ליקוטי מוהר”ן ג

אקרוקתא | נגינה

אקרוקתא

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה: לְדִידִי חָזִי לִי הַהִיא אַקְרוּקְתָּא, דְּהַוֵי כְּאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא. וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי ? שִׁתִּין בָּתֵּי ! אָתָא תַּנִּינָא בַּלְעָהּ. אָתָא פּוּשְׁקַנְצָא וּבַלְעָה לְתַנִּינָא, וְסָלִיק יָתִיב בְּאִילָנָה. תָּא חָזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילֵיהּ דְּאִילָנָא

רַשְׁבַּ”ם: אַקְרוּקְתָּא צְפַרְדֵּעַ: כְּאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא גָּדוֹל הָיָה כְּאוֹתָהּ כְּרָךְ: וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי ? שִׁתִּין בָּתֵּי תַּלְמוּדָא קָאֲמַר לָהּ: אָתָא תַּנִּינָא רַבָּה קָאֲמַר לָהּ: פּוּשְׁקַנְצָא עוֹרֵב נְקֵבָה.

הִנֵּה מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן רָשָׁע קָשֶׁה לוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר וְהָגוּן, אֲזַי טוֹב לוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר כִּי הִנֵּה קוֹל הַנְּגִינָה נִמְשֶכֶת מִן הַצִּפֳּרִים כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה, טז). מִפְּנֵי מָה מְצרָע טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בִּשְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת ? יָבוֹא קַלַּנְיָא וִיכַפֵּר עַל קַלַּנְיָא. כִּי נִלְקָה מֵחֲמַת קוֹלוֹ שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע. נִמְצָא, מִי שֶׁהוּא כָּשֵׁר נִמְשֶׁכֶת הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִן הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת (וַיִּקְרָא נג:) שֶׁ הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים הַנַּ”ל, יוֹנְקִים מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יַנְקִין לְכָךְ נִקְרָא הַמְּנַגֵּן חַזָּן מִלְּשׁוֹן חָזוֹן, הַיְנוּ לְשׁוֹן נְבוּאָה כִּי לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יַנְקִין וּכְשֶׁהַמְּנַגֵּן הוּא רָשָׁע אֲזַי הוּא לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִצִּפֳּרִים אֲחֵרוֹת שֶׁבִּקְּלִפָּה וְכָתוּב בַּזּהַר: כִּי הַצִּפֳּרִים שֶׁבַּקְּלִפָּה יוֹנְקִין מִדַּדֵּי הַמַּלְכוּת. וְכַד אִתְפָּלֵג לֵילְיָא כְּדֵין כְּרוֹזָא כָּרִיז: ”כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפַּח, כָּהֵם יוֹקְשִׁים בְּנֵי אָדָם” (זוהר ויחי רי”ז: ועיין בע”ח שער הקליפות פ”ב). וְהַתִּקּוּן הוּא שֶׁיּוּכַל לִשְׁמעַ נְגִינָה מִכָּל אָדָם הוּא עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בַּלַּיְלָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הַיְנוּ גְּמָרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת לַיְלָה כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (שוחר טוב תהלים יט), כְּשֶׁהָיָה משֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לא הָיָה יוֹדֵעַ מָתַי יוֹם ומָתַי לַיְלָה, רַק עַל יְדֵי זֶה כְּשֶׁהָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם, וּכְשֶׁלָּמַד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה נִמְצָא, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִיא בְּחִינַת לַיְלָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין כד:) ”בַּמַּחְשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי” זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי וזהו (בְּרֵאשִׁית א) : ”וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה” הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמַד שַׁ”ס יְתַקֵּן הַשִּׁית עִיזְקָאִין שֶׁבַּקָּנֶה, שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַקּוֹל וְזֶהוּ (אֵיכָה ב) : ”קוּמִי רנִי בַלַּיְלָה” הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה תְּקוּמָה לְהָרִנָּה הַיְנוּ עַל יְדֵי הַלַּיְלָה שֶׁהִיא גְּמָרָא שַׁ”ס אַךְ כְּשֶׁלּוֹמֵד שֶׁלּא לִשְׁמָהּ, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקָרֵא רַבִּי הַלִּמּוּד אֵינוֹ בַּחֲשִׁיבוּת כָּל כָּךְ וכשלומד בלילה חוט של חסד נמשך עליו (חגיגה יב:) וּמֵגֵן עָלָיו שֶׁלּא יַזִּיק לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה הַנַּ”ל וְאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל כִּי צִפֳּרִים שֶׁבִּקְלִפָּה הֵם מחִין שֶׁבְּמַלְכוּת דִּקְלִפָּה וְהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת, הֵם בִּנְיַן הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לפיכך נשתבח דוד לפני שאול (שְׁמוּאֵל א ט”ז) : ”וְיוֹדֵעַ נַגֵּן” כִּי הַנְּגִינָה הִיא בִּנְיַן הַמַּלְכוּת לְכָךְ רָאוּי הוּא לְמַלְכוּת וזה שכתוב אצלו (תְּהִלִּים ע”ח) : ”מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ” הַיְנוּ מֵאַחַר הַמֵּינִיקוֹת, הַיְנוּ נֶצַח וָהוֹד כִּי הֵם מְנִיקִין לַנְּבִיאִים וְהֵם בִּנְיַן הַמַּלְכוּת וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חָזִי לִי הַהִיא אַקְרוּקְתָּא. וּפֵרֵשׁ רַשְׁבַּ”ם: צְפַרְדֵּעַ, הַיְנוּ צִפּוֹר דֵּעָה (עיין תדא”ר פ”ז ועיין בכוונות האריז”ל על ענין דם צפרדע) דַּהֲוֵי כִּי אַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא מִלְּשׁוֹן ”קְרָא בְגָרוֹן” (יְשַׁעְיָהוּ נ”ח) הַיְנוּ שֶׁהַנְּגִינָה נִמְשֶׁכֶת מִמֶּנּוּ וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי ? שִׁתִּין בָּתֵּי. הַיְנוּ עַל יְדֵי מָה תְּתַּקֵּן בְּחִינַת קְרָא בְגָרוֹן ? עַל יְדֵי שִׁתִּין בָּתֵי, הַיְנוּ עַל יְדֵי שִׁתִּין מַסֶכְתּוֹת וּפֵרֵשׁ רַשְׁבַּ”ם: תַּלְמוּדָא קָאֲמַר לָהּ, הַיְנוּ שֶׁיִּלְמַד תַּלְמוּד אָתָא תַּנִּינָא בַּלְעָהּ וּפֵרֵשׁ רַ”שׁ: רַבָּה קָאֲמַר לָהּ הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמַד שֶׁלּא לִשְׁמָהּ, יִבְלַע אוֹתָהּ הַנָּחָשׁ וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשְׁבַּ”ם, רַבָּה קָאֲמַר לָהּ הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמוֹד בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקָרֵא רַבִּי אָתָא פּוּשְׁקַנְצָא וּפֵרֵשׁ רַשְׁבַּ”ם: עוֹרֵב הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בַּלַּיְלָה, מִלְּשׁוֹן עַרְבִית (עיין רש”י עירובין כ”ב ד”ה שמשכים ומעריב) וּבַלְעָהּ הַיְנוּ וּמֵגֵן עָלָיו מִן הַנָּחָשׁ הַנִּזְכָּר לְעֵיל וְסָלִיק יָתִיב בְּאִילָנָא פֵּרֵשׁ הַמַּהַרְשָׁ”א, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַבְרָהָם שֶׁכָּתוּב אֶצְלוֹ (בְּרֵאשִׁית כ”א) : ”וַיִּטַּע אֵשֶׁל” שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד הַיְנוּ שֶׁהַחוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו מֵגֵן עָלָיו מִן הַנָּחָשׁ הַנַּ”ל תָּא חֲזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילֵיה דְּאִילָנָא הַיְנוּ שֶׁרַבָּה מַתְמִיהַ אֶת עַצְמוֹ שֶׁכָּל כָּךְ גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ עַל זֶה יָכוֹל לְהָגֵן וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב הַסְּמִיכוּת שֶׁל הַמִּשְׁנָה (אָבוֹת פֶּרֶק א). עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת כִּי עַל יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ הַנְּגִינָה כַּנַּ”ל הוּא מְתַקֵּן בִּנְיַן הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ וְזֶה עֲשֵׂה לְךָ רַב, הַיְנוּ שֶׁיְּתַקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת וְזֶה עַל יְדֵי קְנֵה לְךָ חָבֵר הַיְנוּ עַל יְדֵי קָנֶה, שֶׁהַקּוֹל יוֹצֵא מִמֶּנּוּ שֶׁמְּחַבֵּר הַשְּׁנֵי כְּרוּבִים לִהְיוֹת פָּנִים בְּפָנִים ”כְּמַעַר אִישׁ וְלוֹיוֹת” (מלכים א ז) בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם (עין בבא בתרא צט וברשב”ם שם) וַאֲזַי כְּשֶׁיְּתַקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁלּוֹ וְיוּכַל לִמְשׁל בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה וְיוּכַל לְהָמִית לָזֶה וּלְהַחֲיוֹת לָזֶה וְנִמְצָא עוֹלָם חָרֵב לָזֶה אָמַר: וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּחֻרְבַּן הָעוֹלָם ”כִּי לא לְתֹהוּ בְּרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ” (ישעיה מ”ה) וּבִשְׁבִיל זֶה מַרְגְּלָא בְּפוּמָא דְּאִינְשִׁי עַכְשָׁו לוֹמַר שֶׁהַחַזָּנִים הֵם שׁוֹטִים, וְאֵינָם בְּנֵי דֵּעָה כִּי עַכְשָׁו מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בַּגָּלוּת וְעַל כֵּן הַנְּגִינָה שֶׁהִיא נִמְשֶׁכֶת מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים מִבְּחִינַת מחִין וְדַעַת דְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַכְשָׁו שֶׁהַמַּלְכוּת בְּגָּלוּת, וְעַל כֵּן הַנְּגִינָה נִפְגֶּמֶת וְעַל כֵּן הַחַזָּנִים הֵם בְּלא דַּעַת כִּי אֵין לָהֶם כּחַ עַכְשָׁו לְהַמְשִׁיךְ הַנְּגִינָה מִשָּׁרְשָׁהּ שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מחִין וְדַעַת שֶׁל מַלְכוּת דִּקְדֻּשָּׁה, כַּנַּ”ל אֲבָל לֶעָתִיד שֶׁיִּתְעַלֶּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וְיִהְיֶה ”ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ” אֲזַי תִּתְעַלֶּה וְתֻשְׁלַם הַנְּגִינָה בִּבְחִינַת דַּעַת דְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַנְּגִינָה כַּנַּ”ל וזהו (תְּהִלִּים מ”ז) : ”כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל” כִּי אֲזַי כְּשֶׁיִּהְיֶה ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ וְיִתְעַלֶּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה אֲזַי: ”זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל”, הַיְנוּ שֶׁהַחַזָּנִים הַמְזַמְּרִים יִהְיוּ בְּדַעַת וּבְשֵׂכֶל עַל יְדֵי שֶׁיִּתְעַלֶּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וִיקַבְּלוּ הַנְּגִינָה מִשָּׁרְשָׁהּ שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת וּמחִין שֶׁל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל [שַׁיָּךְ לְעֵיל] (עיין פסחים נ: ועיין זוהר ויחי רי”ט) ”כִּי גָּדל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ” (תְּהִלִּים ק”ח) שָׁמַיִם הוּא בְּחִינַת קוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ”מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ קוֹלֶךָ” כִּי עַל יְדֵי הַחֶסֶד הַיְנוּ בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד, הַנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה בַּלַּיְלָה עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן הַקּוֹל כַּנַּ”ל וְזֶהוּ: ”כִּי גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ” כַּנַּ”ל הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם הַנְּבוּאָה נִמְשֶׁכֶת, הֵם בִּנְיַן מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַל כֵּן הַעֲמָדַת מֶלֶךְ הָיָה עַל פִּי נְבוּאָה כְּכָל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁהָיָה עַל פִּי נְבוּאָה וְהַנְּבוּאָה נִמְשֶׁכֶת מִן הַכְּרוּבִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי צִפֳּרִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם בִּנְיַן מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, הַיְנוּ מֵאַחַר הַמֵּינִיקוֹת כִּי הֵם יַנְקִין לַנְּבִיאִים וְכוּ כַּנַּ”ל וְזֶהוּ ”מֵאַחַר עָלוֹת” הַיְנוּ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת גַּם הַנְּגִינָה שֶׁאֵינוֹ מֵאָדָם כָּשֵׁר לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְזֶהוּ: ”מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ” הַיְנוּ גַּם הַנְּגִינָה, שֶׁהִיא מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת ”מֵאַחַר עָלוֹת”, מֵאַחַר הַמֵּינִיקוֹת כִּי הַנְּגִינָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יַנְקִין וְהַנְּגִינָה שֶׁאֵינוֹ בִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת מֵאַחַר עָלוֹת, מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה יָכוֹל לְתַקֵּן נְגִינָה זוֹ גַּם כֵּן וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעַלָּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל וְזֶהוּ: ”מֵאַחַר עָלוֹת הֵבִיאוּ לִרְעוֹת בְּיַעֲקב” וְכוּ כִּי עַל יְדֵי זֶה זָכָה לְמַלְכוּת כַּנַּ”ל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *