ברכת המזון

כל הזהיר לברך ברכת המזון בקול רם בכוונה ובשמחה - מזונותיו מזומנים לו בכבוד על ימי חייו.

ברכת המזון

הזהיר בברכת המזון – מזונותיו מצויים לו בכבוד כל ימיו” (ספר החינוך מצווה ת”ל).

ספר המידות לרבי נחמן מברסלב – ערך אכילה : עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן נִתְוַדַּע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן נִתְיַשֵּׁב הַמַּלְכוּת מִן הַמְּרִיבוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת. מי שמברך בקול רם ובשמחה, יזכה לפרנסה ועושר, שנאמר ברכת ה’ היא תעשיר.

חשיבות ומעלת אמירת ברכת המזון בכוונה.

בליקוטי הלכות לרבינו נתן מברסלב מובא שעיקר השביעה באכילה היא לא ע”י ריבוי האכילה או מטעמים או מזון מיוחד כל דהו.. אלא עיקר השביעה היא דווקא ע”י שאומרים ברכת המזון בכוונה דהיינו להתרכז בתפילה ולכוון במילים הנפלאות שתיקנו לנו חכמינו ז”ל להודת על האוכל והפרנסה והארץ הטובה שהנחיל לנו….

ועוד מובא שעל ידי אכילה במתינות ודרך ארץ, לא בהלעטה – עי”ז נתתקן השכל ונכנע הכסילות, וזה יכול לעזור הרבה למי שקשה לו בלימוד וגם לילדים היפראקטייבים שכידוע יש הרבה בדורינו. לא רק השעות לימוד מחדדים את השכל אלא על ידי האכילה במתינות ובדרך ארץ !!! חידוש !!

וכן ע”י ברכת המזון בכוונה. _ וכן מי שמשברר תאוות אכילה הקדוש ברוך הוא עושה על ידו מופתים (ליקוטי מוהר”ן מז). _ על ידי ברכת המזון יוכל להמשיך עליו דביקות נפלאה והארת הרצון !

ע”י הדיבור הקדוש של ברכת המזון דהינו שמברך בנחת ובכוונה של פירוש המילים.., כי כל הברכות וההודאות לשמו הדגול – הם בחי’ הארת הרצון ונועם העליון. ברכת המזון שמברכים אחר האכילה זה בחי’ הארת הרצון התגלות הנועם העליון, שמשם עיקר הברכה והפרנסה (ליקוטי הלכות ראשית הגז) נמצא שלא על ידי שירוץ וימהר לעבודה ויקצר באמירת התודה להשם על האוכל ירוויח אל דווקא על ידי ההשתדלות והברכה בכוונה תבוא לו הישועה של הפרנסה !!!

ברכת המזון

המברך ברכות על נטילת ידים וברכת המוציא וברכת המזון כמו אדם שעושה דבר במנהג ואינו מכווין שהוא מברך להשם יתברך, על זה אמר הקב”ה לישעי’ הנביא “יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבם רחוק ממני”.

ועיין בכתבי האריז”ל כוונת אכילת האוכל מאכל אשה ריח ניחוח לה’, הטעם של האוכל הוא ניצוץ תענוג רוחני להעלות ניצוצין קדישין מן דומם צומח חי מדבר אפיה ובישול ע”י מים ואש רמז לייחוד מידת החסד ומידת הגבורה : [סידור כתר נהורא]

ברכת המזון דינה כתפילה

כתוב בשו”ע (סל’ קפג), שברכת המזון דינה כתפלת העמידה. כידוע, בתפלת העמידה אין להפסיק בשום עניין.

מבואר בספר הקדוש ”בן איש חי”, שצריך לברך ברהמ”ז (ברכת המזון) בעצימת עיניים, ויאסור ידיו זו על גב זו, ימנית על השמאלית, כיושב לפני המלך, מלכו של עולם. ישב באימה ויברך בשמחה ובטוב לבב ובכוונה גדולה (בא”ח פ’ חוקת).

מעשה באשה, אשת חיל יראת ה’, שלא זכתה להפקד בבנים. הציע לה כבוד ראש הישיבה, מרן הרב אלעזר ש”ך שליט”א לדקדק היטב בברהמ”ז בכוונה גדולה. משעשתה כן, זכתה מיד להיפקד, שקבלה בידינו, שברהמ”ז סגולתה לבטל כל מיני גזרות קשות ורעות.

מתאים במקום הזה להזכיר את דברי מרן ”בן איש חי” (פ’ בהר אות יו”ד בשם חכמי המוסר), שבהיות מאכל או משקה חביב לפני האדם, והוא מתוק לחיכו וחביב עליו ביותר, וימשוך ידו ממנו דרך סיגוף לכפרת עוונות, ה”ז נחשב תיקון גדול בתיקוני התשובה ותועלתו כתועלת התענית.

ואם אחרי אכילה כזאת נזהר לברך ברכת המזון בכוונה גדולה, כמו שנזהר בתפלת הנעילה של יום הכיפורים, זכותו בשמים גדולה במאוד מאוד. אשרי הזוכה לכך. וכן מי שלא יכול להתענות בתעניות הכתובות בתורה, או שאינו יכול להתחסד בתעניות של ימי שני, חמישי ושני ושל ערב ראש חודש, ערב ראש השנה, עשרת ימי תשובה, שובבי”ם וכיו”ב, הצעה להנהגה טובה עבורו, שיאכל לשובע לחיזוק גופו לעבודת השי”ת, יתאמץ מאוד בברכת המזון בכוונת הלב ובשמחה גדולה וע”י זה ירבה שכרו ויגדל מאוד ויש בזה תועלת כמו בתענית.

ויש להוסיף, שהרב החסיד, בעל ”יסוד ושורש העבודה”, היה מתפלל לפני ברכת המזון, שלא תהיה לו שום הפרעה באמצע. ולאחר ברהמ”ז היה מודה לה’ בתפילה מיוחדת על שלא הופרע באמצע ברכת המזון. ולמזהיר ולנזהר שלומים יתן כמי נהר. (עבד השם)

לברך ברכת המזון מתוך הסידור

הגאון הרב שך זצ”ל היה עוזר לכל הפונים אליו, בכל מה שיכול, בין במתן עצה, ובין במתן ברכה, בסיוע כספי, ובשאר האפשרויות שהיו בידו. אף עצות וסגולות היה מוסר לפונים אליו, עצות וסגולות אותו למד מדברי חכמינו ז”ל, או ששמע מפי רבותיו.

על כל סיפור של צרה שהיה נשטח לפניו, היה רגיל לומר, ”אנא התפללו” זהו הדבר שיכול להועיל, אמרו נא פרקי תהילים, אף הוא עצמו היה ”רגיל לומר” בכל בוקר לפני התפילה, עשרה פרקי תהילים בכוונה רבה.

קבוצת אברכים בני תורה מעיה”ק ירושלים נכנסה לחדרו של ”ראש הישיבה”, ובקשה לשמוע דברי חיזוק והתעוררות, עקב האסונות הרבים בהם ניקפד פתיל חייהם של צעירים רבים רח”ל.

מרן ראש הישיבה פתח ואמר להם: יש להתחזק בהתמדת התורה ובדקדוק המצוות, בין השאר צריך שכל אחד יקבל על עצמו ועל בני ביתו, לברך ”ברכת המזון מתוך הסידור” או מתוך ברכון, כדי לעורר את הכוונה, ענין זה מזולזל אצל בני אדם.

וחובה גדולה להתחזק בזה!!!

אף אני הוסיף הרב שך משתדל בכל פעם לברך ברכת המזון מתוך הסידור.

לזכות לזרע של קיימא

גם לזוגות צעירים שלא זכו לזרע של קיימא, היה הרב שך מייעץ לקבל על עצמם ברכת המזון מתוך סידור, ”ורבים נושעו” לאחר מכן בחסדי השם. כמו כן בהלוייתו של הרב הגאון רבי יונה יוסף ארנטרוי זצ”ל קרא מרן ראש הישיבה להתחזק בדברים ”קטנים” שהאדם דש בעקביו, ובין השאר הזכיר את הענין הזה, לברך ברכת המזון מן הסידור.

בזכות ברכת המזון בכוונה – זכתה לזרע של קיימא

מקורו של ענין זה כסגולה לזרע של קיימא הוא בספר ”עמוד אש” (עמ’ קס”א) שם מובא מעשה באישה אחת שבניה נפטרו בצעירותם רח”ל, ובאה לפני מרן רבי יהושע ליב דיסקין זצ”ל ואמר לה, שתקבל על עצמה לברך ברכת המזון מתוך הסידור, כאשר קיימה זאת, ”זכתה לזרע של קיימא”.

וכבר כתב ”המשנה ברורה” (סימן קפ”ה סעיף א’) ”והמדקדק יזהר לברך לכתחילה תוך הספר ולא בעל פה” כל אחד לפי עניינו אם זוכר את הברכות העיקר שיתרכז בכוונת המילים וידע גם את פירושם בפשט.

עוד יש להעיר שרבינו נחמן מברסלב לא היה מסתפק בברכת המזון בלבד אלא היה נותן שבח והודיה להשם יתברך בלשון אשכנז על כל סדר אכילתו שנתנו לוו באותו היום. כגון שהיו נותנין לו מתחלה מעט יין שרף וחתיכה לעקיך [עוגה], ואחר כך צנון שקדם האכילה וכו’ וכיוצא בזה כל סדרר הסעדה, היה מסדר שבח והודיה להשם יתברך על כל דבר ודבר בפרט: (חיי מוהר”ן רלז).

וכן ראוי לנו חסידי ברסלב לנהוג בברכת המזון במתינות ולאחר מכן לתת שבח והודיה ותודה לה’ על סדר אכילתינו כל אחד לפי יכולתו במילים שלנו כמו בהתבודדות.

ברכת המזון

ברכת המזון נוסח ספרדי

ברכת המזון אשכנז

ברכת המזון נוסח ספרד | חסידי כללי.

ברכת המזון בלדי | נוסח תימן.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *