פרשת השבוע

פרשת השבוע יתרו

שבת קודש

וזה בחי' "ויום השביעי שבת לה' אלקיך", שכל יום השביעי, שבת, צריך להיות קדוש כולו לה', כולו לעבודת ה', ולעסוק הרבה בתורה, ששבת הוא המבחן של הרצונות והרצינות של יהודי בעניני עבודת ה'.

כי ביום הדין הגדול והנורא כשישאלוהו למה לא עסקת כל השבוע כולו בתורה ועבודת ה', יוכל האדם לטעון אנוס הייתי, וכי מה יכולתי לעשות, הרי הייתי מוכרח לעסוק בפרנסתי ופרנסת אנשי ביתי, אלא שאז יבחנוהו לפי מעשיו ביום שבת קודש, שאז אינו עסוק בפרנסה, וכל היום פרוס לפניו להתנהג בו כרצונו…

להורדת העלון השבועי של מוסדות ברסלב – להדפסה בקבצי PDF לחץ כאן >> עלון פרשת השבוע יתרו ברסלב

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' ערב שבת קודש לסדר פרשת השבוע יתרו

לכבוד…אחדשה"ט!

בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע, וזהו (שמות ז: ח-ט) "ששת ימים תעבוד..ויום השביעי שבת לה' אלקיך".

ידוע ומפורסם מה דאיתא  בסה"ק ששבת הוא המבחן של הרצונות והרצינות של יהודי בעניני עבודת ה'. כי ביום הדין הגדול והנורא כשישאלוהו למה לא עסקת כל השבוע כולו בתורה ועבודת ה', יוכל האדם לטעון אנוס הייתי, וכי מה יכולתי לעשות, הרי הייתי מוכרח לעסוק בפרנסתי ופרנסת אנשי ביתי, אלא שאז יבחנוהו לפי מעשיו ביום שבת קודש, שאז אינו עסוק בפרנסה, וכל היום פרוס לפניו להתנהג בו כרצונו, ואזי יראו, אם הרבה לעסוק בתורה ועבודה, אזי כנים דברים שטען, אבל אם ח"ו בשבת, תפילתו-בנימנום ועצלתיים, שולחן השבת- מלא רכילות ולשון הרע ושטויות וצעקות והקפדות, עסק התורה – החליף בקריאת עיתונים וריבוי שינה, אזי יהי' מוכח שטענת "אנוס", דהיינו "אנוס הייתי כל השבוע" היתה טענת שקר. ואוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה.

וזה בחי' "ויום השביעי שבת לה' אלקיך", שכל יום השביעי, שבת, צריך להיות קדוש כולו לה', כולו לעבודת ה', ולעסוק הרבה בתורה, וכמובא במשנ"ב (סי' ר"צ סק"ה) איתא במדרש אמרה תורה לפני הקב"ה: רבש"ע כשיכנסו ישראל לארץ, זה ירוץ לכרמו, וזה רץ לשדהו, אני מה תהא עלי ? , אמר לה הקב"ה יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו, שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך נטו. ושם בסק"ז מביא: בגמרא (גיטין לח:) איתא בתלת מילי נחתי בעלי בתים  מנכסייהו, וחד מינייהו דקבעי  סעודתא  בשבתא בעידן בו מדרשא. והענין  כדאיתא בירושלמי [שבת פט"ו  ה"ג] לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל, אלא כדי לעסוק בהם בתורה, מפני שכל ימות החול הם טרודים במלאכתם ואין להם פנאי לעסוק בה בקביעות, ובשבת הם פנויים ממלאכה ויכולים לעסוק בה כראוי, וזהו תוכחת מגולה. לאותן האנשים שמטיילים [בעת לימוד בבית המדרש] בשווקים וברחובות, כי אפילו סעודת שבת שהיא מצוה אסור אז בזמן לימוד בית המדרש מפני ביטול תורה, וכל שכן לטייל ולהרבות אז בשיחה בטילה שאסור. ע"כ. וכתב עוד (משנ"ב סי' רפ"ט סק"ה) שטוב ללמוד תורה בשבת בבוקר קודם הסעודה.

וכתב עוד (סי' רצ  סק"ג) שכתבו הספרים בשם הזוהר (ח"ג  קעג.) שמצוה על האדם לחדש חידושי תורה בשבת. ומי שאינו בר הכי לחדש חידושי תורה – ילמד דברים חדשים שלא למד בהם עד הנה. ע"כ. ועוד איתא: שילמד בהתחדשות וחשק והתפעלות. ועל מש"כ  מור"ם שאם רגיל בשנת הצהריים – אל יבטלה כי עונג הוא לנו. העיר המשנ"ב (שם) שמכל מקום אל  ירבה בשינה יותר מדי שלא יביאנו לידי ביטול תורה. שאפי' ת"ח שלומדים כל השבוע שמצוה שיתענגו יותר – אין הפירוש שיבלו כל היום בתענוגים רק ימשכו יותר בתענוג. וחוץ ממה שהנ"ל הם לתועלת נפשו ונשמתו, הם ג"כ לתועלת בניו ובנותיו ואשתו, שזה יחזקם ביראת שמים, כשיראו ויתרשמו מראש המשפחה, שלבו וראשו בעבודת ה', לעסוק בתורה בחשק ובנעימות, ולשיר זמירות בדביקות לפני ה', ולתת דוגמא של מידות טובות וסבלנות ואוירה נעימה,בסעודות ובמשך  כל היום  ועי"ז יקדש שם שמים בביתו ובמבצרו הוא, ויחבב עליהם התורה הקדושה ודרכיה שדרכי נועם הם, וכל נתיבותיה שלום.

בברכת התורה וכטו"ס

שמעון יוסף ויזנפלד  הכהן

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *