תפילה לבין המצרים

ימי בין המצרים

בס"ד

י"ז בתמוז, התחלת שבועות האבל על חורבן ירושלים וגלות ישראל – ימים אלו נקראים "ימי בין המצרים", בהם צריך כל יהודי להשתדל לעורר את ליבו בהתבוננות השכל וההבנה על חסרון וחורבן בית מקדשינו ע"י אבלות, ועל הגלות הנוראה שגלינו, ושאנחנו נמצאים בה כעת כלל ישראל וכל אחד ואחד – בעיקר ע"י גודל ריחוקינו מה' ותורתו הקדושה.

על הפסוק "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה" (ישעיהו, ס"ו, י). אמרו חז"ל: כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.

על כן, יש להתחזק בתפילות והתבודדות ובהתבוננות המחשבה והלב, על המעשים וההשקפות והרצונות שלנו בחיי היום יום.

מצורפת תפילה נוראה לימי בין המצרים, ותפילה על בנין בית המקדש, וצרות ישראל,  מתוך הליקוטי תפילות לרבי נתן מברסלב, שכדאי וראוי לאמרה ככל האפשר בימים אלו.

יהי רצון שנזכה במהרה לביאת משיח צדקינו, ולבנין בית מקדשינו ותפארתינו, ונזכה לראות כהנים בעבודתם, לויים בדוכנם וישראל במעמדם. אמן כן יהי רצון.

תפילה על בנית בית המקדש

במהרה בימינו אמן !

ריבונו של עולם תרחם עלינו ותבנה לנו את בית קודשנו ותפארתנו במהרה בימינו. ושם נקריב לפניך את קרבנות חובותינו, לטהרנו מעונותינו ולסלוח חטאותינו.

ונזכה להקריב לפניך בכל יום ויום קורבנות התמיד בבוקר ובערב. ובזכות התמיד של שחר תמחול לנו על כל העונות של לילה, ובזכות התמיד של בין הערבים תמחל לנו על כל העוונות של היום.

כי אתה יודע גודל הרחמנות שעל ישראל כשהם נופלים בעונות חס ושלום, אשר אין רחמנות בעולם גדול מזה, כי אתה יודע עצם קדושתנו בשרשנו ועצם דקותנו ורוחניותנו שאנו רחוקים לגמרי מעון, ואין עוון שייך לנו עמך ישראל  כלל, ואין אנו יכולין לישא עלינו על משאוי העונות אפילו יום אחד.

ועיקר הרחמנות הגדול מכל מיני רחמנות הוא להוציא אותנו מעונות וחטאים ופגמים, אשר רק זה הוא עיקר הרחמנות האמתי, ואין שום רחמנות בעולם נחשב כלל כנגד זה הרחמנות.

על כן ברחמיך נתת לנו את בית המקדש לכפר על כל עונותינו. ומעת אשר חרב בית מקדשנו, חשכו עינינו, ואין אנו יכולים לנקות עצמנו מעוונות, כי אין מי שיכפר בעדנו, אשר צרה הזאת גדולה מכל הצרות שבעולם, כאשר נגלה לפניך אדון כל.

וכבר חלפו ועברו קרוב לאלפים שנה מיום החורבן, אשר אנו הולכים תועים וחשכים כיתומים ואין אב.

אדון, הקל עולנו, ושלח ישע לגאלנו. חוס וחמול ורחם עלינו, ואמר לצרותינו די, ותמהר ותחיש לגאלנו גאלה שלמה בגשמיות ורוחניות, בגוף ונפש וממון..,  ותגאול ותפדה נפשנו מכל החטאים והעונות והפשעים, ומכל מיני פגמים שבעולם, ומכל התאות והמידות רעות.

ותבנה לנו את בית מקדשנו בנין עולם עדי עד, וישובו כהנים לעבודתם ולוים לדוכנם וישראל למעמדם. ותמשיך ותאיר עלינו על ידי הצדיקים האמתיים קדושת הדעת הקדוש הכלול מהשגת בן ותלמיד דקדושה, שהוא אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה.

ונזכה לדעת כי יהוה הוא האלהים !

תפילה לבין המצרים

ימי בין המיצרים, הימים בהם מתאבל עם ישראל על חורבן בית מקדשינו ועל גלותינו בכלליות ובפרטיות כל אחד על צרות נפשו בגוף נפש וממון שכולם הם מסיבה אחת – ריבוי עוונות הגורמים לריחוק מהשם ותורתו הקדושה שהם עיקר השמחה והברכה;

ימי בין המיצרים הם הימים בהם מבכה עם ישראל את צרותיו ואת אשר עבר עליו באלפיים שנות גלות נוראה.

הרי לכם תפילה נפלאה מליקוטי תפילות של רבי נתן מברסלב – שכדאי ומומלץ לאמרה בימים אלה.., להמתיק ולעורר רחמי שמיים כל אחד במה שעובר ייסורים בגשמיות ורוחניות ובכלליות עם ישראל – רדיפת הדת והיהדות בארץ ובעולם כולו..,

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וּתְזַכֵּנוּ וְתִשְׁלַח וְתָבִיא לָנוּ מְהֵרָה אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וִיתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵראשׁ וְעַד סוֹף שֶׁתְּלוּיִים כֻּלָּם בָּזֶה הָעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה רַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ וּתְבִיאֵהוּ מְהֵרָה לְשָׁלוֹם, וִיתַקֵּן הַכּל בְּתִקּוּן נִפְלָא וְנוֹרָא, וְיָאִיר לָנוּ הַדַּעַת הָאֲמִתִּי וְיִפְתַּח עֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְנִזְכֶּה עַל יָדוֹ לְהָבִין כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל בֻּרְיָן וַאֲמִתָּתָן, וְלֹא יִשָּׁאֵר לָנוּ שׁוּם סָפֵק וְאִיבַּעְיָא בְּשׁוּם דִּין וּבְשׁוּם דֶּרֶךְ מִדִּינֵי וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה, רַק הַכֹּל יִהְיֶה בָּרוּר לָנוּ כַּשִּׂמְלָה וַאֲפִלּוּ כָּל הָאִיבָּעְיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּתֵיקוֹ וְסָפֵק אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, כֻּלָּם יִפְשׁט וִיבָרֵר וְיוֹדִיעַ לָנוּ, וִיתַקֵּן אֶת הַתֵּיקוֹ שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן הַסְּפֵקוֹת בִּכְלָל שֶׁיֵּשׁ לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל דִּינֵי וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה, הֵן הַסְּפֵקוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה בִּפְרָטִיּוּת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֵהַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים עַד הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים כִּי יֵשׁ רַבִּים שֶׁחֲפֵצִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים וּמִתְגַּעְגְּעִים מְאד לָשׁוּב אֵלֶיךָ, אַךְ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְהַתּוֹרָה נִסְתְּרָה מֵהֶם, וְלִבָּם חָלוּק בִּסְפֵקוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה הַרְבֵּה, בִּפְרָט כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי עַל יְדֵי עצֶם רִבּוּי הַסְּפֵקוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּרב הַדְּבָרִים וְגַם עַתָּה רַבּוּ הַסְּפֵקוֹת וַחֲלֻקּוֹת הָעֵצָה בְּלִבִּי בְּכַמָּה דְּבָרִים בְּכַמָּה וְכַמָּה אֳפָנִּים וְדַעְתִּי מְבֻלְבָּל עַל יְדֵי זֶה מְאד עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל".

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל זֶה, רַחֵם עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל וְעָלַי, וּשְׁלַח לָנוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵעוֹלָם הַתִּקּוּן שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּאפֶן שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַתֵּיק"וֹ בְּתִקּוּן נִפְלָא וֶאֱמֶת, וְיֻפְשְׁטוּ כָּל הָאִיבָּעְיוֹת וְיִתְבָּרְרוּ עַל נָכוֹן כָּל הַסְּפֵקוֹת וְכָל הַסְּפֵק סְפֵקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְנִזְכֶּה תָמִיד לְעֵצָה שְׁלֵמָה וְטוֹבָה בֶּאֱמֶת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם.

וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וּתְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת אֵיךְ לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל עֵת, וּבִפְרָט בְּכָל לַילָה וְלַילָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ וּבַיָּמִים שֶׁל בֵּין הַמְּצָרִים וּבִפְרָט בְּתִשְׁעָה בְּאָב לוֹמַר "אֵיכָה" וְקִינוֹת בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְנִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם נוֹכַח פְּנֵי יְהוָה, נִתֵּן בֶּעָפָר פִּינוּ, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, נִבְטשׁ ראשֵׁינוּ בְּכָתְלֵי בֵיתֵינוּ עַל עצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה שָׁנִים אֲשֶׁר חָרְבָה עִירֵנוּ וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וּבְכָל יוֹם צָרָתוֹ מְרֻבֶּה מֵחֲבֵרוֹ וּבִפְרָט עַתָּה אֲשֶׁר יָצְאוּ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמְשֻׁנּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָם וְחַיֵּינוּ תְלוּיִים מִנֶּגֶּד מִפַּחַד לְבָבֵנוּ מִשְּׁאָר הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת הַנִּשְׁמָעִין שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְּלָן אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ.

מָלֵא רַחֲמִים, עָזְרֵנוּ שֶׁנַּרְגִּישׁ צָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְצָרוֹת נַפְשֵׁנוּ בְלִבֵּנוּ הֵיטֵב עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ, יְהוָה צְבָאוֹת, בֶּאֱמֶת עַל גּדֶל פִּשְׁעֵנוּ וְרִבּוּי עֲוֹנוֹתֵינוּ וְעצֶם קַשְׁיוּת עָרְפֵּנוּ, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ אֶת גָּלוּתֵנוּ וְגָרְמוּ לָנוּ אֶת כָּל צָרוֹתֵינוּ. "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם", נִתְפֹּס אֻמְּנוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לִצְעֹק וְלִזְעֹק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה נְשׁוֹטֵט בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר וְנִזְעַק וְנִתְחַנֵּן אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן, "עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם", עַד שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וּתְנַחֲמֵנוּ מְהֵרָה וְתִגְאָלֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ מִכָּל הַיִּסּוּרִים וּמִכָּל הַצָּרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט וְתָאִיר עָלֵינוּ גַם עַתָּה הֶאָרָה נִפְלָאָה מִמְּשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּאפֶן שֶׁיַּמְתִּיק גַּם עַתָּה כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט וִיבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְיָאִיר עָלֵינוּ אוֹר הָאֱמֶת בְּכָל עֵת, וִיתַקֵּן אוֹתָנוּ תָמִיד בְּתִּקּוּנִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים, וְיוֹדִיעַ וִיבָרֵר לָנוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת וְכָל הָאִיבָּעְיוֹת וְכָל חֲלֻקַּת הָעֵצָה וְנִזְכֶּה תָמִיד לְעֵצָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּבְמִצְוֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ.

וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא נָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאֹל וְיִכָמְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ מְהֵרָה וְיִגְאָלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה גְּאֻלַּת עוֹלָם, וְאָז יְתַקֵּן לָנוּ אֶת בְּחִינַת הַתֵּיק"וּ בְּתַכְלִית הַתִּקּוּ"ן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ הָאוֹת "נוּן" מֵהַקִּינוֹ"ת לְתֵיק"וּ וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה מִתֵּיק"וּ תִקּוּ"ן וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקִּינוֹת מִן הָעוֹלָם וְיִתְהַפְּכוּ הַקִּינוֹ"ת לְתִקּוּ"ן.

מָלֵא רַחֲמִים בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, בַּעַל הַנֶּחָמוֹת, נַחֲמֵנוּ נָא מִכָּל צָרוֹתֵינוּ, וְעָזְרֵנוּ בְּכָל עִנְיָנֵינוּ וַחֲפָצֵינוּ, וּפְרס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַקְּנֵנוּ בְעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, זַכֵּנוּ לֶאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הַצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִסְּפֵקוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים מֵעֲבוֹדָתְךָ הַרְבֵּה, זַכֵּנוּ לְעֵצָה שְׁלֵמָה אֲמִתִּיִּית בְּכָל עֵת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה.

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה