חול המועד

תורה וחלל הפנוי, חול המועדמתי זה חול המועד ?

תפילה לחול המועד. הימים שבין הראשון והשביעי של פסח, וימים שבין הראשון של חג הסוכות, ליום שמיני עצרת, נקראים “חול המועד”. ובתורה נקראו בשם “מקראי קודש”. וכן אנו מזכירין אותם בתפילת המוספין (מוסף) “מקרא קודש”. ומצוה להרבות בהם (בימי חול המועד) בלימוד התורה, כי פקודי ה’ ישרים משמחי לב. ואסורים הם בעשיית מלאכה, כדי שלא יהיו כשאר ימי החול שאין בהם קדושה כלל. ומכל מקום לא בכל מלאכה הם אסורים, שהרי אין קדושתם כשאר ימים טובים, אלא בחלק מהמלאכות בלבד. ומלאכת דבר האבד, שהיא כל מלאכה שאם לא יעשנה במועד לא יוכל לעשותה אחר כך, מותר לעשותה בחול המועד. לפיכך, מי שיודע שאם לא יעבוד בימי חול המועד, יפטרו אותו מעבודתו, רשאי להמשיך לעבוד בימים אלו.

המבזה את המועדות.

ערוך השולחן – אורח חיים, סימן תקכט – דיני שמחת יום טוב: ”חציו לה’ וחציו לכם”.

כתב הרמב”ם בפרק רביעי דין טז:

כשם שמצוה לכבד השבת ולענגה – כך כל ימים טובים, שנאמר (ישעיה נח יג): ”לקדוש ה’ מכובד”, וכל ימים טובים נאמר בהן ”מקרא קדש”. וכבר בארנו הכיבוד והעונג בהלכות שבת. וכן ראוי לאדם שלא יסעוד בערב יום טוב מן המנחה ולמעלה כמו ערב שבת, שזהו בכלל הכיבוד. וכל המבזה את המועדות כאילו נטפל לעבודת כוכבים (ויש אומרים כאילו עבד עבודה זרה). עד כאן לשונו. ובפסחים (קיח א) דרשו לה מקראי: כתיב ”אלהי מסכה לא תעשה לך”, וסמיך ליה ”את חג המצות תשמור”, עיין שם.

ובאבות פרק שלישי תנן דהמבזה את המועדות – אין לו חלק לעולם הבא. והרע”ב פירש דאפילו בחול המועד כן, עיין שם. והעניין משום דיסוד התורה עומד על יציאת מצרים, שבו נתגלה כחו וגבורתו כביכול, והשגחתו יתברך עלינו, והנסים והנפלאות שעשה עמנו. וכל המועדים הם זכר ליציאת מצרים.

על פגם בכבוד חול המועד, אומר רבי נחמן מברסלב בספר ליקוטי מוהר”ן חלק א-יד : אמרו חכמינו, זכרונם לברכה (פסחים קיח.): ‘למה נסמכה פרשת עכו”ם למועדים? לומר, כל המבזה את המועדות כאלו עובד עבודת אלילים’. נמצא שמירת המועד זה בחינת עבודה תמה ‘ואין עבודה אלא תפילה’ (ספרי פ’ קב:) ועל ידי תפילה יבוא לשלום הכללי… ובליקוטי מוהר”ן – חלק א-רלה : מי שהולך ונחלק ונופל ונעשה צחוק (ממנו או מכך) נעשה מזה רגל מועד, על כן רגלו מועדה ונפל (דהיינו מכיוון שפגם בכבוד המועד ומועד נקרא רגל על שם שלושת הרגלים), וזה השחוק ששוחקין, הוא בחינת השמחות נפולות מפגם שמחת יום טוב, ועל כן מתבייש, כי עבודה זרה נקרא בושת, (הושע ט). ‘והמבזה את המועדות כאלו עובד עבודה זרה’ (פסחים קיח) על כן באה עליו בושה. ולפעמים הוא לו לכפרה, ולפעמים אין נתכפר לו בזה רק כדי להזכירו שישוב בתשובה…

 

לכבד את חול המועד.

ועל כן ראוי לכבד את חול המועד בכסות נקיה (כסות היינו בגדים). וכן יש לכבדו במאכל ובמשקה. ומצות עשה מן התורה לשמוח בחול המועד. ולכתחילה טוב לעשות סעודה עם פת מצה בכל יום מימי חול המועד, בלילה וביום. ומצוה לשמוח בבשר (בקר) וביין. ומכל מקום אין חיוב לאכול בו פת בכל יום מן הדין. ומצוה לשמח גם את בני ביתו בחג, לקנות לנשים (כלומר לאשתו ובנותיו הגדולות) בגדים נאים ותכשיטים, כפי יכלתו מבחינה כלכלית, ולקנות ממתקים לבניו ובנותיו הקטנים.

בגמרא בתלמוד ירושלמי (פ”ב דמועד קטן ה”ג), אמר רבי אבא בר ממל, אילו היה לי מי שימנה עמי (מי שיצטרף איתי לבטל תקנת חז”ל), הייתי מתיר עשיית מלאכה בחול המועד. כי טעם איסור מלאכה בחול המועד הוא כדי שיהיו אוכלים ושותים “ועוסקים בתורה”, אבל עכשיו הם אוכלים ושותים ופוחזים. עד כאן.

אז חג שמחה ומועדים לשמחה חגים וזמנים לששון ! תפילה לחול המועד

מאת : ספיר עמר

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *