פרשת השבוע

פרשת השבוע שלח

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע שלח

לכבוד…אחדשה"ט! בעזהי"ת אכתוב לך משהו השייך לפרשת השבוע פרשת שלח.

להורדת העלון השבועי והדפסתו >> פרשת השבוע שלח

וזהו (במדבר יג) "שלח לך אנשים… איש אחד למטה אבותיו תשלחו". (ושם יז) "עלו זה בנגב, ועליתם את ההר".

אין שלמות לאמונה אלא ע"י התורה (רבי נתן מברסלב)
אין שלמות לאמונה אלא ע"י התורה (רבי נתן מברסלב)

כי צריך כל יהודי לעלות ולהתעלות מעלה מעלה מדריגה אחר מדריגה, עליה מעל עליה, ולעשות שטייגען ושטייגע'ן ולהעפיל למעלה אל על, להגיע לרום פיסגת ההר, בתורה ועבודת ה', קדושה וטהרה ומידות תרומיות, שזה בחינת "עלו זה בנגב ועליתם את ההר".

כי ארץ ישראל ותורתינו הקדושה הם תרין רעים דלא מתפרשים, וכרוכים ודבוקים ומחוברים יחד, וכמ"ש חז"ל (מדרש שוחר טוב תהלים קה) אתה מבקש לראות את השכינה? עסוק בתורה בארץ ישראל, ואיתא בזוה"ק (נשא – קמא.) כל זימנא דישראל בארעא ואשתדלו באורייתא – כנסת ישראל עמהון.

ואמרו (בר' טז) אין תורה כתורת ארץ ישראל, ואין חוכמה כחכמת ארץ ישראל.

ואמרו (ילקוט שמעוני, פ' שלח, סי' תשמג) בגוים אין תורה (איכה ב-ט), מכאן שהתורה בארץ ישראל.

ואמרו (ירושלמי ברכות פ"א) אם לא הזכיר תורה בארץ (ברכת נודה לך שבבהמ"ז) – מחזירין אותו, ושם מצטט את הפסוק (תהלים קה-מה) ניתן להם ארצות גוים… בעבור ישמרו חוקיו ותורתיו ינצורו.

והנה כדי להשיג תורה וקדושת דרכיה – צריך לעמול ולהזיע, ולמעט בתפנוקים, ולהתמסר אליה בכל לבו, וכנפסק בשו"ע (יו"ד סי' רמו, סכ"א) וז"ל אין דברי תורה מתקיימים במי שמתרפה עצמו עליהם, ולא בלומדים מתוך עידון ומתוך אכילה ושתיה אלא במי שממית עצמו עליה, ומצער גופו תמיד, ולא יתן שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו, והוסיף מו"ז הרמ"א וז"ל ולא יחשוב האדם לעסוק בתורה ולקנות עושר וכבוד עם הלימוד, כי מי שמעלה מחשבה זו אינו זוכה לכתרה של תורה, אלא יעשה תורתו קבע ומלאכתו ארעי, וימעט בעסק ויעסוק בתורה. ע"כ.

וע' במס' סנהדרין (דף קיא.) לא תמצא תורה במי שמחיה עצמו עליה. שכל זה הוא בחינת עלו זה בנגב ועליתם את ההר", שכדי להגיע לכתרה של תורה ולהתעלות, צריך לעבור דרך הנגב והיובש, בחי' בלי תפנוקים של אכילה ושתיה וכו', בלי שקיקה לדעת חדשות פנים וחוץ, וחדשות המקוה והכפר. בלי טירדות וענינים, אלא להתמסר למשימה.

וכמו שבדורות הסמוכים אלינו נסעו בחורים צעירים לישיבה, שלא הי' בה כלום בגשמיות, ועמלו בתורה מתוך צער, אבל מתוך חשק ואהבת התורה, שזה בחי' מ"ש חז"ל (ברכות סג.) אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר (במדבר יט-יד) זאת התורה אדם כי ימות באוהל. ואמרו שם, (משלי ל, לג) כי מיץ חלב יוציא חמאה וכו', במי אתה מוציא חמאה של תורה? במי שמקיא חלב שינק משדי אמו, עליה.

וזה מ"ש חז"ל (אבות פ"ו מ"ד) כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל, אם אתה עושה כן "אשריך וטוב לך" ! אשריך – בעולם הזה, וטוב לך – בעולם הבא.

ודבר זה רימזו חז"ל ג"כ במה שאמרו (בבא בתרא כה:) הרוצה להחכים (בתורה) ידרים. דרום זה נגב, בחי' "עלו זה נגב", וכנ"ל.

וכל זה ג"כ בחי' מ"ש חז"ל (ברכות ה.) תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולן לא נתנם אלא ע"י יסורים אלו הם. תורה וארץ ישראל והעולם. תורה מנין? שנאמר (תהלים צד, יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו בה, ומתורתך תלמדנו. ארץ ישראל דכתיב (דברים ח-ה) בי כאשר ייסר איש את בנו, ה' אלוקיך מייסרך, וכתיב בתריה (שם ז) כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה. ואשרי המקיים בה (משלי ה-יט) באהבת תשגה תמיד.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

 

 

תגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *