אשרי מי שהולך עם מחשבות של קדושה

מתוך פרשת השבוע ברסלב - פרשת בחוקותי - אשרי מי שיודע איפה הראש שלו נמצא !

אשרי איש שלא ישכחך.

וזהו (ויקרא כו-ג) “אם בחוקותי תלכו”.
ישנם למדנים העוסקים בסוגיא מסויימת, וכל הזמן חושבים והוגים מסביב הסוגיא, אם בקושיות ותירוצים, אם בסידור השיטות, אם בהעמקת הסברות של החולקים והשיטות, וזה אצלם בבחי’ (דברים ו-ז) בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וזה אצלם בבחי’ (אבות סוף פ”ה) הפוך בה והפוך בה דכולא בה, ומינה לא תזוע. ועי”ז זוכים להבנות חדשות ולחידושים נפלאים ונחמדים, ולסקל ולתרץ הקשיים של הסוגיא. אשרי להם.

וישנם בעלי הלכה, שכל מחשבתם מסביב עניני הלכה, וכגון אם הולכים ברחוב ורואים בנין רב קומות, מיד מסתפקים האם משתנה זמן הזריחה והשקיעה בין הקומה העליונה לתחתונה, שהרי כמה שהקומה יותר גבוה המציאות היא שהזריחה מקדימה והשקיעה מתאחרת לעינינו. או שמא לא מודדים לפי גובה הקומות אלא לפי המישור, ושמא לפי המישור שעל שפת הים. וכן מסתפקים מה הדין של הקומות הגבוהות לענין שבת ומוצ”ש, ולענין הדלקת נר חנוכה למעלה מכ’ אמה, והאם הבנינים הגבוהים גם כן שממולם הוו פירסומי ניסא.

אדם צריך לשאול את עצמו איפה הראש ? איפה המחשבות שלי ?

וכן כל מציאות שפוגשים מיד יהוו דעתייהו, מה ההלכה אומרת על מציאות שכזו, ומה הדין בשינוי קל ממציאות שכזו. ודנים צדדים לכאן ולכאן ובונים וסותרים, וכל הימים עסוקים בכך, אשרי חלקם.

וכן ישנם אנשים שמסתובבים ברחוב וחושבים על פסוק מפרשת השבוע, או מדרש הקשור עם פרשת השבוע, ומחדשים חידושים כפי מדריגתם, אשרי להם.

וישנם אנשים שכל הזמן חושבים עניני המידות, בין מידות טובות לחזק אותם ולהתחזק בהם, וכן מחדשים רעיונות בהם, וכן להיפך במידות רעות, חושבים איך לאתר אותם ולסלק אותם מעל גבולו ק”ו ממנו ומתוכו. אשרי חלקם.

ויש שמחשבותם מסביב התאוות, וקדושת ישראל, וקדושת המחשבה, ושמים הרבה כוחות לשמור על קדושת המחשבה, ושמירת העיניים בלכתם בדרך, ובכל מקום שנמצאים, אשרי להם.

ויש שמתבוננים בעניני ההשקפות אשר רבים הם, וכל היהדות תלויה בהשקפות נכונות. ואשרי הזוכה להשיג השקפות אמיתיות ונכונות, ולזה צריכים רב מובהק עם הרבה סייעתא דשמיא, ושימוש חכמים וצדיקים אמיתיים, ואוי לו למי שאינו זוכה בכך, ואשרי הזוכים לכך.

ללכת עם התורות

ובדומה להנ”ל איתא בשיחות הר”ן סי’ רצז, וז”ל דיבר עמנו כ”פ שרצונו חזק מאד שנלך עם התורה שגילה, דהיינו לילך תחילה איזה זמן עם תורה פלונית, ב’ או ג’ חדשים, דהיינו שיהיו כל עבודתו והילוכו ביראת ה’ על פי הנאמר באותה תורה, וכל תפילתו ושיחתו יהי’ לזכות להגיע למה שנאמר באותה תורה, וכן יתנהג איזה זמן, ואח”כ ילך איזה זמן עם תורה אחרת וכו’, אשרי מי שיאחז בזה. עד כאן לשונו.

ועיין עוד בחיי מוהר”ן (סי’ שפח) שמענו מפיו הקדוש כמה פעמים שצריכים לילך איזה זמן עם זאת התורה, וכל העבודות שלו מבוקר עד ערב יהיו עם הילוך של אותה תורה שהוא בעת ההיא. ואח”כ עם מאמר אחר, וכן יתנהג תמיד. עיי”ש.

וכל הבחינות הנ”ל כלולים בפסוק “אם בחוקותי תלכו”. ואשרי מי שזוכה לקיים אחת הבחינות הנ”ל וק”ו כולם.

ואני מקנא מאד מאד במי שזוכה לכך. אשרי לו.

בברכת התורה וכטו”ס ראש ישיבת נצח מאיר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן