יום המוות | חיזוק להתכונן לחיי העולם הבא

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר וזאת הברכה לכבוד..אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת וזאת הברכה

אל תנסו להתעלם מהיום הזה שלא פוסח על אף אחד והוא – יום המוות | חיזוק להתכונן לחיי העולם הבא.

וזהו (דברים לג-א) “וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל, לפני מותו”.

ופרש”י סמוך למיתתו. שאם לא עכשיו – אימתי?!, ע”כ.

ואכן לפני המות כל אדם מזדרז כפי האפשרי לעשות תשובה ולסדר עניניו, ולהשאיר צוואה, שאם לא עכשיו – אימתי?!

ויש אשר אז הזמן בהול וקצר מאד, ובקושי מספיקים למות מתוך הרהור תשובה כללי כל שהוא. כגון מי שמת מתוך התקף לב, או ע”י מחבל וכיוצא,

ויש שיש להם יותר זמן, ועדיין הכל בהול ואין מספיק זמן ויישוב הדעת לסדר את עניניו כדבעי,

והנה מכיון שיום המות – הוא וודאי, ואין דבר יותר בטוח ממנו שיקרה בכל חיי האדם, אלא שאין אדם יודע את עתו, וע”כ בודאי שראוי לחזור בתשובה שלימה כל יום מימי חייו, וכדתנן (מ”ס אבות פ”ב מ”י) ושוב יום אחד לפני מיתתך, וביארו במסכת שבת (דף קנג.) תנן התם רבי אליעזר אומר שוב יום אחד לפני מיתתך, שאלו תלמידיו את רבי אליעזר, וכי אדם יודע איזה ימות? אמר להן כל שכן ישוב היום, שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה. ואף שלמה המלך אמר בחכמתו (קהלת ט-ח) בכל עת יהיו בגדיך לבנים, ושמו אל ראשך אל יחסר.

אמר ר’ יוחנן בן זכאי משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה ולא קבע להם זמן, פקחין שבהם קישטו את עצמן וישבו על פתח בית המלך, אמרו כלום חסר לבית המלך (פי’ הלא בין רגע יכולים להכין סעודה), טיפשין שבהם הלכו למלאכתן, אמרו כלום יש סעודה בלא טורח- בפתאום ביקש המלך את עבדו, פיקחין שבהן נכנסו לפניו כשהן מקושטים, והטיפשין נכנסו לפניו כשהן מלוכלכין, שמח המלך לקראת פיקחין, וכעס לקראת טיפשים. עיי”ש.

וכן אמרו במדרש שוחר טוב (מדרש תהלים צ-יב) למנות ימינו כן הודע. אם היינו יודעים שנותינו אימתי אנו מתים, היינו עושים תשובה.. כ”ש (עתה שאין אדם יודע באיזה יום ימות) שהוא עושה תשובה (כל יום מתוך הספק) ויאומר שמא למחר אני מת, ונמצא כל ימיו הם בתשובה.

וכתב רבינו יונה (שערי תשובה, שער שני-אות כה) וז”ל : וכאשר תזכור לאן אתה הולך – תבזה העולם הזה, ותכיר כי מותרו אין, “ולא תתעסק בו זולתי לעבודת הבורא יתברך”

ואמרו רבותינו ז”ל (ב”ר ט-ה) על הפסוק (בראשית א-לא) וירא אלקים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד – זה המות, כי גם המות טוב להכניע הנפשות ולהיות מתת אלקים על הלבבות, ולבלתי עשות העולם הזה עיקר.

ויש אנשים שאינם נותנים פנאי לנפשם לקבוע עתים להכין לאחריתם, מטירדתם בקניני העולם, כענין שכתוב (איוב ד-כא) ימותו ולא בחכמה, מי גרם להם אשר ימותו ולא בחכמה? כי לא חכמו להבין לאחריתם ולתקן נפשם ולהכין צידה לדרכם, כענין שכתוב (דברים לב-כט) לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם. ע”כ.

וכתב הרשב”ץ ז”ל בפירושו ע”ס אבות (שם) שעל זה היה דוד המלך ע”ה אומר (תהלים פח-טז) עני אני, וגווע מנעורי (פי’ כבר בימי נעורי התנהגתי חשתי ופעלתי כאילו אני עוד מעט גווע). וזו אזהרה שלא נהיה מאותם שנאמר בהם ימותו ולא בחכמה, והם כמו בהמה שנאמר (תהלים מט-טו) כצאן לשאול שתו.

והנה ידוע ומפורסם ממציאות החיים שאין זמן, והזמן רץ וחולף במהירות מדהימה, וכמ”ש (תהלים קמד-ד) ימינו כצל עובר, וכנודע. ויש לנצל כל רגע, שהוא אבידה שאינה חוזרת, וכמ”ש (עירובין נד.) האי עלמא כבי הילולא דמי, חטוף (מצוות ומעשים טובים) ואכול. וכמ”ש (קהלת ט-י) כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה. ופרש”י ‘עשה’ – רצון קונך. ואכן “אם לא עכשיו – אימתי?! (אבות א-ד).

בברכת התורה וכטו”ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר ירושלים

להורדה והדפסה עלון לשבת ולחג עלון שבועי לראש השנה תשפ”א 2020 + פרשת האזינו + פרשת וזאת הברכה

שנה טובה ומבורכת בכל ברכות התורה ! שנזככה להתחזק ולקיים דברי רבותינו לחיות חיים אמיתיים שעיקרם להתכונן ולהרווחי ולבוא לחיי עולם הבא.

קישור לעוד לקט מאמרים של הרב שליט”א ו/או פרשות השבוע

נ.ב תרומות לטובת הישיבה יתקבלו בברכה 050-4161022

פדיון נפש מסוגל להמתקת הדינים מעל האדם - כנסו הייעוץ חינם

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *