לעבוד את השם בהתלהבות זה להאיר את הנשמה | פרשת השבוע בהעלותך
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר בהעלותך | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
רוצים להאיר את הנשמה באור התורה ודביקות בהשם יתברך? אז דבר ראשון זה לעבוד את השם בהתלהבות בקיום המצוות ועסק התורה – זאת הדרך להאיר את הנשמה | מאת ראש ישיבת ברסלב – פרשת השבוע בהעלותך.
התלהבות | פרשת השבוע בהעלותך
(במדבר ח-ב) "בהעלותך את הנרות". שאתה בעצמך תתעלה ותעלה מדריגה אחר מדריגה, ע"י האורות של קיום המצוות בהתלהבות,
ואם כך ע"י קיום כל מצוה ומצוה, קל וחומר ע"י עסק התורה, ובפרט בדביקות לה' ובהתלהבות, וכדכתיב (משלי ו-כג) כי נר מצוה, ותורה אור, הרי שהתורה אורותיה יותר גדולים מכל המצוות,
וכמ"ש חז"ל (פאה פ"א) ותלמוד תורה כנגד כולם.
ואכן כי כן, כי 'מצוה' לשון צוות, אחדות ודביקות, כי על ידי כל מצוה, הזוכה לקיימה כמו שצריך מתקרב יותר ויותר להשי"ת, כי 'מצוה' הוא שם הויה ברוך הוא, כי מץ בא"ת ב"ש הוא – י-ה, ו אותיות ו"ה – הרי כסדר שם הוי"ה ברוך הוא,
כי אוי לו למי שקיום המצוות הם משא כבדה על האדם ומחפש איך ליפטר מחובתו, ועושה מה שעושה בלי חשק, אלא לצאת ידי חובה בלבד, ולא זו הדרך ולא זו העיר ולא זו היתה כוונת הבורא בציווי על קיום המצוות,
אלא כאב המצוה דבר מה על בנו, ובנו עושה רצונו בשמחה ולעשות נחת רוח לאביו שנעשה רצונו, שעי"ז אביו אוהבו יותר ויותר.
וקל וחומר מי שמחפש כל הזמן לעשות נחת רוח לפניו יתברך, והוא דבוק באור ה' שבודאי מתעלה ומתעלה. כי התורה הקדושה ומצוותיה מאירים לנו תמיד את הדרך אשר נלך בה, אפילו בעומק החושך, בבחי' (תהלים קיט-קה) נר לרגלי דברך, ואור לנתיבתי. [נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך].
וזה ג"כ בחי' (משלי כ-כז) נר ה' [ל] נשמת אדם, כי הנשמה מקבלת אור ה' מה'.
[משא"כ הרשעים שאין להם מאיפה לקבל חיות, עליהם נאמר (איוב כא-יז, משלי יג-ט, כד-כ) נר רשעים ידעך].
וזה בחי' (ש"ב כב-כט) כי אתה נירי ה', בחי' (תהלים יח-כט) כי אתה תאיר נרי.
ובפרט אם זוכה להתקדש בקדושת הברית שאזי מוחו מיושב וצלול, שהוא בבחינת (שמות כז-כ, ויקרא כד-ב) שמן זית.. להעלות נר תמיד. תמיד ממש, בלי הפסק כלל.
וכמו כל דבר טוב, צריך מינון שאין לעבור עליו, כי מריבוי אורות אפשר להתמוטט וח"ו לצאת מן השורה, ולהתבלבל באופן שאהבה תדחה ח"ו את היראה, וח"ו תסור היראה מדמיונות האהבה [שחושב שדוחה את הכל, ולא כן הוא, ח"ו רח"ל, לכן צריך לבדוק א"ע תמיד שהאור וההתלהבות תיהי' במידה ובמשקל כפי רצון ה', ותמיד יתיישב בדבר בבחי' (ויקרא כד-ד) יערוך את הנרות. בבחי' (תהלים קלב-יז) ערכתי נר למשיחי
(וכלול בזה רמז להני גדולים, וק"ו להני שהם חשבו א"ע גדולים מאד, והשתבש יישוב דעתם והסכימו לחשוב שהם (בחי') משיח ממש).
וזה בחי' (שם פט-ז) כי מי בשחק יערוך לה', כלומר אפי' כשהוא מדמיין שהוא בעל מדריגה גבוה ועצומה שעולה עד שחק – מ"מ יתיישב ויערוך חשבון הנפש, ועי"ז יצא מדימיונותיו.
אבל אם יודע להזהר אדרבא יעבוד את ה' בהתלהבות ואורות דקדושה ויתעלה ויתדבק בבורא ע"י כך בבחי' (ישעי' ס-א) קומי אורי, כי בא אורך, ועי"ז יקום ויתעלה לקירבת ה'. ועי"ז יזכה (איוב לג-ל) לאור – באור החיים.
ואכן (תהלים יט-ט) מצות ה' ברה (כהלכתה, בלי דמיונות ולשם שמים) מאירת עיניים.
ואם יזכה שה' יאיר לו בבחי' (שם קיט-קלה) פניך האר בעבדך, אזי בודאי (שם פ-ד,ח,כ) והאר פניך ונושעה.
ויהי רצון שיקויים בנו (תהלים יח-כט) כי אתה תאיר נרי, ה' אלקי יגיה חשכי. וכל החושך יתהפך לאור.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
