הצדקה נותנת חיים | ונתנו איש כופר נפשו – פרשת כי תשא

חדר לימוד, צדקה, ונתנו איש כופר נפשו, ישיבה,שולחנות,סטנדרים,ספריה,ספרי קודש,יהדות,ישיבה,ישיבת ברסלב

(שמות ל, יב) "כי תשא את ראש בני ישראל.. ונתנו איש כופר נפשו". גדולה הצדקה, שמאכילה רעבים ומלבישה ערומים ומחיה נפשות רבות בהרבה מאד בחינות, וזהו רצון ה'.

ונתנו איש כופר נפשו – הצדקה נותנת חיים

כמ"ש (בראשית יח-יט) לעשות צדקה ומשפט.
וכתיב (ישעיה נו, א) שמרו משפט ועשו צדקה,
וכתיב (שם נס-יז) וילבש צדקה כשריון,
וכתיב (שם סא-י) מעיל צדקה יעטני.
וכתיב (מלאכי ג, כ) שמש צדקה ומרפא בכנפיה.
וכתיב (תהלים לג, ה) אוהב צדקה ומשפט,
וכתיב (משלי יא-יט) צדקה לחיים.
וכתיב (שם יב, כח) באורח צדקה – חיים,
וכתיב (שם כא-ג) עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח.

וכתיב (שם י-ב; יא-ד) וצדקה תציל ממות,
וכתיב (ישעיה לב-יז) והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח.
וכתיב (שם ה-טז) והא-ל הקדוש נקדש בצדקה,
וכתיב (תהלים קיא-ג; קיב-ג) וצדקתו עומדת לעד.
וכתיב (שם יא-ז). כי צדיק ה', צדקות אוהב.
ואמרו בזוה"ק (הקדמה, דף יג, ב) כל מאן דחס על מסכני ברעותא דליבא.

עולה מצות צדקה על כל שאר המצוות.

ועוד אמרו (שם, פ' ויצא, דף קסד,א) מאן דיהיב מזונא למסכנא לקיימא נפשא, קב"ה בריך ליה, ויתער ליה מזונא דלעילא, ויתברך עלמא בגיניה.

ואיתא בזוה"ק (פ' ויקהל, דף קצח.) מאן דחייס למסכנא, ואתיב ליה נפשיה, קב"ה סליק ליה (מעלה עליו) כאילו הוא ברא לנפשיה.

ואמרו (שם פ' בהר, דף קי, ב) שלפעמים הקב"ה מסבב להאדם שיתן צדקה, להצילו מגזירה שנגזרה עליו,

ואמרו (שם, פ' ויקהל קצח,א) זכאה חולקיה דבר נש כד מסכנא אערע לגביה, דההוא מסכנא דורנא הוי דשדר ליה קב"ה.

ואיתא בזוה"ק (פ' קדושים, דף פד, ב) המשיב נפשו של עני, אפילו אם הגיע יומו למות, הקב"ה משיב לו נפשו ומאריך את חייו.

והנה בפירוש בעל הטורים על התורה איתא דבר נחמד מאד, כפתור ופרח, וזה לשונו: ונתנו איש כופר נפשו. "ונתנו" אם תקראנה למפרע יהיה ג"כ "ונתנו", לומר לך מה שאדם נותן לצדקה יחזור אליו ולא יחסר לו בשביל זה כלום. עכ"ל.

וכ"כ כתב רבינו בטור יורה דעה (סי' רמז) כי הדבר בדוק ומנוסה, כי בשביל הצדקה שנותן לא יחסר לו, אלא אדרבא, תוסיף לו עושר וכבוד, כדכתיב (דה"ב לא-י) מהחל התרומה לביא בית ה' אכול ושבוע והותר עד לרוב, כי ה' ברך את עמו,

וכתיב (מלאכי ג-י) הביאו את כל המעשר.. ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות, אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די.

עוד כתב שם ולעולם אין אדם מעני מהצדקה ולא דבר רע ולא היזק מתגולל על ידה (וע' רמב"ם ה' מת"ע פי' ה"ב).

וכן אמרו חז"ל (גיטין ז.) אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים יעשה מהן צדקה.

וכ"ש כשהן מרובים, ותנא דבי ר' ישמעאל כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה – ניצל מדינה של גיהנום.

אמר מר זוטרא אפי' עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה.

ואמרו (שמו"ר לו-ג) כל מי שיתן למצוה – אינו מחסר את נכסיו.

ואיתא בזוה"ק (פ' בהר, דף קי, ב) שבני אמונה אינם חסים על שלהם, ונותנים לעניים, ויודעים שהקב"ה יחזיר להם יותר.

ועוד אמרו (שם) לא יימא אי אתן האי שעתא (לא יאמר האדם : אם אני יתן בזאת השעה), מאי אעביד למחר (מה יהיה לי למחר), אלא קב"ה יתן לו ברכה עד בלי די.

ואמרו (שמו"ר טו-כג) הצדקה – שלכם, שנאמר (דברים כד, יג) ולך תהיה צדקה.

ועיין בתוס' (תענית ט, א ד"ה עשר תעשר) דברים נפלאים. ואיתא בפי' בעה"ט על דרך מליצה, ע"פ מה שאמרו (שבת קנא, ב) כי בגלל הדבר הזה (דברים טו-י) גלגל הוא החוזר בעולם, היינו "ונתנו" כגלגל דאזיל (ההולך ומסתובב) גם למפרע.

ורמיז לכך הטעמים קדמא לאזלא במילה "ונתנו" (ועיין בדברי הגר"א זצ"ל בס' קול אליהו). כאן.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר