פרשת השבוע לילדים

פרשת השבוע לילדים | פרשת מטות

הסיפור שלי על פרשת השבוע

פרשת השבוע לילדים | פרשת מטות

בפרשת מטות לומדים על האיסור לנדור נדר ולא לקיים.

אסור להבטיח הבטחות ולא לקיים. לכן כשאנו שרוצים לקבל על עצמנו קבלה תמיד נאמר "בלי נדר" או "אם ירצה ה'".

שלמה המלך אומר במשלי: "טוב שלא תידור משתידור ותשלם"

בשביל לנדור לא חייבים להוציא מהפה דווקא את המילים: "אני נודר", גם הביטויים: "אני נשבע", "מבטיח", או "בחיי" נחשבים  לנדר.

נשים לב למה שאנו אומרים תמיד, כדי שלא נכשל חלילה בשבועת שווא.

 

הסיפור שלי על פרשת השבוע

"וואו!" מכל עבר נשמעו שריקות התפעלות והרחפן החדש של ישי, כאילו נהנה מהתרועות, המשיך לרחף סביב ראשנו בצורה מעוררת השתאות.

זה היה הרחפן עליו חלם ישי ימים ולילות. והנה – לכבוד יום הולדתו האחד עשר ולכבוד שציוניו במבחנים עלו, זכה לקבלו.

הרחפן החשמלי היה רק של ישי. רק הוא יכל לנגוע בו ולנווט אותו כרצונו. ולנו, החברים, נשאר רק להתפעל.

"מה אכפת לך", יעקובי לא ויתר. "זה לא מבזבז שאני משתמש, וחוצמזה אני מאוד זהיר ועדין"!

איזה עדין! כולם צחקו, אבל דווקא נראה היה שיעקובי נהנה מהמחמאה האחרונה שפרגן לעצמו.

ליעקובי לא היה אכפת. הוא ניסה ושידל את ישי לתת לו, ולו לדקה להשתמש ברחפן היקר.

ישי כיבה את השלט ואסף את הצעצוע אליו כאילו רצה להגן עליו מפני אויב מסוכן. "אין על מה לדבר. שנתיים חלמתי על זה. אני מפחד לתת אותו".

יעקובי ניגש קרוב-קרוב לישי ואמר בקול: "לא יקרה לרחפן שלך כלום. עלי".

"ואם כן?" שאל ישי בפחד.

"אם כן, אני קונה לך חדש! נשבע לך!"

"יעקובי! איך אתה מדבר! אתה לא יודע שאסור להישבע סתם כך?!" התקפנו אותו מכל עבר. אבל יעקובי היה כל-כך להוט על המשחק, וזה לא שינה לו כלום.

תתפלאו, אבל ישי החל להשתכנע. "…אל תדאג, יהיה בסדר. מבטיח!" אמר יעקובי את המילים האחרונות לפני שנטל את הרחפן לידיו.

"הוא לא נורמלי" חשבתי לעצמי בשקט, כי זה ממש לשון הרע, "רק שלא יקרה לו כלום".

"תיזהר!" אמרו כמה ילדים ביחד. "אם יקרה לרחפן משהו, אתה חייב לקנות חדש! אתה נשבעת!"

יעקובי התניע את המכשיר הקטן, הלה המריא גבוה ושייט לפי הוראותיו. יעקובי כל-כך התרגש עד ששכח שהמשחק לא שלו ואת ההבטחה הפזיזה, והרשה לעצמו להתפרע איתו.

טוב, אתם בטח רוצים לעקוף את השורות האלה ומבינים לבד שהסוף לא כל-כך טוב. גם אני עצמתי עיניים חזק כי לא רציתי לראות איך הרחפן מתנגש בעץ גבוה ואחר כך נוחת בקול מרוסק אל האדמה.

שקט. אף אחד לא מעז להביט בפניו של ישי, ועוד יותר לא ביעקובי, שגם הוא רק רוצה להיבלע באדמה.

ישי ניגש למה שפעם היה מושא חלומותיו בעיניים מלאות דמעות. "לא. אי אפשר לתקן את זה" אמר בקול חנוק.

ואז נשמע קולו של יעקובי: "אני יקנה לך חדש. אני חייב".

"איך תקנה חדש?" שאל ישראל, "אתה רק בן אחת עשרה…"

"אבל אני חייב. איזו טעות זו היתה…" הסמיק יעקובי שוב. הוא היה אשם. מי מבטיח הבטחות כשהוא יודע שלא יוכל לקיים?

ואז הציע אחד החברים רעיון טוב: כל אחד יתן את כספי החסכונות שלו וביחד נעזור ליעקובי לקנות רחפן חדש.

"בתנאי שאתה לא נשבע יותר סתם כך!" הייתי חייב להוסיף.

"כן, זה באמת לא דבר פשוט" אמר יעקובי ולרגע היה נשמע אדם מבוגר. "למדתי עכשיו לתמיד"!

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *