אסור להיות זקן | תיקון העולם

9x (1)

בבוקר — יציץ וחלף, לערב — ימולל ויבש (תהלים)

בחיים של כל אדם עלי אדמות — יש בחינת ´בוקר´, ובחי´´ערב´,

בחי´´בוקר´ — היינו כשהוא צעיר, ונדמה לו ש´כל החיים´ לפניו, ויש הרבה זמן להספיק הרבה, והוא כשמיטב כוחותיו במתנו.

והנה ´יציץ´ ופורח, ומיד ´חלף´ ואיננו.

ופתאום רואה את עצמו באמצע החיים, והחיים מתחילים לשקוע כשמש המתחיל לנטות למערב ולהעלם,

אע”פ שבזריחתו ותחילת היום נראה שכל היום לפניו ויהי´ כך הרבה זמן,

הנה הגיע הצהריים בחטף, והנה ינטו צללי ערב.

לערב — ימולל ויבש (מתכווץ, ומתייבש מלחותו), דהיינו האדם בחצי השני של חייו הוא כפרח המתחיל להתייבש, ומאבד מכוחו וזוהרו ומהברק, ומתחיל לאט לאט לדעוך

וע”כ יש לחטוף ככל שיוכל מצוות ומעשים טובים, כי אם לא עכשיו — אימתי ?!

והנה דרך הצעיר להיות תמיד מלא תקוה והתחדשות כוחות בחי´ “בבוקר יציץ וחלף”, היינו שמחליף כח.

וזה מ”ש רבינו ז”ל (שיחות הר”ן נא; עלים לתרופה רי, רנה ועוד)

“זקן — אסור להיות, רק צעיר וטרי” שמתחדש ומתחזק ומלא מרץ ותקוה,

ואכן כך ראיתי במו עיני את זקני אנ”ש — עובדים את ה´ כצעירים תוססים, אשריהם.

 (מתוך הספר “שי למורא” פירוש על תיקון הכללי)

תיקון העולם

וע”כ כיון שקירוב רחוקים זהו עיקר תיקון העולם

כל אחד חייב להשתדל בזה

וכדאיתא בזוה”ק (תרומה, דף קכט.) אלמלי הוו ידעי בני נשא כמה תועלתא וזכו זוכים ע”י שמקרבים ב”א לעבודתו הוו אזלו אבתרייהו ורדפי לון כמאן דרדיף בתר חיין,

וכדאיתא (שם, קכח:) ההוא זכאה בעי למרדף בתר חייבא ולמקני ליה באגר שלים, וק”ו מי שכוחו יפה בזה שצריך לעסוק בעבודה הקדושה הזאת בכפלי כפליים להגדיל מלכות שמים ולהאדירה,

ומכלל החיוב והזכות נשמע ממילא גודל הפגם במי שצריך לעסוק בזה ואינו עוסק,

וכעין משחז”ל (ש”ר משפטים, ל, יג) ואיש תרומות יהרסנה, זה חכם שהוא יודע הלכות ומדרשות ואגדות, ויתום ואלמנה הולכים אצלו שיעשה דין ביניהם והוא אומר להם עסוק אני במשנתי, איני פנוי, ואמר לו האלקים מעלה אני עליך כאילו החרבת את העולם, לכך נאמר ואיש תרומות יהרסנה,

ואם על עסקי ממונות כך על עסקי נפשות עאכו”כ,

וזהו ממש בגדר (ויקרא יט) לא תעמוד על דם רעך.

וכמ”ש חז”ל בתדא”ר שהת”ח שבדור פלגש בגבעה הם היו האשמים על מה שהתרחש, כי הי´ מוטל עליהם ללכת מעיר לעיר ומכפר לכפר להפיץ ולגלות רצונו יתברך ואור תורתו ודרכיו הקדושים, ואם הי´ קשה עליהם ההליכה היו צריכים לקשור שלשלאות של ברזל במתניהם וללכת, היינו לחפש כל מיני תחבולות וטצדקי שיוכלו כן לעסוק בקירוב בני אדם לעבודתו יתברך,

אשרי מי שעוסק בזה 

[ומי שלא עוסק בכך מכל סיבה שהיא – יכול לקנות זכויות !

ע”י שיחזיק בידי אלו שעוסקים בכך ע”י תרומה לפועלם !]

(מתוך הספר “יש מאין”)

תרומות יתקבלו בברכה 050-4161022 

www.breslevmeir.com/donate

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *