חול המועד פסח – זמן לחזק את כוח הדיבור ולזכות לגאולה
חול המועד פסח – זמן לחזק את כוח הדיבור ולזכות לגאולת השכינה. כי הדיבור הוא מהכוחות הגדולים שהעניק לנו הבורא, והוא הכלי המרכזי שבאמצעותו יכול האדם להתחבר אל שורשו הרוחני והאלוקי, לעורר רחמים, ולקרב את הגאולה – הכללית והפרטית כאחד.
כפי שכתב רבנו נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן (סימן ע"ח), הדיבור נקרא "אם הבנים" – כשם שהאם הולכת תמיד עם הולד, כך הדיבור הולך עם האדם לכל מקום, גם למקומות המטונפים, ואפילו כאשר האדם שוקע בירידות ותחתיות – עדיין הדיבור יכול להאיר לו ולרומם אותו נפשית ורוחנית ולהושיעו גם בגשמיות…
רבי נתן תלמידו ממשיך ומבאר ב"ליקוטי הלכות" (למשל בהלכות השכמת הבוקר הלכה ד') שהדיבור הוא לבוש הנשמה, וכשאדם מדבר דיבורים של קדושה – הוא למעשה מגלה את אור הנשמה שבקרבו, מעורר את שורש הדעת, וממשיך חיות אלוקית לתוך חייו.
גם אם האדם נמצא במצב של ירידה – אין דבר שמקרב אותו להשם יתברך יותר מהיכולת לדבר איתו, להתפלל,
וזה עניין של חול המועד – להמשיך בחג לדבר בסיפור יציאת מצריים – וכל הרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח – כנ"ל.
חול המועד פסח
וזהו עניין "פסח" – פה סח, לשון שמספר, מדבר, ומוציא את אור האמונה מהכוח אל הפועל.
ב"ליקוטי הלכות – הלכות תפילה" מבאר רבי נתן שעיקר הגאולה תלויה בדיבור התפילה.
כי "הצעקה" שהייתה במצרים – היא שהחלה את תהליך הגאולה:
"ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו וישמע ה' את קולנו" – כוח הדיבור, אפילו כשהוא רק קול של בכי או גניחה פנימית, פועל ישועות.
רבי נתן מדגיש רבות את הצורך לשמור על הדיבור, שלא ליתן ליצר הרע לשלוט עליו – כי כשאדם שותק ואינו משתמש בדיבורו לענייני קדושה, זו שליטה של הסיטרא אחרא שחוטפת ממנו את הכלי העיקרי שבו הוא יכול לפעול בעולם.
לכן, בכל מצב – אפילו במצבו הנמוך ביותר, לא לעיין יותר מדי באיזה מצב אנו נמצאים ובצרות שלנו, אלא להתאמץ לפעול תמיד לחשוב טוב ולדבר טוב יוצר מציאות חדשה יותר טובה… בדיבורים קדושים כי כוחו של הדיבור גדול ורב – על האדם לדבר דיבורים של קדושה: תפילה, תורה, אמונה, חיזוק, תהילים, התבודדות, ולהתרגל לדבר עם השם יתברך כדבר איש אל רעהו.
הדיבור מגלה את פנימיות הלב. כמו שנאמר בתהילים (פרק מ"ט): "פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות" – הפה מעורר את הלב, והלב מוליד תבונה. זו הסיבה שבליל הסדר – ויותר מזה, בכל ימי פסח ובכל ימי חול המועד – אנו עוסקים בדיבורי אמונה ויציאת מצרים. כי יציאת מצרים היא יסוד האמונה – והדיבור הוא שמחיה את האמונה בלב.
דיבורי אמונה בונים את הנפש, משיבים את האדם לעצמו, ומחזקים אותו מול כל קושי ובלבול.
הדיבור הוא לא רק "שפתיים נעות" – אלא גילוי הרצון הפנימי, רצון להאמין, להתחזק, להיגאל.
וכך מסכם רבי נתן בליקוטי הלכות (למשל בהלכות ברכת הפירות הלכה ד') – שהעולם מתברר ונמתק על ידי הדיבור.
וכל אדם, בכל מצב, יכול לחולל שינוי ולהתחיל גאולה אישית – אם רק יתחיל לדבר דיבורים קדושים. לעומת זאת, דיבורי לשון הרע, גסות, לשון רחובית – הם הגלות של הדיבור, המביאים לעצלות, מידות רעות, תאוות וכיו'.
ולכן, אם נרצה באמת להיגאל – נתחיל לתקן את הדיבור. נדבר דברי תורה, אמונה, תפילה. נחזור ונזכיר לעצמנו ולילדינו את הניסים, את ההשגחה, את אהבת השם לעמו ישראל. כי כאשר האדם מדבר על השגחה, הוא זוכה גם לראות את ההשגחה. וככל שיתקרב לתורה – הדיבור שלו יאיר, ויחזיר לו את עדינות הנפש, את האמת הפנימית.
השם הרחמן, באהבתו הנצחית לעמו ישראל, יוציא אותנו מהגלות – ובפרט מגלות הדיבור – ויחזיר לנו את פה הסח. ואז נזכה שכל אחד ואחד ייגאל בפרטיותו, ונראה בעין בעין בגאולה הכללית, במהרה בימינו.
אמן כן יהי רצון.
תזכרו ספירת העומר היא התחלה לקבלת התורה בשבועות ! בהמשך נלמד על זה קצת יותר…
תפילה לחול המועד פסח – לחיזוק הדיבור ולגאולת השכינה
(נכתב בעידוד זקני אנ"ש ע"י רבני ישיבת ברסלב מאיר – בהשראת "ליקוטי תפילות" לרבי נתן מברסלב)
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת,
וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ:
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת,
וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ:
ריבון כל העולמים, מלך רחום וחנון, אבינו שבשמיים,
האר פניך עלינו בימי החסד האלו – ימי חול המועד פסח,
זמן של גאולה, זמן של אמונה, זמן של דיבורים קדושים.
הושיעני ואושיעה, שאזכה להתקרב אליך באמת,
שתזכך ותתקן את כוח הדיבור שלי, דיבורים של אמת, של תפילה, של אמונה,
שיהיו הדיבורים שלי נקיים מלשון רחובית, ויהיו דיבורי חכמה וקדושה, בנחת עם הבריות.
כמו שאמרו צדיקיך שהדיבור הוא "אם הבנים",
שהוא הולך עם האדם גם למקומות הנמוכים ביותר,
ואפילו כשאני שוקע בירידות – אתה נותן לי פה,
פה סח, פה שמדבר, פה שמתפלל…
אנא השם, תן לי כוח לדבר ולהתבודד כל יום,
להתפלל בכוונה בכוח להתכוון במילים שיוצאות מפי, ושיכנסו לליבי, לשוחח עמך כבן אל אביו,
ולזכור תמיד שבכל רגע שאתה משגיח ורואה ובודק ובוחן נסתרות…
גלה ברחמיך את הדעת השלמה בליבי,
להאמין שכל מה שעובר עליי – הכל בהשגחה, הכל לטובה,
ולא אתבייש לעולם מלדבר ולספר ושתף אותך בכל מה שעובר עלי, גם כשאני למטה מאוד,
כי אתה קרוב לכל קוראיך באמת.
זכני לדבר דיבורים של תורה, של חיזוק, של אהבת ישראל, של בקשה ותחנון,
ולהיות כלי לדיבורך בעולם – שגם דיבוריי ימשיכו אור לשכינתך בגלותה,
ויעוררו רחמים על כל הנשמות.
וכמו שגאלת את עמך ביציאת מצרים
על ידי הצעקה והתפילה –
כך תשמע שוועתינו וצעקותינו ותוציא אותנו מכל המיצרים,
מכל הגלויות העוברים עלי ועל כלל עמך ישראל,
ותשיב אותנו אליך באמת ובאהבה.
תן לנו חג של דיבור מתוק, חג של שיחה עמוקה,
חג של פה קדוש, שמדבר אמונה,
ושבו תתגלה רחמיך לעינינו ממש.
ותגאל נא כל אחד ואחת מבני עמך,
מגלות הדיבור, אל דיבור של קדושה, של עדינות, של חיים טובים רוחניים עם התבוננות על התכלית ודעת והשקפה ישרה על פי התורה על החיים שרק זה מביא לשמחת הלב וניצול הזמן שאנחנו פה בעולם, ונזכה לפאר ולשבח לשמך על ניסיך ונפלאותיך כימי צאתנו ממצריים.
אמן כן יהי רצון.
שתפו בלייק שנדע שהתפללתם ונהנתם
והפיצו את הקבוצה לזיכוי הרבים
