הזמן רץ… תפוס אותו – ישיבת ברסלב

הזמן רץ… החיים בורחים בין האצבעות.., תפוס אותו ! 

ישיבת ברסלב

ישיבה לחוזרים בתשובה ירושלים

לכבוד… אחדשה”ט

יש אנשים שהזמן והחיים בורחים להם בין האצבעות, ולא מצליחים [ולמען האמת גם לא רוצים באמת] לנצל את הזמן.. את החיים, ללימוד התורה הקדושה, לגדול ולצמוח שקורים שטייג’ן, ולהוסיף קדושה וטהרה. אומנם לפעמים יש להם רצון עילאי, אבל הוא כללי ביותר ולא מגיע לידי ביטוי מעשי, וגם אם מגיע לידי ביטוי כל שהוא, לא מחזיק מעמד כדבעי לאורך ימים ושנים.

והנה מרבינו הקדוש (ליקוטי מוהר”ן ח”א סי’ ס, מאמר פתח רבי שמעון) קיבלנו (שם אות ב) שכל יום ויום ממקום שמתחיל אצל כל אחד, בודאי בתחילה הוא קצר, היינו שבתחילת היום קשה עליו מאד העבודה שצריך לעשות באותו היום, כגון להתפלל וללמוד..,

וע”כ היום בתחילתו הוא קצר, כי צריך להתחיל מעט מעט, ואח”כ מתרחב והולך בעבודתו. וצריך האדם לראות להגדיל ולהרחיב ולהאריך כל שעה ושעה שבאה אח”כ, להגדילה ולהרחיבה בתוספת קדושה, וכן כשבא יום השני, יהי’ הולך ומתרחב בתוספת קדושה, וכן כל ימיו.

וזה בחי’ “אריכות ימים”, בחי’ (בראשית כד) ואברהם זקן בא בימים, (וע”ש באות ג) שלזה זוכים ע”י יראת שמים בבחי’ (משלי י) יראת ה’ תוסיף ימים. ובבחי’ פשטנית נוכל לומר שככל שהאדם זוכה לעורר אצל היראת שמים, הן אמת יום הדין הגדול, הן הרגשת נוכחות ה’ אתו עמו בכל עת, כן יזכה להיות יותר מעשי ותכליתי. ולהזדרז לפזר העננים התמידיים הסובבים אותו והגורמים לו הרגשת ערפל בחושים, ולהתמקד בזריזות במה שאכן רוצה השי”ת שיעסוק, ויפסיק לאלתר הבטלה הגלויה והסמויה למחצה לשליש ולרביע, ויפסיק לחלוטין לבלות ימיו בהבל להבל, רק יזכה לשמור את כל ימיו שעותיו עתותיו רגעיו להוסיף בכל פעם ובכל עת תוספת קדושה מרובה.

כי אכן בכל יום ויום יצרנו מתגבר ומיד בהקיצו אל פתח פתיחת עינינו חטאת רובץ ומכביד עלינו עול עבודת ה’ מאד מאד, ומחפש לייאש אותנו ח”ו, ולוחץ אותנו בחזקה, ומבלבל את דעתינו, ומיגע ומענה “און ער מוטשע”ט, און ער פלוגְ’ט” את נפשנו רוחינו ונשמתינו, וסותם וסוגר כל השערים והשבילים של הקדושה מפנינו, ורוצה לאסרינו ח”ו בכבלי עני וברזל (ע’ ל”ת), אבל באמת כ”ז דמיונות והבלים באמת, כי כך דרך היצר וזה עיקר תכסיסו לתקוף את המוח דקדושה בבילבולים ופחדים ולשתק את פעולתו ע”י הטלת פצצת מהומה, אבל ע”י המשכת יראת שמים, אמירת מודה אני, וזיכרון עלמא דאתי ונט”י ע”י המיטה, ותוספת המשכת יראת שמיים, השמים והשכל מתבהרים, וכל הדמיונות והעצלות והפחדים היו כלא היו ונעלמים כענני בוקר.

והתייצב בדרך הטובה והישרה, ויעשה את המוטל עליו בחרדת קודש, [וממילא אח”כ בשמחה].

וכן בכל משך היום יש לעורר בשלב הראשון את מידת היראה, ומיד אחריה מידת השמחה, ולרוץ בהיכל המלך בדחילו ורחימו לעשות רצונו יתברך, שהוא רצון הפנימי והאמיתי שלנו, הוא חיינו, הוא עתידנו לנצח.

ובדבר זה יש כמובן מלחמה אדירה, אבל אנן בדידן צריכים לעשות את שלנו ולחתור בכל עת ליראת שמים לחיים, כל ימינו, באופן שנזכה בעת אשר השי”ת יאספנו אליו בשלום לבוא ולֵראוֹת לפניו עם כל ימינו ושנותינו שיהיו (עכ”פ מעתה)כולם שלימים וטהורים בתוספת קדושה על קדושה, ושלימות על שלימות, ולא נבוש ולא נכלם לעולם ועד.

וזה בחי’ שויתי ה’ לנגדי תמיד, בניקוד יִרְאָה כדאיתא בכתבי הארי ז”ל (פרי עץ חיים, שער הנהגת הלימוד – והו”ד בהרבה מאד פוסקים בסימן א’ דאו”ח) שטוב לאדם לצייר אותיות הוי”ה נגד פניו בניקוד הנ”ל, וכתב שם שזהו הגורם להביא יראה גדולה בלב האדם ולזכך הנפש הטהורה.

וזהו “תמיד”, כי כל החיים וכל יום וכל שעה האדם צריך להוסיף קדושה שהם החיים האמיתיים, ולהמשיך חיים באמת הוא רק ע”י יראת שמיים בבחי’ יראת ה’ תוסיף חיים, וע”כ תמיד יש להמשיך חיים ע”י יראה דקדושה.

וע”כ בכל יום וכל היום מצוה גדולה לקיים שויתי ה’ לנגדי תמיד כנ”ל, וכמבואר היטב דבר זה בדברי מרן הרמ”א ז”ל בריש או”ח. ועכ”פ יהי’ איך שיהי’ אין שום ייאוש בעולם כלל, ואפי’ מעט אור וזוהר יראת שמיים דוחה הרבה חושך הבטלה והפגמים ומזכך ומטהר.

ויהי רצון שיהיו עכ”פ מעתה כל ימינו ושעותינו ביראת שמים.

בברכת התורה וכל טוב סלע

ראש מוסדות ברסלב ישיבת נצח מאיר

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *