חישוב בכמה כסף צריך לפדיון תענית (צום) או פ"ד תעניות 84 ימים

כמה עולה לפדות פ"ד תעניות? ואיך עושים את התיקון עוונות? אנחנו נתמצת ונענה על שאלת רבים אודות שיעור פדיון תענית, פ"ד תעניות, ותיקון עוונות.

לפני שמתחילים.. חשוב לדעת – שרצוי לתת את הפדיון להחזקת תלמידי חכמים עניים, שאין לך צדקה גדולה מזו ותורתם מכפרת בבחי' "כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים".

כותב הרב פתייה זצ"ל:

"אם נתחייב האדם להתענות בעבור עוונותיו שעשה, והוא אנוס דהיינו שאינו יכול להתענות מספר הימים שקצב רבנו האריז"ל… שיפדה את כל התעניות בשיעור כסף שראוי לקנות בו פת ולפתן של סעודה אחת. העשיר לפי עושרו והדל לפי דלותו…" עד כאן לשונו.

כתב הרמ"א (או"ח סי' של"ד סעיף כ"ז):

"אם עבר וחילל צריך להתענות ארבעים יום שני וחמישי, ולא ישתה יין, ולא יאכל בשר, וייתן במקום חטאת – י"ח פשיטים לצדקה.
ואם ירצה לפדות התענית, ייתן בעד כל יום שנים עשר פשיטים לצדקה".

(ומדברי הרי”א ז”ל שם) בענין מי שצריך להתענות תעניות לכפר על חילול שבת, שאם פודה את התענית ע”י הצדקה צריך לתת “שנים עשר פשיטים” בעד כל יום (וכתב המשנ”ב שם סקפ”א דהיינו שיעור ח”י מעות), וביו”ד סי’ קפ”ה סע’ ד’ כתב הרמ”א דמילתא תליא נמי ברמת המעמד של החוטא: “יפדה כל יום בממון שיתן לצדקה, כפי ערך ממון שיש לו, כי עשיר יתן יותר מעני, ויש להחמיר בתשובתו”. עכ”ל.

ובמג”א (סי’ תקס”ח ס”ק י”ב) נותן טעמו לעניין: “ונראה לי דהעשיר יתן לפי עשרו, דהטעם ששקול צער הממון נגד צער התענית, ובעשיר דין מאה מנה כדין פרוטה לעני” עכ”ל.

ב"בירור הלכה" (או"ח סי' של"ד, עמ' קפ"א, ותנינא שם עמ' קמ"ה) כתב

ששיעור פדיון תענית להלכה הם י"ב פשיטים שזה שווה ערך ל 12.8 גרם כסף נקי. ושיעור י"ח פשיטים שכתב הרמ"א, שיש לתת במקום חטאת הוא שווה ערך ל 19.2 גרם.

ומי שדחוק ביותר (כלומר אין ידו משגת ופרנסתו מצומצמת) יכול להקל לפדות את התענית בשיעור 0.54 גרם כסף, מפני שמחשבים שני שליש מעה ולא שני שליש סלע (במיוחד כי אין לנו קורבנות בימינו).

וא"כ מי שחילל שבת בשוגג, ורוצה לפדות את ארבעים התעניות ולתת פדיון חטאת, צריך לתת שווי 19.2 גרם כסף נקי עבור החטאת,
ועוד שווי 512 גרם כסף נקי עבור התעניות, דהיינו סה"כ שווי 531.2 גרם כסף נקי.

והרוצה לתת פדיון פ"ד תעניות, צריך לתת שווי 1.075.2 ק"ג כסף נקי.

יש מחשבים את מחיר גרם כסף בבורסה ,
ויש מחשבים את המחיר בחנויות בממוצע,
דהיינו בתוספת 35% דמי תיווך + 17% מס ערך מוסף.

ומה למעשה? סה"כ החשבון הוא כזה:

כל אחד לפי השגת ידו – יש לו לפדות את הצום במחיר הסעודות שהוא אוכל.

(עני שלא אוכל הרבה ואוכל בזול יתן כפי השגת ידו, עשיר שאוכל ברווח  דברים יקרים – יגדיל ויתן כפי שרגיל להוציא על סעודותו).

פדיון תענית (12.8 גרם כסף צרוף כדלעיל).
פדיון קרבן חטאת (19.2 גרם כסף כנ"ל).
חטאת + 40 תעניות (531.2 גרם כסף כנ"ל).
פדיון פ"ד תעניות (1,075.2 גרם כסף כנ"ל).
פדיון תענית (0.54 גרם כסף כנ"ל).
חטאת + 40 תעניות (40.533 גרם כסף כנ"ל).
פדיון פ"ד תעניות (44.8 גרם כסף כנ"ל).
שיעור פרוטה 4.70 אגורות 6.37 אגורות
תיקון כל העוונות (26,000 פרוטות).

הסכום המינימלי בעד פ”ד תעניות הוא סך 252 ₪ וחצי. ובישיבות המקובלים נהוג לתת 260 ש”ח.

הסכום הנ”ל הוא למי שחטא רק פעם אחת בחייו.
ולכן יש שהמליצו לתת לפחות ג’ פעמים פדיון פ”ד תעניות, כדי שיחשב על כל מה שחטא.
והמקובלים המליצו אם כך לתת לפחות חמישה פעמים, ע"פ הבחינות הנצרכות לתיקון.
לכן הנכון יותר הוא לתת סכום 5 פעמים הסכום הנ”ל, דהיינו 1262 ש”ח וחצי.
וכל זה כאמור הסכום המינימלי.

ראוי לתת את הפדיון להחזקת תלמידי חכמים עניים, שאין לך צדקה גדולה מזו, ותורתם מכפרת בבחי' "כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים".

לקמן פוסקים נוספים עם מחיר שונים לענין פדיון תעניות:

חסד לאברהם אזולאי (מעיין הד’ נהר מ”ה) כתב – כי הרוצה לחזור בתשובה ואינו יכול להתענות וכו’, יפדה כל תענית ב”איסר” אחד (והיינו מ’ תעניות * מ’ אסרין עיי”ש), ובהמשך דבריו מבואר הטעם מפני שתכלית התענית הוא להחסיר ממנו דמו וחלבו כשיעור איסר.

בשו”ת נאמן שמואל סוף סי’ ח’ כתב: שיעור פדיון תענית עפ”י מטבע שהיה בזמנו, ושכן למד מדברי אדירי כבירי רבני גאוני עולם עיין שם.

מרן החיד”א בספרו יושב בסדר סי’ ג’: מי שלא יכול להתענות פ”ד תעניות ורוצה לפדות את התעניות, הבין מדברי זקנו החסד לאברהם הנ”ל והרב נאמן שמואל הנ”ל, דסגי במעט ממון, וכתב על זה דמ”מ נכון יותר לפדות בסכום הנחשב כמכובד, עיי”ש.

שו”ת רב פעלים (ח”ג חאו”ח סי’ ל”ה) כתב: "ישתדל לפדות תעניות של בכסף לצדקה, אך יעשה כאשר כתבתי לעיל לסדר הכסף ע"פ סדר חשבון השמות הקודש כדרך שעושין בפדיון החולה" בק”ס (160) פרוטות ככתוב (לענין פדיון נפש) בספר אמת ליעקב ובשאר ספרים, עיי”ש.

ובספרו בלשון חכמים ח”א סי’ ע’ כתב שיתן בעד כל יום תענית סכום של פ”ד פעמים סעודות דהיינו סעודות של ע”ב דרהם פת (216 גרם לחם – כפול 84 ימים) וע”ב (72) דרהם לפתן.

בעל שו”ע הגר”ז נקט לגבי פדיון שובבי”ם,  לענין תעניות על עוונות שונים, שיש לתת לפי ח”י יחידות כסף לכל תענית, דהיינו 1512 יחידות כסף, כגון עשיריות של אגורות שהוא המטבע הקטן ביותר בארץ ישראל (ובחו"ל גם יש שיטות כל אחד לפי המטבע הנהוג באיזור מגוריו) לעת עתה, והיינו סך הכל 152 ₪ ועשרים אגורות – עבור פ”ד תעניות פעם אחת, אלא שהוא המליץ לתת ג’ פעמים.

בשו”ת אור לציון (ח”ג פרק ל’ עמ’ ר”פ) כתב שכל תענית הוא מחיר לחם עם “לבּן”, אך כתב דכל זה הוא דוקא לאדם עני, כי מי שיש לו אפשרות לתת דמי פדיון כדבעי, לא סגי בזה, אלא צריך לתת מה שעולה לו כל סעודה, כלומר סעודה עם בשר וכו’ כמו שרוב הפוסקים כתבו כל אחד לפי מה שרגיל לאכול בסעודתו. עיי”ש.

 

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה