ספר ליקוטי תפילות

ספר ליקוטי תפילות לרבי נתן מברסלב

אדוננו מורנו ורבנו הגאון הקדוש אור הגנוז והצפון מורנו הרב רבי נחמן זכר צדיק לברכה בעל המחבר לקוטי מוהר"ן
הזהיר אותנו כמה פעמים, בכמה מיני לשונות, לעשות מהתורות תפילות.
ואמר, שנעשה מזה שעשועים גדולים למעלה.
ואמר, שעדין לא עלו שעשועים כאלה לפני השם יתברך כמו אלו השעשועים שנעשים מתפלות אלו שעושים מן התורות.
ועוד דבר מזה כמה וכמה פעמים עם כמה וכמה בני אדם:

ליקוטי תפילות

(כי זהו העיקר כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה.
כמבואר אצלנו כבר כמה פעמים שכל עיקר כוונת רבנו הקדוש והנורא זכרונו לברכה בכל התורות שגילה,
היה הכל רק בשביל המעשה, שנשתדל ונתאמץ ונתחזק בכל עז לשמר ולעשות ולקים ככל הנאמר בכל תורה ותורה),
שנחשב דרכנו כמה אנו רחוקים מאלו הדברים המזכרים בכל תורה ותורה,
ונתפלל ונעתיר לשם ברבוי הפצרות ובקשות ותחנונים שירחם עלינו ויזכנו, ויקרבנו ברחמיו המרבים,
שנזכה לקים כל מה שנאמר שם באותה התורה,
על ידי שנשפוך שיחנו לפני השם יתברך על כל הדברים הנאמרים שם, שנזכה לקיימם ולהגיע אליהם בשלמות:

כי אפילו אם יהיה הפחות שבפחותים והקל שבקלים, ואפילו אם עבר מה שעבר חס ושלום,
אם יתעורר באמת לשוב אל ה', ויתחיל לשפך שיחו לפני השם יתברך, יוכל לפרש על ידי זה דיקא כל אשר עם לבבו.
כי יתחיל לומר במר נפשו, הלא בשבילי נברא העולם, כי כך הזהירו אותנו חכמינו זכרונם לברכה
שהוא חיוב על כל אדם לומר כך שכל העולם לא נברא אלא בשבילי,
וכמה וכמה אני רחוק עכשיו מזה.

לעשות מתורה תפילה

ואף שידמה לפי דעתו שהוא רחוק מאד מאד מזה בלי שעור, עד אשר אין ראוי לו לדבר כלל מזה שבשבילו נברא העולם,
לפי מדרגתו הפחותה והשפלה שיודע בנפשו, אף על פי כן אדרבא על ידי זה דיקא יוכל לשפך שיחו ביותר.

כי הלא באמת לאמתו בודאי החיוב עליו לומר כך שבשבילו נברא העולם, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה חייב כל אדם לומר וכו',
כל אדם דיקא יהיה מי שיהיה, רק שהוא נתרחק כל כך עד שקשה לו לדבר מזה,
אם כן איפוא אדרבא על ידי זה דיקא, ישפוך לבו כמים נכח פני יהוה, כשיסתכל על עצמו כמה הוא רחוק מזה על ידי מעשיו וכו',

ודיקא על ידי זה יכנוס בדברים עד שיוכל לדבר ולפרש כל לבו, את כל נגעי לבבו ומכאובי נפשו באותו העת…
ויתחיל להתפלל על זה, ולהסתכל על עצמו כמה הוא רחוק מזה, ויטעון טענות והפצרות לפני השם יתברך שיזכהו להגיע לזה.

מעלת התפילות

והנה מעלת אלו התפלות יבין כל משכיל החפץ באמת ובתמימות, כי תפלות כאלו עדין לא היו בעולם, והם מלאים כל טוב לבית ישראל.
תפילות תחנות ובקשות והפצרות ורצויים ופיוסים וודוים וטענות ואמתלאות וצעקות ושועות וזעקות גדולות לשם יתברך,
לעורר רחמיו המרבים עלינו שיקרבנו לעבודתו יתברך חיש קל מהרה.
וגם כלול בהם התעוררות גדול שיאמר האדם לנפשו, שיעורר את עצמו לבל יעבר עולמו בשנה חס ושלום, כי הדבור יש לו כח גדול לעורר את האדם,

ועל כן אפילו הדברים שהאדם בעצמו יודע אותם, אף על פי כן כשיאמרם בפיו ויעורר את עצמו,
על ידי זה יתחזק ויתגבר וישתוקק ביותר להתקרב להשם יתברך, עד שיזכה לתשובה שלמה באמת.
ומי שיהיה רגיל בליקוטי תפילות זה באמת ובתמימות, בודאי יזכה לחיי עולם:

התבודדות

אך טוב אשר תאחז בזה וגם מזה על תנח ידך, דהינו לעסוק בכל יום בהתבודדות
ולפרש שיחתו לפני השם יתברך את כל אשר עם לבב ולעשות בעצמו מהתורות תפלות כנזכר לעיל.
כי אי אפשר לבאר בכתב כל הצטרכות האדם בפרטיות, ובפרט לפי השנויים שנעשים באדם בכל עת וזמן,
וכבר הזהיר רבנו זכרונו לברכה כמה פעמים לומר תחנות ובקשות הרבה בכל יום,
כל מיני תחנות הנמצאים באיזה סדור מסדורים הגדולים או בשערי ציון ובשאר מקומות,
מכל שכן וכל שכן לעסוק בספר תהילים, ומי שרוצה לקיים דבריו הקדושים, ולעסוק בתפלות, לזכות לחיי עולם,
בודאי יערב לנפשו מאד מאד אלו התפילות,
כי אין שום תפילות בעולם שיוכל האדם למצוא את עצמו בהם כמו באלו התפילות המדברים מכל המידות ומכל הדברים שבעולם,
וכאשר יראה הרואה בעיניו, אשרי שיאחז בהם: