יתרו

בס”ד

לכבוד… אחדשה”ט!

בעזרת ה’ אכתוב לך כמה פנינים הקשורים לפרשת השבוע – פרשת יתרו

 

 קירבה לצדיקי הדור

 

“וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו” (שמות יח, א).

ואיתא בזוהר הקדוש (יתרו, דף סח ע”א) וכי יתרו שמע, וכל עלמא לא שמעו, והא כתיב (שמות טו) שמעו עמים ירגזון? אלא כל עלמא שמעו ולא אתברו והאי שמע. (כלומר הפנים) ע”כ. (ועיין בשי עולמות גליון 4).

והנה לכאורה תמוה הדבר, למה צריך כאן הפסוק, להזכיר “כהן מדין, חותן משה” שהוא מיותר לכאורה, והכי הוה ליה למימר “וישמע יתרו את כל אשר עשה אלקים”, אלא ללמדך שמה שזכה יתרו לשמוע [ולהבין משמעות המאורעות] ולהפנים [ולבא ולהתגייר] הוא בגלל שהתקרב למשה רבינו, כי המתקרב לצדיק מבין הכל באופן שונה, מרדידות העולם גולם, ואע”פ שהיה כהן מדין, מ”מ ע”י שזכה להיות חותן משה ולהתקרב אליו, עי”ז וישמע יתרו את כל אשר עשה אלקים.

כי העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, הוא להתקרב ולקשר את עצמו  לצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות חס ושלום מדבריו ימין ושמאל, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. כמבואר כ”ז ויותר מזה בלקוטי מוהר”ן (קמא, סי’ קכג). עוד מבואר בדברי רבינו ז”ל (שם, מאמר ואלה המשפטים סי’ ז, אות ג) שעל ידי התקרבות לצדיקים והליכת בדרך עצתם, על ידי זה נחקק בו אמת, ועל ידי זה זוכה לאמונה, וארץ ישראל, וניסים וכו’.

עוד מבואר (שם אות ה) שקודם שמקורב לצדיק – אזי הוא בבחינת (ישעיה ו-‘) השמן לב העם הזה, ואזניו הַכבֵד, ועיניו הָשַע, פן יראה בעיניו, ובאזניו ישמע, ולבבו יבין, ושב ורפא לו.היינו שלבו אטום ואזניו סתומים, ועיניו עורים מלראות האמת ולהתעורר בתשובה, אבל כשמדבק את עצמו לצדיקים ומקבל מהם עצות, אזי נפתח לבבו ועיניו ואזניו, ורואה ושומע ומבין האמת וזוכה לתשובה, ע”ש. עוד מבואר בלקוטי מוהר”ן (מאמר אלה המשפטים בתרא, סימן י’) שעל ידי התקרבות לצדיקים מבטלים הגאוה – וזוכים לאֶמונָה שלימה, ולשמחה גדולה, ולהמתקת הדינים, לחכמה וחיים ואריכות ימים, ולהשגת התורה בניגלה ובנסתר.

עוד מבואר בדברי רבינו ז”ל (שם, מאמר ויהי הם מריקים שקיהם, סימן יז) שיראה ואהבה אי אפשר לקבל כי אם על ידי צדיקי הדור. וכשנחשך אצל אחד היראה והאהבה, זהו מחמת שנחשך אצלו אור הצדיק. ואף שבאמת אור הצדיק מאיר בכל העולמות, מכל שכן בעולם הזה, אף על פי כן אצלו אינו מאיר כלל מגודל החושך שלו.

ואף שהוא אצל הצדיק ויושב אצלו – אינו יכול לטעום ולהבין ולראות אורו הגדול שעל ידו יבוא לתכלית הטוב הנצחי.

וכל זה מחמת המעשים הרעים שלו, שעל ידי זה נחשך שכלו בכסילות, דהיינו דעות נפסדות, והוא נדמה בעיניו שהוא חכם [וכמ”ש (משלי כו, יב) ראיתי איש חכם בעיניו – תקוה לכסיל מִמֶנוּ] ונופלים לו קושיאות על הצדיק האמת, אבל כל אלו הדעות נפסדות והקושיאות והחכמות המדומות – הם כולם שטות וכסילות גמור.

שמחמת עכירת המעשים נחשך שכלו בכסילות ועי”ז נתחשך אצלו אור הצדיק, ומחמת זה, אין לו יראה ואהבה. כנ”ל.

ועוד מבואר (במאמר בראשית ברא.אב ובן,בסימן כב  על פ”ה דספרא דצניעותא) שאי אפשר לבוא לאמונה שלימה, שהוא עיקר הכל, והוא כלליות הקדושה, כי אם על ידי התקרבות והתקשרות לצדיקי אמת, כי כל עיקר אמונת ישראל ממשיכים הם להדור.

ויהי רצון שנזכה להתקרב ולהתקשר ולהתבטל ביטול גמור לרבינו הקדוש זצ”ל.

בברכת התורה וכטו”ס 

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *