זכר למחצית השקל 2022

למה נותנים זכר למחצית השקל? מי, למי, כמה, ומתי צריך לתת? הלכות זכר למחצית השקל

מהי מצוות ‘זכר למחצית השקל‘? כמה זה השנה 2022?

מקור בתורה לזכר למחצית השקל: (פרשת שמות פרק ל, פסוק יג) “זה יתנו כל העבר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה’ “.

נוהגים לתת תרומה לזכר ‘מחצית השקל‘ שהיו נותנים בבית מקדשינו שיבנה במהרה בימינו – אמן! בחודש אדר לצורך קרבנות הציבור ובימינו נוהגים לתת לעניים הגונים (שע”ת סק”ב)ויש שכותבים שאפשר לתת לבית כנסיות וישיבות ללימוד התורה הקדושה שהם נחשבים לבית מקדש מעט ורובם עניים הגונים באמת.

והזמן הטוב שנהגו בנתינת הצדקה – לפני תפילת מנחה של תענית אסתר ואפשר גם לתת מראש חודש! כדי שהצדקה תצטרף לתענית לכפר (מ”ב תרצד, ד; כה”ח, כה).

יש שנהגו לתת שלושה חצאים מהמטבע, כנגד שלוש פעמים שנאמר ‘תרומה’ בפרשת שקלים (רמ”א תרצד, א). ויש שנהגו לתת מטבע אחד.

יש שנהגו לתת מחצית מהמטבע המקובל באותו מקום (קשו”ע מגילה קמא, ה), בימינו המטבע הנפוץ הוא שקל, ואם כן לפי מנהג זה יש לתת שלושה חצאי שקלים.

ויש נוהגים לתת שווי של מחצית השקל כמו שהיה בימיהם. היינו שווי כסף טהור במשקל של 9.6גרם – וגם בזה יש כמה שיטות (כה”ח תרצד, כ).

וכל המנהגים כשרים, כי יש אומרים שהיום שין בית המקדש העיקר זה הצדקה, והמוסיף בצדקה תבוא עליו ברכה.

זכר למחצית השקל – מנהגים

יש אומרים שהיום שאין בית מקדש – הכי טוב לתת את הצדקה של  זכר למחצית השקל – למוסדות תורה ויש אומרים לצורכי עניים.

יש אומרים שמנהג זה שייך לגברים מגיל עשרים ומעלה, שהם היו מחויבים במצוות מחצית השקל (רמ”א).

ויש אומרים שגם נערים מגיל שלוש עשרה צריכים לקיים את המנהג (תוספות יו”ט).

ויש אומרים שנכון לתת זכר למחצית השקל גם עבור קטנים (א”ר, מ”ב תרצד, ה) ואם אביו נתן בשבילו פעם אחת חייב לעולם וי”א פטור עד גיל 20.

ויש אומרים שנכון שגם נשים יתנו זכר למחצית השקל (כה”ח תרצד, כז).

וכך נוהגים כיום, לתת לפחות חצי שקל עבור כל אחד מבני הבית, ואפילו עבור עובר שבמעי אמו. או לפי חשבון שווי של ערך מטבע כסף מחשבים לפי טוהר כסף צרוף 925 – יוצא שהיום שנת התשפ”ב זה בין – 25ש”ח. למחמירים ומהדרים במצוות 32ש”ח לפי מחיר קנייה בשוק + עמלת סוחר ולא לפי שווי בורסה. ניתן לבדוק בעצמכם את שער הכסף בקישור הבא – דימונד סנטר

ואין לתת צדקה זאת מכספי מעשר כספים, שאין אדם רשאי לקיים מצוות ומנהגים שהוא חייב בהם מכספי מעשר כספים. וכל אחד ישעה או ישראל שאלת רבו כמה לתת לפי היכולת שלו ופרנסת ביתו.

אבל מי שנהג לתת ‘זכר למחצית השקל‘ כמנהג המחמיר, ועתה הוא דחוק וקשה לו לקיים את מנהגו בלא להיעזר בכספי מעשר כספים, רשאי לתת משלו ‘זכר למחצית השקל‘ כדעה המקילה, היינו חצי שקל עבור הגברים שמעל גיל עשרים, ואת השאר ישלים מכספי מעשר כספים.

בברכת התורה ולומדיה – שפע ברכות לחג הפורים

הרימו תרומת זכר למחצית השקל בשמחה עבור

מוסדות ברסלב – לומדי תורה / בית הכנסת

ותזכו להיות שותפים בזכות וכוח התורה והתפילות בבית מדרשו של רבינו נחמן מברסלב

 שאלות בהלכה או תרומות צלצלו או בוואטסאפ 052-565-2005

מתנות לאביונים כבר נתתם ?

כנסו לשמח משפחות נזקקות

זכר למחצית השקל

זכר למחצית השקל – מתוך ספר החינוך פרשת כי תשא:

קה. מצות נתינת מחצית השקל בשנה.

שיתן כל אחד מישראל מבן עשרים שנה ומעלה בין עני בין עשיר מחצית השקל. שהוא משקל עשרה גרה כסף בכל שנה ליד הכהנים, שנאמר (שמות ל, יג) זה יתנו כל העובר על הפקדים. והיו מניחין הכל בלשכה אחת שבמקדש, ומשם היו מוציאין (שקלים פ”ד) לקנות תמידין ומוספין וכל קרבן הקרב על הצבור ונסכיהם, והמלח שמולחין בו את הקרבנות, ועצי המערכה, ולחם הפנים ושכר העושה לחם הפנים, והעמר ושתי הלחם, ופרה אדמה, ושעיר המשתלח, ולשון של זהורית.

משורשי המצוה. שרצה הקדוש ברוך הוא לטובת כל ישראל ולזכותם שתהיה יד כלם שוה בדבר הקרבנות הקרבים לפניו כל השנה בהתמדה ובענינים אלו הנזכרים, ושיהיו הכל, אחד עני ואחד עשיר, שוים במצוה אחת לפניו להעלות זכרון כלם על ידי המצוה שהם כלולים בה יחד לטובה לפניו. ועלית הזכרון הכל נאמר מצד המקבל על הדרך שכתבנו למעלה (מצוה צז).

מדיני המצוה. כגון מה שאמרו זכרונם לברכה (שקלים פ”א מ”א) שבאחד באדר משמיעין על השקלים, וש אפילו דל שבדלים חיב בו, ואם אין לו שואל מאחדים או מוכר כסותו שעליו ונותנו, שנאמר (שמות ל טו) והדל לא ימעיט,

ואינו נותן בפעמים הרבה אלא הכל בפעם אחת, והוא משקל שמנים גרעיני שעורה, שהשקל השלם היה בימי משה משקל מאה וששים שעורה, והכל חייבין ליתנם, (שקלים שם) כהנים לוים וישראלים, גרים ועבדים משחררין אבל לא נשים ועבדים וקטנים, ואם נתנו מקבלים מהן, אבל לא מן הגויים, חלק ונחלה לא יהיה להם בתוכנו.

ועוד אמרו זכרונם לברכה (שקלים פ”א מ”ו) שכל מי שאינו נותן חצי שקל ממש שהיה מטבע באותו זמן, ונותן בעבורו כסף במשקלו או פרוטות שמוסיף על משקל שקלו זה מעט, ואותו המעט נקרא קלבון (מטבע קטן). ואותו המעט הוא שכר השלחני שמשתכר כשהוא מחליף חצי שקל שהיה קבוע בשביל פרוטות.

ולפיכך שנים שהביאו שקל שלם בין שניהם חייבין בקלבון, שאלו רצו להחליפו צריכים היו לתת הקלבון לשולחני, וכמו כן יתנוהו לגזבר, לפי שבחצי שקל חיבם הכתוב, ולכן חייבים בו או בערכו בכוון. וכן מה שאמרו זכרונם לברכה (שקלים פ”ב מ”א) במי שאבד שקלו בדרך מה דינו, ויתר רבי פרטיה, מבוארים במסכתא הבנויה על זה והיא מסכת שקלים [פ”א מה’ שקלים].

ונוהגת בזמן הבית שחייבים לתת אותה כל ישראל, בין העומדין בארץ או חוצה לארץ. ושלא בזמן הבית, אין חייב בה אדם ואפילו העומדים בארץ. והעובר עליה ולא נתנו בטל עשה, וענשו גדול מאד, שפרש עצמו מן הציבור ואינו בכלל כפרתן.

ועכשיו בעונותינו, שאין לנו מקדש ולא שקלים, נהגו כל ישראל (מגילה כט א) לזכר הדבר לקרות בבית הכנסת בכל שנה ושנה פרשה זו של כי תשא עד ולקחת את כסף הכיפורים בשבת שהוא לפני ראש חדש אדר לעולם.

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

פתח שיחה
ברסלב מאיר - אנחנו פה לעזור לכם?
יש לכם שאלות על זכר למחצית השקל? נשמח לענות!