בקיאות בעבודת השם בימי הקורונה | בקי ברצוא בקי בשוב

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר ויקרא. לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבו

וזהו (ויקרא א-א) “ויקרא אל משה, וידבר ה’ אליו” וגו’.

בקיאות בעבודת השם | בקי ברצוא בקי בשוב | פרשת ויקרא

ופרש”י (ומקורו בתורת כהנים, כאן) לכל דיברות ולכל אמירות ולכל ציווים קדמה קריאה, לשון חיבה.
והנה מבואר בדברי רבינו הקדוש ז”ל (ליקוטי מוהר”ן קמא, סי’ ו-אות ז) שכשרוצה האדם ללכת בדרכי התשובה, צריך להיות בקי בהליכה, וצריך להיות לו שתי בקיאות, היינו בקי ברצוא ובקי בשוב.

(היינו לדעת איך להתקדם בעבודת ה’ עוד ועוד בלי פחד וחשש, ואם הולך ומצליח – ימשיך לעלות. ומאידך צריך להיות לו בקיאות בשוב, דהיינו נסיגה טקטית, וכ”ש שלא ימשיך לטפס, אם רואה שלא הולך, או שהוא עייף או שהמעמסה והעבודה כבידה מדי עליו עד שאין לו כוחות ויכולות להמשיך כך הלאה),

היינו בקי ברצוא, ובקי בשוב – שזה בחינת עייל ונפיק, בחי’ (תהלים קלט-ח) אם אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול הנך.

היינו מי שרוצה לשוב להשי”ת צריך לחגור מותניו שיתחזק עצמו בדרכי ה’ תמיד בין בעליה בין בירידה, היינו בין שיזכה לאיזה עליה, לאיזה מדריגה גדולה או קטנה, אעפ”כ אל יעמוד שם, ולא יסתפק עצמו בזה, וצריך שיהי’ בקי בזה מאד לידע ולהאמין שהוא צריך לילך יותר ויותר, וכן להיפך וכו’.

ובאמת הוא בקיאות גדול מאד שיזכה לידע שצריכים לייגע עצמו, ולטרוח בעבודת ה’ תמיד ולצפות בכל עת למדריגה גבוה יותר, ואעפ”כ אל יפול משום דבר, עיי”ש דבריו המתוקים מדבש ונופת צופים.

ומאידך יזהר אדם שלא יכשל בבחינת הריסה וגאוה, להרוס ולעלות אל ה’ אל מדריגות ועבודות שהוא לא שייך אליהם ויזהר מלהתרומם ע”י שהולך על בהונות רגליו, כי סופו להתעייף ולהתייאש וליפול ח”ו. וכמ”ש מוהר”ר אברהם יהושע העשיל, אב”ד בק”ק אפטא, ובסוף ימיו תקע אוהל תורתו במזיבוז, ושם מנוחתו כבוד, ע”י הבעש”ט קה”ק, בספרו אוהב ישראל (ליקוטים חדשים, פרשת ויקרא) וז”ל ויקרא אל משה, ופרש”י לכל קריאות ולכל דברו וציווים קדמה קריאה.

דע שבא רש”י כאן ללמדנו כלל גדול בתורה, והיינו כמו שמשה לא היה ניגש לדבר עם השכינה עד שקדמו קריאה, כמו כן צריך האדם הרוצה לעלות אל ה’ ממדריגה ומדריגה, בכל מדריגה צריך שיקדימו קריאה מן השמים, וליתן לו אותה המדריגה (וזה מה שרואה שנותנים לו מן השמים מדריגה זו, ויכולות לעמוד בה, ואף להתקדם הלאה, וכנ”ל),

כי העבדות האמיתית להשי”ת הוא דוקא מי שעובד השי”ת ואינו רוצה באמת שום מדריגה, עד שקוראים לו וכופין אותו מן השמים (וכמ”ש בצואות הריב”ש [פ”ד אות כז] שלא יכוון בעבודתו רק לעשות נחת רוח לבורא יתברך לבד, ולא לשום מדריגה. וכלומר שיזהר לרצות לעלות למדריגות לשם כבוד ופניות, ורק לשם שמים).

והנה בעינינו ראינו רבים מן החסידים שנעשו משוגעים ח”ו, או בעלי מרה שחורה. (וזה לא בא מהתורה המשמחת, או מקיום המצוות המשמחות לב, אלא) האנשים ההם היו רוצים לעלות אל ה’, והסולם נעלמה מהם, כי אינם עובדים את השי”ת בהדרגה, ותופסים דבר שאין שייך להם בלי שום קריאה ורשות מן השמים.

וגם יש אנשים שעיקר עבודתם לה’ הוא כדי להיות “בעל מדריגה” (ולא לש”ש) וע”ז נאמר (שמות כ-כז) לא תעלה במעלות על מזבחי, כי תגלה ערותך עליו, וע”כ לבסוף נעשו בעלי מרה שחורה, ויזהר האדם בזה ואל יהרסו לעלות אל ה’ (ע’ שמות יט-כד), כי הרבה עשו כרשב”י ולא עלתה בידם (ברכות לה:) ע”כ. אבל לשם שמים ולא לשם כבודו וכו’, אדרבא (תהלים פא-יא) הרחב פיך, ואמלאה.

(והנה שילבתי וקרבתי, המרוחקים, ואלו ואלו דא”ח).

בברכת התורה
וכטו”ס ראש ישיבת ברסלב “נצח מאיר”
הר’ שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

אמר המעתיק : והדברים אקטואלים לימינו בצל מגיפת הקורונה כשנמצאים בבית ואין כולל ויש תפילות מצומצמות בבית הכנסת והסדרים לא סדרים – צרכים לעשות יישוב הדעת מה רצון השם וכמה להשקיע ולנצל את הזמן לעבודות בבית ולחינוך הילדים ומה לעשות איתם ומתי ללכת לישון ומתי ללהתנתק ולעשות סדרים ללימוד – והשם יעזור לכולנו לדבוק בעבודת השם מתוך יישוב הדעת ורוב שמחה ! כפי שמלמד אותנו רבינו הקדוש הנחל נובע מקור חכמה. אמן.

תרומות לסעודות בישיבה וקמחא דפסחא

יתקבלו בימים אלו – במיוחד… בברכה גדולה

050-4161022 או בדף התרומות המאובטח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close
דילוג לתוכן