החטא של השופך זרע לבטלה

החטא של השופך זרע לבטלה,

שמשחית דרכו ומוציא זרע על הארץ – משחית את עצמו (שמוציא את הזרע שהוא מיטב הדמים שבגופו כנ"ל, ופוגם בנפשו שמטמטם את המחשבה בדימיונות וגירויים של הבל שבאמת הגוף לא צריך אותם), ומשחית את הארץ, ועליו כתוב : "נכתם עונך לפני, וכתוב בו כי לא א-ל חפץ רשע אתה לא יגורך רע" (זוהר פ' נח נז).

ותא חזי, בכל החטאים שאדם נטמא בהם בעולם הזה, חטא זה הוא החטא שאדם נטמא בו ביותר – בעולם הזה ובעולם הבא, מי ששופך זרעו לבטלה, ומוציא זרעו בחנם ביד או ברגל ונטמא בו… משום זה אינו נכנס למחיצתו של הקב"ה, ואינו רואה פני עתיק יומין, כמו שנאמר "לא יגורך רע", וכתוב "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' ", (שפירושו שאינו רואה פני ה'),

ועל כן כתוב ידיכם דמים מלאו, (שפירושו, על המוציא זרעו לבטלה ביד, שהוא כשופך דמים), אשרי חלקו של אדם הירא את ה' והוא נשמר מדרך הרע, ומטהר עצמו, לעסוק ביראת רבונו. (וישב קפב)

אוי לאותו רשע, שהוא רע שעשה עצמו רע, כי גמול ידיו יעשה לו, (שפירושו מי שמזנה בידיו להוציא ולהשחית זרעו לבטלה, ואותו מענישים בעולם האמת יותר מעל כל העבירות.

וכולם עולים (מגיהנם) וזה אינו עולה.

ואם תאמר שאר הרשעים שהרגו בני אדם (יהיו טובים ממנו, שהם יעלו והוא לא יעלה), תא חזי, כי הם הרגו אנשים אחרים, וזה הרג את בניו ממש, ושפך דם הרבה (כפי שהסברנו שכל שכבת דרע מלאה במייטב דמו שהם בחי' נפשות !).

תנן אמר ר' יהודה, אין לך עבירה בעולם שלא תהיה עליה תשובה חוץ מזה, (המוציא זרע לבטלה), ואין לך רשעים שלא יראו פני השכינה (במיתתם), חוץ מזה, שעליו כתוב לא יגורך רע כלל. א"ר יצחק, אשריהם הצדיקים בעולם הזה ובעולם הבא, עליהם כתוב, ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ… (ויחי קצא)

ואלו (מלאכי חבלה), נקראים שכבת זרע רותחת, שכל הרגזנים הטמאים עומדים כולם על זה, כי כולם עומדים ושורים על האדם בזמן ההוא שמחמם עצמו, והם מחממים אותו לתשוקה זו ואז לוקחים תשוקה ההיא, וזרע ההוא שנשפך לארץ, ומתחזקים בו ומעלים אותו למעלה, וגורמים שברית זה, (שלמעלה שהוא יסוד), ישתעבד בצד הטומאה, (להיינו להנותם ולחזקם).

ועל כן יתפלל האדם מהקב"ה שיזמין לו כלי כשר (אשה כשרה) שלא יפגום זרעו… (אמור לג)

תלמוד בבלי:

אמר רבי יוחנן כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה, שנאמר וירע בעיני ה' אשר עשה וימת גם אותו.

רבי יצחק ורבי אמי אמרי כאילו שופך דמים, שנאמר הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים וגו', אל תקרי שוחטי אלא סוחטי  (שסוחט את עצמו ומוציא זרע לבטלה).

רב אסי אמר כאילו עובד עבודת כוכבים, כתיב הכא תחת כל עץ רענן, וכתיב התם על ההרים הרמים ותחת כל עץ רענן…

אמר רב המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי, ולימא אסור, דקמגרי יצר הרע אנפשיה.

ורבי אמי אמר נקרא עבריין, שכך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו לך עבוד עבודת כוכבים.

אמר רבי אמי כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה, כתיב הכא וירע בעיני ה' אשר עשה, וכתיב התם כי לא א-ל חפץ רשע אתה לא יגורך רע.

הרקאנטי:

…ואחר כך יחשוב על אותו האבר שחטא, אם חטא באשה או בבת אל נכר או הוציא זרע לבטלה (דהיינו שמסר את מייטב כוחותיו הגופניים והרוחניים לבטלה), הנה חטא ביסוד עולם ובחותמו של מקום הנקרא אות ברית קדש, וכפר בבריתו של אברהם אבינו, שהמקום ברחמיו עלינו הסיר משם כחות הטומאה בהעבירו הערלה, והזרע היוצא משם הוא זרע קודש היוצא תוך אות יו"ד של מקום.

והנה חללו בתוך הטומאה או בערוה או בבת אל נכר או בהוצאת זרע לבטלה, כי מן הצדיק פורחות הנשמות ממקור החיים, והמוציא זרע לבטלה טמא בחותמו של מקום בנותנו כח ועזר לאל אחר אשר קבל כח מן המקום ההוא בסוד כחות הטומאה והערלה שהוסרו משם, והוא החזירם עליו ונטמא בהם. התבונן מכאן סוד טומאת הרואה קרי בחלום, וכבר נמצא בספרי החסידים שהיו מתודים עליו… (נשא וראה שם עוד ובערך תשובה)

שערי קדושה:

קרי לבטלה קשה מן שפיכות דמים של אחרים, ועוד שדמם ודם זרעיותן שאין להם קץ נשפך, וספר הזוהר: כולהו חייבי אית להו תשובה בר מהאי, וכל העבירות קטן פטור חוץ מזה, שהרי ער ואונן קטנים מבן שבע שנים היו ומתו בידי שמים, ולא עוד אלא שעדיין לא נצטוו עליהן. וכן דור המבול כתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, וכל הבריות נימוחו, מאדם עד בהמה ועוף השמים וכל הרמש, אפילו שלשה טפחים מן העפר נימוחו… (חלק ב שער ו)

מהר"ל:

ועוד יש לך להבין דברי חכמה, כי הזרע בו קשור כח נפשי אשר יוצא אל הפועל, הוא יצירת הוולד, ולכך אמר שם כאילו שופך נפש, ואין הכח הזה כח פרטי, כי ההורג נפש הרי הרג נפש זה שהוא נפש פרטי, ואין זה שייך בכח שהוא קשור בזרע, ולא שייך בזה פרטי, ולכך המשחית זרע כאילו היה מביא מבול לעולם, שהמבול הוא הכלל ואין בו פרטיות. וכן המשחית זרע שקשור בו כח ההוויה ואינו פרטי כאילו הביא מבול, כי הזרע קשור בו כח הזרע, ואין כאן חיבור גמור, רק שקשור בו כח הויה, ואינו נחשב פרטי אלא כללי וביטול כללי. ואם כן איך יהיה עולה על דעת בן אדם שיהיו מקילים בדבר זה. ועוד האריכו שם בגודל העונש שנחשב כאילו עובד ע"ז וכאילו הורג נפש… (באר הגולה ב)

של"ה:

ראה איך החמיר הזוהר בעון הזה יותר מכל העונות של כל התורה, ומי שנכשל בעוון הזה כער ואונן יבכה ויתאונן, כי נדחה ממדור העליון, והוא ככלי חרס שאין לו תקנה ואין לו טהרה, אוי לו שנברא, אך כדי להנצל הנפש אשר חטא בזה ומתחרט ורוצה לכנוס בשער הזה אשר הצדיקים באים לו לומר הנה אלקים זה, אזי אוריהו את המעשה אשר יעשה כל ימי חיותו בעולם הזה. ראה וקדש כזה ואז מחזה ש-די יחזה…

הרי שאין דבר בעולם שעומד בפני התשובה, ואם כן איך אמר הזהר דאין לחטא הזה תשובה? ועוד כי זה החטא הוא חטא דור המבול שהשחיתו דרכם ר"ל בהשחתת זרע לבטלה, ועל כל זאת רצה הקב"ה שיעשו תשובה וימחול להם… ובזהר עצמו פרשת ויקהל האריך שם בחומר הפוגם אות ברית, ואמר בסוף וי ליה לההוא כסופא דנקמין מיניה נקמת עלמין… ואמר אחר כך והני מילי כד לא עביד תיובתא שלימתא, תיובתא דאיהו אתחזייה לחטאה על כל עובדוי, הרי לך בהדיא שמועיל תשובה, ואם כן מהו זה שאמר לעיל דלא מועיל תשובה?

והר"ח בשער הקדושה פי"ז תירץ וזה לשונו, כל תשובה צריך התשובה באבר שבו חטא, אבל החוטא בברית אינו תלוי בתשובת הברית, אבל צריך תשובה תקיפא כאלו פגם בכל אבריו. וכן משמע לשון הזוהר שאמר תיובתא דאיהי אתחזיי לחטאה על כל עובדוי.

וטעם הדבר נראה, כי בכל העבירות התשובה המעולה שיתקן החוטא אותו החטא עצמו שעשה דבר אשר זדה עליו יתקן… ובזה די לו כי לא נתפשטה העבירה בכל שיעור קומת אדם רק באבר פרטי, ובתקונו הוא מתוקן הכל. אבל הזרע שהוא שורש ומקור כל קומת האדם ומהזרע מתהווה האדם, אף שמתגלה באבר פרטי, דהיינו בשרשו הוא במוח, ואחר כך בירידתו דרך חוט השדרה יוצא לחוץ דרך פי האמה שם נתגלה, מכל מקום הוא כח כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, וכל שיעור קומתו, על כן אף אם עושה תשובה באבר הפרטי הזה ועושה סיגופים ושומר את המקום הזה שלא יפגמו והוא קדוש וטהור, מכל מקום נטמא כל שיעור קומתו, וצריך להמציא תקון לכל שיעור קומתו, הן בסיגופים כאלו היה חוטא בכל אבר ואבר, והן בקדושה יתירה לקדש כל אבר ואבר, ואז ושב ורפא לו… ראשית התשובה היא שיתקן חטא הזה ויעשה סיגופים ואחר כך גדרים וסייגים שלא יהי נכשל לעולם, מכל מקום צריך להוסיף על זה ולעשות תשובה על כל אבריו כאלו חטא בכולם…

אמנם נראה לי לתרץ בענין אחר בכוונת הזהר דלעיל שאמר אין תשובה לעון זה. ותחילה אקדים כי כגון דא אני צריך להודיע שישים האדם על לבו באם חטא ועשה איזה עון כמה פעמים ואחר כך מתחדש ורוצה בתשובה, צריך לידע כמה פעמים עשה העבירה כדי שיעשה התשובה על זו העבירה סך פעמים כסך שעשה העבירה…

והנה נודע שלכל תשובה יש ד' תשובות שסידר הרוקח והאלקי האריז"ל לחטא זה, כי תשובה מועיל לתקן הפגם שפגם למשל בעולם העשיה או היצירה, ואם רצה לתקן ביותר אזי צריך תשובה ביותר וכולי האי ואולי… והיה הדבר נקל אם לא היה עושה החטא הזה רק פעם אחת, אבל בעו"ה מי שהורגל בחטאת נעורים במעשה כעורים ובא לכלל הוצאת זרע לבטלה הן מחמת הרהורים בתאוה או ניאוף בידים ועשה כן הרבה פעמים, והוא צריך לעשות תשובה החמורה הנ"ל סך פעמים כפי פעמים שעשה העבירה, ואז יכלו שנותיו והתשובה לא תכלה על הרוב, וזהו שרמז בזוהר שאין לעון זה תשובה מחמת שהעושה כן הוא מלובש בתאוה הרעה הזו ועושה כמה פעמים בלי ערך כי אין מונע לו כמו שיש לו מונעים בעבירה אחרת הנגרמת על ידי אחר, כגון הבא על הערוה, וגם לפעמים מניח בשביל מורא בני אדם…

והבא לטהר אף כי עשה זו העבירה כמה וכמה פעמים למאות בלי מספר אמצא לו תקנה, כי כבר נודע הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה, אם היה לו מחשבה טובה לעשות כך וכך…

ויעיין סדר תשובה של עבירה זו כפי הכתוב ברוקח, וכפי הכתוב בתשובת של האריז"ל הנדפס בסוף קיצור ר"ח.

והנה קצב שם תעניתים פ"ד, ויהיה בקי בספר קטן ההוא ובסוד כוונת השמות. וקודם התחלת קבלת התעניתים ילך למקוה לשם קבלת תשובה… והנה ישב במסתרים על הארץ בחליצת מנעלים ועפר על ראשו ושק על בשרו ויבכה במרירות לב לפני השי"ת על אשר נואל ואשר חטא, ובלבו הנשבר יהיה החרטה ויבוש מאד מפני השי"ת, ויאמר בבכי… ועצה טובה היא שיתענה אלו פ"ד יום בששה פעמים דהיינו ג' הפסקות ב' ימים וב' לילות, כי כל הפסקה היא עולה לכ"ז יום, הרי שלש הפסקות פ"א יום…

עוד צריך זה השב לידע ולהיות בקי בר"ח כל פרק שבעה עשר משער הקדושה ושם תמצא התיקונים לתקן העון הזה אשר עבורו נקרא רע, ולהיותו סור מרע ועשה טוב, ולאחוז במדות הטובות ההם המוזכרים שם ולא יזיז ידו מהם… (שער האותיות, ועיין שם עוד)

מצאתי בספר טעמי המצות של הרב רבי מנחם הבבלי סימן פ"ד האריך בעונש המוציא שכבת זרע לבטלה, וכתב שהמוציא זרע לבטלה בשערו אשר סביבו מתעטפים שם כחות הטומאה ומהם נבראים רוחות רעות, ואחרי מיתתו אינם מתפרדים ממנו ומלוים אותו כי הם בניו רחמנא ליצלן, ותיקונו להקיפו עשרה טבולי יום והם יריצוהו אל הבור… הא לכם העתקה מצדוק הדין ומסדר זה הקפות הנהוגות בארץ ישראל… (מסכת פסחים תפלה, וראה שם עוד)

ענין שנהגו להתענות ולעשות תשובה מצאתי בקונטריסים דהאריז"ל סודם ועקרם של תעניות ארבעים יום אלו נתקנו על עון של זרע לבטלה הנקרא שוחטי ילדים וכו'… וזהו סוד שובו בנים שובבים, פירוש אותן הבנים שמסר אל הקליפות בהשחתת זרעו, ואז מתלבשים תוך הקליפות ונעשו שובבים, ועתה שובו בנים השובבים הנזכרים מתוך הקליפות ושובו אל הקדושה… עוד מצאתי במגילת סתרים על ענין הבנים הנ"ל, כתיב ובא לציון גואל, ואמרו רז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, גואל ולשבי פשע ראשי תיבות גו"ף, כי המוציא שכבת זרע לבטלה מוסר את בניו ביד החיצונים, וכשישוב בתשובה יחזרו אותן הבנים למקום תוך האוצר הנקרא גוף… כי כל זה הם מעכבים את המשיח, והשב מחזירם למקומם וגורם ובא לציון גואל… (שם הלכות תשובה)

ר' צדוק:

על ידי חטאת נעורים בהוצאת זרע לבטלה וראיית קרי כל זמן שלא תיקן כראוי קשה לינצל ממחשבות זרות המאפיל אור השמש, כי מאותן טיפין שהם חלקי נפש ממש כנ"ל אות רמ"א ורמ"ב, וכן קראום רז"ל בנדה שוחטי הילדים הרי זה כנפשות הרשעים שמולידים מחשבות רעות כנ"ל אות רל"ט.

ואלו מאחר שהם חלקי נפשו ממש והיו ראויים להיות בניו הרי סובבים אותו ואויר שלו מלא מהם, והאויר מכניס מחשבה ללב, רק שאינו מחשבת עבירה רק מחשבה זרה ובטילה לגמרי, או לתאות היתר ורשות כידוע מהאריז"ל בפרי עץ חים שער קריאת שמע שעל המטה, כי הן אותן נפשות העשוקות בטיקלא הנזכר בזהר משפטים צ"ה ב'…

ובאמת בכל התורה כולה לא נזכר לאו על הוצאת זרע לבטלה רק העונש דדור המבול וער ואונן, וזהו מצד בטול פריה ורביה, וזה לא שייך כל כך עכשיו דאי אפשר לישא נשים הרבה, וכשאין מונע מאשתו תפקידתה, רק שורש הטומאה הוא מקליפת נוגה, ולכך הוא רע ביותר דאף תשובה אין מועיל כמ"ש בזוהר כמה פעמים…

רק שבאמת זה יסד השי"ת בבריאה בראה קרי בלילה שהוא כמו הכרח וצורך הבריאה, והיינו כמ"ש בזוהר שם "לרע לו", ומהם חסידי אומות העולם וכו' ע"ש.

ולכך בעקבי משיח עון זה גובר, כמ"ש בס' ר"ח כי זה הכנה ל"אז אהפוך אל עמים" וגו', ושורש נפשות אומות העולם מקליפת נוגה, ומאין יתהפכו לטוב, רק כאשר יקלטו מנפשות אלו דזרע לבטלה העשוקות בקליפת נוגה… (חלק ב צדקת הצדיק עמוד קכג, ועיין שם עוד)

ולכך פתחו בגמרא פרק זה בחומר עון דהוצאת זרע לבטלה, ובזוהר גם כן ידוע תוקף חומרו ועד שאין התשובה מועלת חס ושלום, והיינו כנ"ל דהתשובה רק בלב והוצאת זרע לבטלה נמשך מן המוח כידוע, ועל ידי הרהור המוח הוא בא, וכמ"ש בראשית חכמה דז' ב' בגמטריא ט' כי קלקולו במדה התשיעית כנודע, ומתתא לעילא חכמה היא התשיעית כידוע…

ובספר ראשית חכמה העיד על דורו (ובודאי לא אכשור דרי) דרוב בני דורו וכמעט כולם נכשלו בזה העון, וידוע דכל עון שרוב בני הדור נכשלים גם פרנסי הדור וגדוליו נכשלים מעונו, כמ"ש במקום אחר, וכן אמרינן בדור המדבר שהיו בני עון זה, כמ"ש שם בני מבול נינהו יצר לב האדם רע מנעוריו פירוש משרשו, וכמ"ש במקום אחר בענין ישי מת בעטיו של נחש (שבת נ"ה), כי עליו אמר דוד המע"ה "בעון חוללתי" בעון מלא כדרז"ל, והנחש שהוא שורש היצר רע בעולם הוא בדבר זה לבד ולכך נקרא בעטיו של נחש, וזהו התחלת גלוי הנפילה כמו שהיה בבריאה ראשית המקלקלים בכלל העולם כולו דור המבול היו משחיתים זרעם… וזה יהיה תקון דער ואונן כשנתקנו על ידי פרץ וזרח גם כן הוא שנתגלה אחר כך שלא חטאו כלל, כי תשובה שהוא החטא וחרטה עליו אין מועיל בזה כנ"ל, רק מועיל התעוררות השורש הטוב של בני ישראל ששורשו קבוע באמת במקום טהרה והחכמה אי אפשר להתקלקל כלל וטהורה היא הגם שנופו נוטה למקום טומאה…

ולכן ברא השי"ת גם כן טבע הקרי בחלום שזהו כמו אונס דרחמנא פטריה בכל מקום להודיע כי בדבר זה אין יד אדם שלטת להינצל ממנו, כי דבר זה נמשך מצד החכמה שבמוח. וזהו מ"ש (קידושין ל') בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין, על ידי חכמת התורה שנתן השי"ת לעמו חכמת אמת מזדכך המוח, וכמ"ש (ברכות י"ד) כל המשביע עצמו מדברי תורה לן וכו', וידוע פירוש תבלין היינו להמתיק האוכל שממתיק היצר הרע, והיינו דבכח התורה להמתיק גם כן מה שכבר חטא בעון זה… (חלק ד ליקוטי מאמרים עמוד רלג, ועיין שם עוד)

ונראה לי דעל כן חודש זה מסוגל לתקן עון קרי והוצאת זרע לבטלה בפרשיות השובבים שהם בחודש זה כי יוכלו להכניס גם כל ניצוצות המתפזרים על ידי תאות זרות אל הקודש, וקבלתי דבשבט אשר מצויה ענין מקרה לילה וראיית קרי יותר מבכל השבטים.

 

לפי סדר הסימנים
סימן קנא – איסור הוצאת זרע לבטלה, ותיקון הברית למי שנכשל !
סעיף אאסור להוציא שכבת זרע לבטלה ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה. ואלו שמנאפים ביד ומוציאין זרע לבטלה, לא די להם שאיסור גדול הוא אלא שהעושה זאת הוא בנדוי, ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו וכאלו הורג את הנפש. וראה מה שכתב רש"י בפרשת וישב בער ואונן שמתו בחטא זה. ולפעמים בעונש זה חס ושלום בנים מתים כשהם קטנים, או שיהיו רשעים והוא בא לידי עניות. 

סעיף ב

אסור לאדם שיקשה את עצמו לדעת או שיביא את עצמו לידי הרהור אשה. ואם בא לו איזה הרהור יסיע את לבו מדברי הבאי לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן, ואין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, ויזהר מאד שלא יבא לידי קישוי. לפיכך אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה, או לישן ופניו למטה אלא לישן על הצדדין שלא יבוא לידי קישוי ולא יישנו שני רווקים יחד ולא יסתכל בבהמה ועוף כשמזדקקין זכר לנקבה ואסור לרכוב על בהמה בלא אוכף.

 

סעיף ג

כשמשתין אסור לאחוז במילה להשתין, ואם הוא נשוי ואשתו עמו בעיר והיא טהורה, מצד הדין מותר לו, דכיון שיש לו פת בסלו אינו בא לידי הרהור וחימום, אך מידת חסידות להחמיר, ושלא לצורך השתנה גם מצד הדין אסור לו.

 

סעיף ד

בסעודת הלילה לא ירבה באכילה ושתיה, ולא יאכל דברים המחממים את הגוף כגון בשר שמן וכל מאכלי חלב וגבינה וביצים ושום. גם לא ישתה משקה המחמם, כי דברים אלו גורמים לחטא זה.

 

סעיף ה

מי שראה חס ושלום קרי בלילה, כשניער משנתו יטול ידיו ויאמר בשברון לב: רבונו של עולם עשיתי זאת שלא בכוונה, רק בהרהורים רעים ובמחשבות רעות. לכן יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי מחוק ברחמיך הרבים עון זה, ותצילני מהרהורים רעים וכיוצא בזה לעולם ועד אמן כן יהי רצון.

 

סעיף ו

הרוצה לשמור את עצמו מחטא זה ישמור את פיו מניבול פה, משקרים, מרכילות, מלשון הרע ומליצנות, וכן ישמור את אזנו משמוע דברים כאלו, גם יהא זהיר לקיים נדריו ולא ירבה בדאגה. וגם יהא זהיר מהרהורים רעים. וקודם שהולך לישן יעסוק בתורה או יאמר ד' מזמורי תהלים הראשונים ויזהר שלא לישן בחדר יחידי.

 

סעיף ז

תיקונים למי שנכשל בחטא זה כתובים בספר יסוד יוסף אשר ליקט ואסף מספרים קדושים וקדמונים, ואכתוב פה קצת מהם בקיצור. להדר להיות סנדק שימולו ילדים על ברכיו ובפרט להיות סנדק אצל עניים, להרבות בצדקה לעניים, לשמור שבת כהלכתו ולענגו ולהדליק נרות הרבה, לכבוד ולאהוב לומדי תורה, להתפלל בכוונה ובבכי, לבחור במדת הענוה, וכאשר ישמע שמחרפין אותו ישתוק וימחול. כאשר יעשה איזה מצוה יעשה בכח ובזריזות עד שיתחמם בה, ובפרט בעשיית המצות לפסח. לגדל בניו לתלמוד תורה ולהדריכם ביראת שמים. לגדל יתום בתוך ביתו ויתנהג עמו כמו עם בנו. לעסוק במצות הכנסת כלה. לעלות לתורה לכל הפחות פעם אחת בכל חדש ויברך את הברכות בקול. גם יסתכל בתורה ויקרא בלחש עם הקורא. להיות מן העשרה הראשונים בבית הכנסת. לעמוד בחצות לילה לעשות תיקון חצות בבכי. ואם אי אפשר לו לקום בחצות לילה יעשה אחר כך תיקון חצות, לאהוב שלום ולרדוף שלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *