פרשת השבועפרשת השבוע תשס"ח

פרשת השבוע נשא

כי כל דבר יש לו את הזמן שלו, וכשעבר זמנו – זה לא בדיוק מה שצריך ואמור להיות. וכמו שרגיל בפי הנשים שהפסיקו ללדת, שכעת אילו היו צריכות ללדת כבר לא היה להם כח גופני ונפשי לכך, וכן שגור בפי הסבתות, שעכשיו כבר אין להם סבלנות לגדל ילדים, ולכל הפעלולים ו"קטעים" שהנכדים עושים. והנה כל זה הוא אמת למה שנוגע בעיקר לחלק הגופני והגשמי. אבל במה שנוגע לעולם הרוחני הרי אין שום יאוש בעולם כלל כמו שאמר רבינו ז"ל…

הרב שכטר (חסידות ברסלב) והרב וואזנר 

לכבוד….

אחדשה"ט!

אכתוב לך בעז"ה פירור השייך לפרשת השבוע נשא

(במדבר ד, כב) נשא את ראש… מבן שלושים שנה עד בן חמישים שנה… לעבוד עבודה… ולמשא.

הגיל לעבודה קשה, ולמשא – הוא מגיל שלושים, וכמ"ש חז"ל (אבות פה' מ כא') בן שלושים לכח, עד בן חמישים, שאז כוחו תש, כמ"ש חז"ל (ע' רש"י לעיל ד, ב).

והנה כתיב (קהלת ג-יא) הכל עשה יפה בעתו, וכתיב (עי"ש  ט-י') כל מה שבכוחך לעשות עשה וגו'. כי כל דבר יש לו את הזמן שלו, וכשעבר זמנו – זה לא זה, כלומר זה לא בדיוק מה שצריך ואמור להיות. וכמו שרגיל בפי הנשים שהפסיקו ללדת, שכעת אילו היו צריכות ללדת כבר לא היה להם כח גופני ונפשי לכך, וכן שגור בפי הסבתות, שעכשיו כבר אין להם סבלנות לגדל ילדים, ואין להם כח סבל לכל הפעלולים ו"קטעים" שהנכדים עושים, ואין כבר לה שייכות לכך.

והנה כל זה הוא אמת למה שנוגע בעיקר לחלק הגופני והגשמי.

אבל במה שנוגע לעולם הרוחני הרי אין שום יאוש בעולם כלל כמו שאמר רבינו (רבי נחמן מברסלב) ז"ל (ליקוטי מוהר"ן תנינא סי' כד), וכמו שמצינו אצל גדולי גדולים שבגדולי ישראל שאע"פ שאמרו חז"ל (אבות פה' מ כא') בן חמש למקרא, בן עשר שנים למשנה, בן חמש עשה לגמרא וכו', אעפ"כ שר' אליעזר הגדול (בן הורקנוס) התחיל בגיל עשרים ושמונה, ורבי עקיבא התחיל בגיל ארבעים, והצליחו עשו פרי לעצמם ולכל כלל ישראל לדורות עולם.

וכן כל אחד אע"פ שעברו משנותיו מה שעברו עם הרבה הבל וריק, ובודאי היה ואפשר להספיק הרבה יותר ולהצליח הרבה יותר ולנצל את הזמן הרבה יותר, מכל מקום אין שום ייאוש, ועכ"פ מעתה הבה נתחזק לעשות ככל יכולתינו.

וכמ"ש בשערי תשובה לרבינו יונה (שער הראשון אות א) שהתבאר בתורה, כי יעזור ה' לשבים כאשר אין יד טבעם משגת ויחדש בקירבם רוח טהרה להשיג מעלת אהבתו.

והנה אני, אע"פ שאני כמו שאני, לא התיאשתי משום מדריגה ומשום לימוד, והיו לימודים ששנים שנים השתוקקתי אליהם ולא הזדמן לי לעסוק בהם, וכעת ב"ה הנני לפני תקופת מה התחלתי בהם ברצינות ובחשק רב והנני עושה חיל בהם, וכן יש עוד לימודים וסדרים שהנני כוסף ורוצה בהם בכל לבי ואינני מתייאש מהם כלל, ועוד חזון למועד.

וכן בכל עניני עבודת ה', הן בעניני המידות והתאוות וההשגות – אסור להתייאש משום דבר כלל.

נמצאנו למדים שנים: אחת לכתחילה, ואחת בדיעבד.

לכתחילה – יש לדאוג לעשות כל דבר בעתו ובזמנו ולשים הרבה כוחות על כך שנספיק ונצליח בכך.

אבל בדיעבד – [כמו ששכיח ביותר בדורינו שהרבה הרבה חוזרים ומתעוררים לחזור בתשובה, והוא דור אשר אין פניו יפות כלל, אין להתייאש מלהספיק להגיע לכל המעלות שבקדושה ולכל המדריגות [ויחד עם זאת, אין להשלות את עצמינו שאכן הגענו לשלימות בזמן קצר, ואפילו לא אחר עידון ועידונים].

והנה כעת הננו מתקרבים לקבלת התורה, לחג מתן תורה ותקוותינו איתנה להתקדש ולהטהר ולהתחיל התחלה חדשה כדבעי.

 

 

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *