האם שייך לומר טעמים על המצוות

כדור הארץ בסד.

זאת חוקת התורה אשר ציוה ה‘… (במדבר יט, ב).

אמרו חכמינו זל (יומא סז:, והוד בפרשי כאן) לפי שהשטן, ואומות העולם מונים (פמצערים ומקניטים, מלשון אונאה) את ישראל לומר : “מה המצוה הזאת, ומה טעם יש בה”, לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה. עכ.

אמר המעתיק [עורך האתר] :

פעם שאלו את הרב בשיעור האם אסור להקשות על התורה ומצוותיה, האם אנחנו צרכים ללכת בעינים עצומות כמו טמבלים אחרי כל מה שאומרים לנו ? אסור לשאול שאלות ? וזה דבר שנוגע להרבה חילונים ובעלי תשובה שאומרים להם ככה זה אל תשאל !!

ענה ואמר הרב :

להקשות על התורה בקנטרנות מי אמר, אולי זה הפוך… וכדו’, איפה זה כתוב… שאלות טיפשיות שכל כולם הם לקנטר ולהקניט לא !!

אבל לשאול שאלות, להבין רצון השם ודרכי תורתו והבנת התורה, איך למדו חכמים את המצוות, מה המקור, ומה פירוש הפסוקים וכדו’ – מותר ומצווה !!

כמו שאמר רבינו נחמן מברסלב – מצווה לחדד את המוח, להבין דעת חכמים ורצון ה’… ובשביל זה לומדים גמרא משנה שהם עיקר טעם ודעת תורה, על כל מילה פסוק מצווה והלכה מחלוקות חכמים מדורי דורות !!

אז אם אתה רוצה באמת לדעת תשב תלמד – ואם לא או שאין לך זמן לכך תקשיב ותשמע למי שכן לומד !

כי באמת כך צריכים להתייחס לכל דיני התורה, כאילו הם חוקים, בבחיזאת חוקת התורה כי כל דיני התורה, יש בהם עומק בתוך עומק בתוך עומק עד אין חקר כי לתבונתו יתברך אין חקר, וגם מצוותיו שהם כביכול דעתו יתברך, גם עליהם נאמר (איוב יאז) החקר אלוה תמצא.

ואם אמנם בכל המצוות יש מקום לתת טעמים, וכמו שעשה ספר החינוך, ועוד ראשונים ואחרונים, וכן מצאנו בכמ שחזל נתנו טעם לצוות, וגם בענין מצוות פרה אדומה עצמה איתא בזוהק שהיא בחינת תבא אמא ותקנח את בנה (במדבר רבא יטח). לכפר על חטא העגל, ואמרו (שם ,ד) שהיא בחימטהרת טמאים, ומטמאה טהורים, והוא כעין מנקה ארובות, שהוא עצמו מתלכלך, אעפ שמנקה את הארובה, וכעין המקרב רחוקים שאינו ראוי בשלימות לכך, שאעפ שמעלה ומנקה אותם, הרבה פעמים הוא בעצמו יורד ומתלכלך , מכל מקום עומק ופרטי פרטי הענינים עמוק עמוק מי ימצאנו. וכך נאה וכך יאה.

שאכן גישתנו למצוות תיהימתוך אמונה שלימה ותמימה, שהכל אמת והכל צודק אפילו אין אנחנו מבינים כלל, כי אנחנו סומכים על הַמְצַוֶה הגדול הקבה יתברך, ואעפ שמצידנו נחתור למצוא טעמים להחיות את נפשינו, אבל בעיקרון ובאמת לאמיתו אין שום צורך בכך, וכבר אמר גדול החכמים שלמה המלך עה על מצוות פרה אדומה, (שם ג קהלת ז,כג), אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, ומה נענה אבתריה. הלא תראה שאפילו גדולי הצדיקים והחכמים, כשהתחכמו לתת טעמי תורה, לבסוף נכשלו מאד, כמו שמצינו אצל שאול המלך עה, כמש חזל (יומא כב: ) בשעה שאל הקבה לשאול (שא טו,ג) לך והכיתי את עמלק, אמר ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו עאכוכ, אם אדם חטא בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו.

קטנים מה חטאו? יצתה בת קול ואמרה אל תהיה צדיק הרבה (קהלת ז, טז) [ואחכ לא ריחם על קדושים וטהורים של נוב עיר הכהנים] ואמרו חזל (סנהדרין כא🙂 אמר ריצחק מפני מה לא נתגלו טעמי תורה, שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן ונכשל בהן גדול העולם, כתיב (דברים יז) לא ירבה לו נשים, אמר שלמה אני ארבה ולא אסור. וכתיב (מא יא) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו. וכתיב (דברים יז) ולא ירבה לו סוסים ואמר שלמה אני הרבה ולא אשיב וכתיב (מלכים א י) ותצא מרכבה ממצרים בשש וגו‘. ואשרי המקיים מצות המתוך אהבה ואמונה תמימה , לעשות נחת רוח לבורא יתש.

בברכת התורה וכטוס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *