התעוררות השמחה בעבודת ה’

התעוררות השמחה בעבודת ה´

 

וידוע שהפעולה החיצונית מעוררת את הפנימיות שהאדם נפעל כפי פעולותיו.

ואם אין האדם זוכה להתעוררות השמחה בעבודת ה´ ע”י התבוננות שכלו, ועשה את עצמו כאילו הוא עובד בשמחה ומתפלל בשמחה ועי”ז באמת יבוא לשמחה, וכמ”ש רבינו ז”ל (בשיחות הר”ן סי´ עד) כמשל שאדם עושה א”ע כאילו כועם וברוגז ואכן בא לכעס ורוגז (אזוי ווי איינער שניצט זיך א רוגז).

כן בענין התפילה שלפעמים אין לאדם שום התלהבות וחמימות הלב ושמחה ואין לבו בוער כלל לתפילה וצריכים לעשות עצמו כאילו מתלהב וכו´, ועי”ז בא לידי התלהבות.

וכמ”ש רבינו ז”ל בליקוטי מוהר”ן קמא (סי´ ער) שכמו שיש התעוררות מאדם לחבירו, כגון כשרואים שאחד אומר תהילים וסליחות בהתעוררות הלב ובלב נשבר אזי חבירו מתעורר ממנו ג”כ.

כמו כן יש אצל האדם עצמו התעוררות מיניה וביה שמתעורר מתוך דברי עצמו, ויש בזה כמה בחינות, יש בחינת שאין לו התעוררות כלל ועושה את עצמו מתלהב ומתוך זה בא להתלהבות, ויש המתעורר ומתלהב מעט ומתוך דבריו כגון שצועק “אוי ווי.. ווי לי” מתוך כך מתחיל להסתכל על עצמו היכן אני, הלא וי לי, לי ממש, ואף שבתחילה נדמה לו שאמר כראוי, עם כל זה אח”כ רואים את ההפרש.

(מתוך הספר “יש מאין” של ראש מוסדות ברסלב מאיר, הרה”ח ויזנפלד שליט”א)

 משנכנס אדר מרבין

עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא הַחִיּוּת שֶׁל יִשְרָאֵל, הוּא עַל-יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּלֵב אִישׁ הַיִּשְרָאֵלִי, שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹדַעַת מְאד קְדֻשַּׁת אֱמוּנַת יִשְרָאֵל שֶׁזֶּה כָּל שִמְחָתֵנוּ בְּחִינַת אָנכִי אֶשְמַח בַּה’. וְכָל אָדָם כְּפִי מַה שֶּׁהוּא אִם יִזְכּר אֶת עַצְמוֹ שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הוּא מִזֶּרַע יִשְרָאֵל, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, יָכוֹל לְשַמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא עַל-יְדֵי זֶה. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יַעֲקב, בְּחִינַת יָגֵל יַעֲקב יִשְמַח יִשְרָאֵל, כִּי יַעֲקב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁמֻּשְׁרָשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הַשִּׂמְחָה.

 (ליקו”ה ברכת הודאה הלכה ו’ כה )

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *