הילולת רבי מאיר בעל הנס

רבים חושבים כי יום הילולת רבי מאיר בעל הנס היא ביום י”ד אייר‚ אולם אין לכך כל מקור.

הילולת רבי מאיר בעל הנס :

בשו”ת ישכיל עבדי הביא ששאל על כך את רבני טבריה והשיבוהו שחנכו אז את ביהמ”ד הגדול שעל ציונו‚ והיתה שמחה גדולה וקיבלו על עצמם לעשות כן בכל שנה ושנה. וגם מצד המציאות שבדרך שעלו למירון להילולת הרשב”י עשו תחנת מנוחה אצל רבי מאיר… בטבריה…

כנסו למסירת קוויטלאך (פתקים)

לברכה וישועה בימי הילולת רבי מאיר בעל הנס ואצל הרשב”י בימי ההילולה

ח”י רוטל הסגולה שמצליחה

תפילה על קברו של רבי מאיר בעל הנס | רבי מאיר בעל הנס

רבי מאיר בעל הנס
רבי מאיר בעל הנס

תפילה נגד עין הרע להזכיר זכותו של רבי מאיר


תפילה נגד עין הרע מאת ה’פלא יועץ’

זכות רבי מאיר בעל הנס יגן בעדנו שנעבוד את בוראנו עבודה שלמה, עבודה תמה לאורך ימים ושנות חיים, ולא תאונה אלינו רעה ונגע לא יקרב באהלנו.

ובזכות רבי מאיר, יהיה כל זרעי זרע קודש, זרע אנשים שלמים במידות ובדעות.

אלהא דמאיר ענני:

אלהא דמאיר ענני:

אלהא דמאיר ענני:

הריני נותן צדקה לשם נשמת אבותינו אבות העולם אברהם יצחק ויעקב,
ולשם נשמת התנא רבי מאיר בעל הנס.

וגם טוב לומר סגולה לבריאות מאת מרן החיד”א זצ”ל בספר ‘כף אחת’

הריני מנדב שמן למאור לעילוי נשמתו של רבי מאיר בעל הנס כדי שהקדוש ברוך הוא בזכות רבי מאיר בעל הנס יצילני לי ולאשתי מכל חולי ומכל כאב ונהיה בריאים דשנים ורעננים ושקטים ויצילנו מכל צרה ומכל מני פורענות ויאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים לעבודתו יתברך.

אלהא דמאיר ענני: אלהא דמאיר ענני: אלהא דמאיר ענני:

אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי: חנני ה’ כי אליך אקרא כל היום: עזרנו אלוהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתנו למען שמך:

עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך.

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה’ צורי וגואלי:

יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו שכשם ששמעת את תפילתם ועשית עמהם נסים ונפלאות גלויים ונסתרים, וכשם ששמעת את תפלת עבדך מאיר ועשית עמו נסים ונפלאות כן תהא נא שעת רחמים ועת רצון מלפניך לעשות עמדי נסים ונפלאות גלויים ונסתרים, ותשמע תפלת עבדך ביום הזה ותתן אותי ואת כל בני ביתי וכל עמך בית ישראל בכל מקום שהם לטובה ולברכה לישועה ולנחמה, לחן ולחסד ולרחמים, ותשלח רפואה שלימה לחולי עמך ותזמין לנו פרנסתנו מידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ותצילנו מכל צרה וצוקה, ותוציאנו מאפילה לאורה, וימלאו כל משאלות לבנו לטובה, מעתה ועד עולם אמן סלה:

אינך יכול להגיע לציון רבי מאיר בעל הנס?
אנחנו שם בשבילך! שליחת שמות לברכה בוואטסאפ 052-565-2005

רבי מאיר בעל הנס , תלמידו המובהק של רבי עקיבא [סנהדרין פו, א; הקדמת הרמב”ם למשנה]. היה מהחמשה שנסמכו ע”י ר’ יהודה בן בבא [סנהדרין יד, א].

“לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו רבי מאיר? שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה” [עירובין יג, ב, וראה קידושין פב, ב נוסחת הגיליון]. בספר תולדות תנאים ואמוראים [היימאן] בערך ר’ מאיר כתב: וראה זה פלא ששם מאיר לא מצינו לשום תנא או אמורא אחר, ובאמת בעירובין אמרו לא ר’ מאיר שמו וכו’. אבל קשה מאד להבין דברי חז”ל, הלא טעמם שייך גם אם ייקרא בשם נהוראי.

“רבי מאיר… הוא מזרע נירון קיסר – השר הגדול של קיסר, ששלחו קיסר להחריב ירושלים קודם ששלח לאספסינוס, ושאל לתינוק ואמר: ‘ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל’… ונתגייר, ויצא ממנו זה החסיד אור העליון” [ספר יוחסין] וכידוע נירון קיסר התגייר ואמרו עליו שהשתגע…

“רבי מאיר בעל הנס הוא ר’ מאיר התנא… ולזאת קראוהו בעל הנס, לפי שזכותו עצומה מאד לעשות לנו נסים ונפלאות בכל הפרטים, וממנו נלקח לומר ‘אלקא דמאיר עננו'” [טבור הארץ].

סתם מתניתין ר’ מאיר

“סתם מתניתין ר’ מאיר” – כלומר, סתם הלכה שבמשנה ללא שם אומרה, משמו של רבי מאיר היא  [סנהדרין פו, א]. “אמר רבינא: … כל הרואה רבי מאיר בבית המדרש כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה” [סנהדרין כד, א].

מעלותיו של רבי מאיר רבות הן, אך צניעותו היא הבולטת במיוחד, כפי שנראה להלן:

רבי יוסי בן חלפתא היה משבח את רבי מאיר בלשון זו: “אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע” [ירושלמי מועד קטן ג, ה].

עליו נאמר: “גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדור של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו? שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו” [עירובין יג, ב].

אמר ר’ יהושע בן לוי: כל מקום שאתה מוצא ‘משום ר’ ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא’ אינו אלא ר’ מאיר ששימש את ר’ ישמעאל ואת ר’ עקיבא. מתחילה בא לפני ר’ עקיבא ולא היה יכול לעמוד בו, בא לפני ר’ ישמעאל ושנה משנה, ושוב חזר לפני ר’ עקיבא לסבור סברא [עירובין יג, א].

ענוותנותו מתבטאת במיוחד בכך שאף הוא עצמו לא נהג הלכה כדברי עצמו במקום שחבריו חלקו עליו: “אמר רבי שמעון בן אלעזר: פעם אחת חש רבי מאיר במעיו, ובקשנו לטרוף לו יין ושמן ולא הניחנו. אמרנו לו: דבריך יבטלו בחייך? אמר לנו: אף על פי שאני אומר כך וחברי אומרים כך, מימי לא מלאני לבי לעבור על דברי חברי” [שבת קלד, א].

אמרותיו:

“רבי מאיר אומר: הוי ממעט בעסק, ועסוק בתורה, והוי שפל רוח בפני כל אדם, ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, ואם עמלת בתורה יש לו שכר הרבה ליתן לך” [אבות ד, י].

“רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי לו, נקרא ריע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק, חסיד, ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנה עצה ותושיה בינה וגבורה שנאמר [משלי ח, יד]: ‘לי עצה ותושיה, אני בינה, לי גבורה’, ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים” [אבות ו, א].

מורגל היה בפיו של רבי מאיר: “גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי, נצור תורתי בלבך ונגד עיניך תהיה יראתי, שמור פיך מכל חטא וטהר וקדש עצמך מכל אשמה ועון, ואני אהיה עמך בכל מקום” [ברכות יז, א].

“היה ר’ מאיר אומר: אל יסרב אדם לחבירו לסעוד אצלו ויודע בו שאינו סועד, ולא ירבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל, ולא יפתח לו חביות המכורות לחנוני אלא אם כן הודיעו, ולא יאמר לו סוך שמן מפך ריקן, ואם בשביל כבודו מותר” [חולין צד, א].

“אמר ר’ מאיר: עשה אדם מצוה אחת – מוסרין לו מלאך אחד, עשה שתי מצוות – מוסרין לו שני מלאכים, עשה מצוות הרבה – מוסרין לו מלאכים הרבה שנאמר [תהלים צא, יא]: ‘כי מלאכיו יצוה לך לשמרך וגו’, ולמה? כדי לשומרו מן המזיקין” [מדרש תנחומא ויצא, ג].

עובדות והנהגות

מקובל לייחס לרבי מאיר את השם ‘בעל הנס’ בגלל הסיפור הבא: אחותה של ברוריה אשת רבי מאיר, שהיתה בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נתפסה והובאה לבית האסורים. הלך רבי מאיר לפדותה. בא אצל השומר וביקש לשחררה. אמר השומר כי מתיירא הוא מן המלכות. נתן לו רבי מאיר סכום של דינרים ואמר לו, במחצית הסכום תשתמש לפייס את השלטון, והמחצית השניה תהיה לך. שאל השומר: מה אעשה כשיכלו הדינרים? אמר לו רבי מאיר: תאמר ‘אלהא דמאיר ענני‘ ותנצל. וכן היה [עבודה זרה יח, א].

על הפסוק אשת חיל מי ימצא, הביאו חז”ל את הסיפור הבא:

מעשה היה בר’ מאיר שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת במנחה ומתו שני בניו, מה עשתה אמן [ברוריה]? הניחה שניהם על המיטה ופרסה סדין עליהם. במוצאי שבת בא ר’ מאיר מבית המדרש לביתו, אמר לה: היכן שני בני? אמרה: לבית המדרש הלכו. אמר לה: צפיתי לבית המדרש ולא ראיתי אותם. נתנו לו כוס של הבדלה, והבדיל. חזר ואמר: היכן שני בני? אמרה לו: הלכו למקום אחר ועכשיו הם באים.

הקריבה לפניו המאכל ואכל ובירך. לאחר שבירך אמרה לו: רבי, שאלה אחת יש לי לשאול לך. אמר לה: אמרי שאלתך. אמרה לו: רבי, קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פקדון, ועכשיו בא ליטול אותו, נחזיר לו או לא? אמר לה: בתי, מי שיש פקדון אצלו הוא צריך להחזירו לרבו [=לבעליו]. אמרה לו: רבי, חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אצלו.

מה עשתה? תפשתו בידה, והעלתה אותו לאותו חדר, והקריבה אותו למיטה ונטלה סדין מעליהם וראה שניהם מתים ומונחים על המיטה. התחיל בוכה ואומר: בני בני, רבי רבי. בני – בדרך ארץ, ורבי – שהיו מאירין פני בתורתן. באותה שעה אמרה לו לר’ מאיר: רבי, לא כך אמרת לי? אני צריך להחזיר הפקדון לרבו. אמר [איוב א, כא]: ה’ נתן וה’ לקח יהי שם ה’ מבורך [מדרש משלי לא].

רבי מאיר נהג לדייק במשמעות שמותם של אנשים.

פעם הגיעו רבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי לפונדק של אדם ששמו כידור, אמר רבי מאיר: משמע שאדם רשע הוא, שנאמר [דברים לב, כ]: ‘כי דור תהפוכות המה’. ערב שבת היה, רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו את מעותיהם אצל אותו בעל הבית, ורבי מאיר לא הפקיד. למחרת, כאשר ביקשו ממנו את מעותיהם, אמר להם בעל הבית: לא היו דברים מעולם [חגיגה טו, ב].

פעם גזר אדם אחד על אשתו שאיחרה להגיע לביתה בליל שבת, מפני שנשתהתה בדרשתו של רבי מאיר, שלא תיכנס הביתה עד שתלך ותירק בעינו של הדרשן, הלא הוא רבי מאיר. צפה רבי מאיר ברוח הקודש, ועשה עצמו כאילו יש לו כאבים בעינו, ואמר: כל אשה שיודעת ללחוש בעין תבוא ותלחש. אמרו לה שכנותיה: לכי ורקי בעינו, וכך תוכלי לחזור לביתך.

כשבאה אצל רבי מאיר, שאלה: יודעת את ללחוש בעין? מרוב פחדה של אותה אשה אמרה לו: לא. אמר לה רבי מאיר: רקי בפני שבע פעמים ויוקל לי יותר מאשר אם ידעת ללחוש. לאחר שעשתה כן אמר לה: לכי אמרי לבעלך: אתה אמרת פעם אחת, ואני ירקתי שבע פעמים.

אמרו התלמידים לרבי מאיר: רבי, כך מבזין את התורה? הלא אילו אמרת לנו, היינו מביאים אותו ומלקים אותו, והיה הוא מתרצה ומפייס את אשתו. אמר להם: ולא יהא כבוד מאיר ככבוד קונו? מה אם שם הקודש שנכתב בקדושה, אמר הכתוב שיימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו, וכבוד מאיר לא כל שכן? [ירושלמי סוטה א, ד].

“משמת ר’ מאיר בטלו מושלי משלים” [משנה סוטה ט, טו].

גדולים צדיקים במיתתם

ניסים ונפלאות על קברי הצדיקים – הילולת רבי מאיר בעל הנס

במכתב מיום ח’ אדר א’ תרכ”ז עליו חתומים חמשה מרבניה הספרדים של טבריא נכתב: “כה דברי רועי צאן קדושים חכמי ומנהיגי טבריא ת”ו החתומים ביום אדר ראשון שנת תרכ”ז. ביום ט”ו בשבט התחלנו בבנין הקדוש ליסד את הבית, ובהיותנו עסוקים בבנין וביסוד הגענו אצל הציון הקדוש שהיה מקודם שני עמודים גדולים זה ע”י זה מעומדים לרמוז כי התנא הקדוש קבור מעומד כמבואר בכתבי רבינו האר”י זיע”א.

ואמרנו הלא טוב להסיר ערימות העפר מעל גבי המצבה וישימו העמודים ע”ג המצבה ממש… ביום ב’ הוא אדר הראשון, נתקבצו ובאו קרוב לחמישים בני אדם טרחו ויגעו עד שהסירו העמודים ממקומם ופנו לסובב את העמוד הראשון בדרך ארוכה על ידי מוטות וחבלים, להגביהו ולשומו על המצבה, ותכבד העבודה על האנשים עד כי פנה היום, והם מתייעצים ומדברים להביא עצות מרחוק לראות אופן ותיקון למען הביא את העמוד השני לשים ע”ג חברו, והסכימו להניח עד יום המחרת.

וגדל הצער מאוד, איך יהיה לינה אחת והמצבה פנויה מעמוד השני, והמה ראו מעשה השם ונפלאותיו וקפץ העמוד וניתר ממקומו בכח גדול וביד חזקה ונפל על גבי חברו איש אל אחיהו, ותבקע הארץ לקולו והעמודים שם הם הפנו נסו יחדיו. ויהי בראותם כי ישב העמוד במקומו על גב חברו יחדיו ידובקו, ספקו כפים, רקדו כאילים בשמחה ובשירים, והפלא הזה בפני קהל ועדה מישראל”.

הפלא הזה מתואר גם ע”י האבי”ר במסעו משנת תרכ”ז, וכך סיים את סיפורו: “כדברים האלה אתה שומע ידידי מכל אלה נמצאו שם באותה העת, יהודים קרוב לחמישים, וגויים העושים במלאכה אשר שם כמו שמונה. ואתה הבחירה ברצונך הטוב, להאמין או לשפוט בדעתך, ראה אני עשיתי את שלי להודיעך אשר ראיתי בעיני ואשר שמעתי באזני מפי רבים ושלמים “.

[ר’ אברהם ב”ק באגרתו להרא”מ לונץ כותב בשנת תרל”א: ‘אנכי מזמן רב הייתי הולך להתפלל על ציון התנא ר’ מאיר בעה”נ, ולא היה שום ציון על קברו, רק אחד עמוד אבן מריחיים… ואמרו שבכאן נטמן תחת זה האבן’, וראה טובת מראה לעיל. כמו”כ הבן איש חי במראות יחזקאל מזכיר מעשה זה שנמצא שהמצבה העליונה [-שני אבני סלע זו ע”ג זו] יושבת בדיוק על המצבה התחתונה].

בספר ילקוט יוסף [להגרי”ח ילוז] נדפס כל הסיפור הנורא הזה בשם 12 מרבני וחכמי טבריה, ושם נוסף כי בתחילה היו 2 עמודים שוכבים זה ע”ג זה בגובה אמה לציון מקום קבורת התנא, ותוך כדי העבודות בתחילה נתגלה תבנית בנין מכוון כנגד העמודים שעמדו במקום, והמצבה כנגד בין העמודים, וביום ח’ אדר א’ תרכ”ז כשהחליטו לנקות המצבה ולשים העמודים בדיוק עליה, הוזזו 2 העמודים לצורך הניקוי, ובכח רב הושם העמוד הראשון ע”ג המצבה ואז קרה הנס שהעמוד השני חזר אל מקומו הראשון.

עוד מסופר בפי אנשי טבריה כי לאחר שהציון נהרס ברעש בשנת תקצ”ז, נעלם המקום ונשכח הציון, עד שפעם אחת ישב רועה עם צאנו ע”ג האבן הזו ונרדם. והנה בחלומו בא אליו ר’ מאיר ואמר לו אתה שוכב על מקום קבורתי. למחר בא וגילה הדבר לחכמי טבריה וחפרו במקום ההוא ומצאו את העמוד, ומיד מת אותו הרועה והבינו כי אמת הדבר.

סגולות על קברי הצדיקים

“קבלתי, מי שמאבד איזה דבר… אם ינדור שמן למאור לנשמתו של רבי מאיר מיד מוצא האבידה, ובלבד שלא יעבור זמן, שאם האבידה מעות, אפשר שכבר הוציא אותם… ואם הוא בגד או שמלה אפשר שהוליכה למקום אחר או עשה בו שינוי באופן שאינו ניכר ואז אינו מועיל הנדר”. [מדרש תלפיות מהדורת תרס”ג, עמ’ 14] ומוסיף בחיבת ירושלים: “וישראל קדושים נוהגים בכל תפוצות ישראל, אם יארע ח”ו גניבה ואבידה ובכל עת צרה וחולי ומכאוב ר”ל, נודרים שמן או מעות על קברו ואומרים אלהא דמאיר ענינא בזכותו, והוא יענם ויפלטם”. וכן הוא בפתח עיניים להחיד”א [ע”ז דף י”ח].

“ועוד נ”ל טעם נכון על רבי מאיר בעל הנס שנקבר מעומד… לפי שורש נשמתו זכותו מגן על העולם אחר פטירתו כאשר היה מגן בחייו בעודו עמהם… ועל כן נמצא זכותו דומה לעץ הנטוע שהוא עומד על עמדו… ולכן קברוהו מעומד לרמוז שזכותו דומה לעץ הנטוע”. [בניהו סוכה מה, ב]

הרב ממונקאטש אמר בדברי תורה שלו כי הנאמר ביומא [עה, א] דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים, הוא רבי מאיר המכונה אחרים, ופירושו כי מי שיש לו איזו דאגה או צרה, ישפוך שיחו אצל רבי מאיר ויוושע.

כתב בבן איש חי [שנה א וישב כח] שיש ענין להדליק נר לכבוד ר’ מאיר ב- א’ טבת, וכן הובא במועד לכל חי להגר”ח פלאג’י.
מקום קבורתו:

על קברו של רבי מאיר התנא, אין עוררין. גם מי שסבר כי אינו רבי מאיר התנא אלא רבי מאיר אחר, ור”מ התנא נקבר או בגוש חלב או בחו”ל טועה, וכבר נכתבו על כך מאמרים רבים להוכחה זו. מיקום הקבר ידוע שנים רבות, לרבות המעשה על בניית הבנין העומד כיום על קברו. המבנה שהיה בנוי על קברו נהרס ברעש בשנת תקצ”ז ונבנה מחדש לאחר זמן רב.

מקורות:
מתוך הספר: מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל

כנסו למסירת קוויטלאך חינם

לברכה וישועה בימי הילולת רבי מאיר בעל הנס ואצל הרשב”י בימי ההילולה

ח”י רוטל הסגולה שמצליחה

תפילה על קברו של רבי מאיר בעל הנס | רבי מאיר בעל הנס

פדיון כפרות להתברך בשנה טובה לכל המשפחה

מאמר מקושר

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close