים לתורה מתוך הטירדא והעסק. ע"כ.

ובכמה ספרים הובאו הדברים אלא יש מהם ששכחו לציין שהמקור הוא רבינו ז"ל, כגון בס' חלקת יהושע ביאלא (ירושלים תשנה-ח"א דף לט), וכן ב"דרשות"- ויזניץ, מונסי (תשס"ב, ח"א ע' רמה).

וזה בחי' פרשת השבוע "ובשנה השביעית שבת שבתון". ופירשו הקדמונים (ר"א) שביתה לגוף ולנפש, "שבת לה'" פירש הספורנו שגם עובדי, אדמה כאשר ישבתו בשנה ההיא יתעוררו לדרוש את ה'. ע"כ.

נמצא ששנת השמיטה טובה לגוף-לנפש ולנשמה, שיכולים לעסוק בתורה שנה רצופה ללא עיסוקים צדדיים.

ואשרי הקובע וחוטף עתים לתורה ככל יכולתו.

אגב- ענין קביעות לתורה – שייך גם כן לגדולי הדור. ומנהגי הדור. כי הרי אמרו חז"ל (אבות ריש פ"ו ) רמ"א כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ונהנין ממנו עצה ותושיה. ועי"ז יוכל להתבטל מעסק התורה הרבה מאד.., וע"כ צריך לקבוע עתים לתורה שבהם בשום אופן אין קבלת קהל והם כולם קודש לה'.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

נ.ב בחורים המעוניינים לבוא ללמוד בישיבה

ולהינות מעיצה והדרכת הרב שליט"א

יכולים לפנות למנהל הישיבה 050-4161022

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *