ליקוטי עיצות – סוכות

ליקוטי עיצות – סוכות :

[א]. עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה זוֹכִין לְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל גָּדוֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיפִין שֶׁל הַמֹּחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל שֶׁבָּא לָאָדָם בְּלֹא שׁוּם הַקְדָּמָה אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁפַע אֱלֹקִי, שֶׁכָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַמַּקִּיפִין שֶׁהֵם עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא: (לק”א סי’ כ”א אות א’ ג’ י”א)

[ב]. עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה זוֹכִין לְטָהֳרַת הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, לְדַבֵּר בְּכָל פַּעַם דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (לק”א סי’ קנ”ו וסי’ כ”א אות י”א)

[ג]. סֻכָּה הִיא סְגֻלָּה לְבָנִים וּמַצֶּלֶת מֵרִיב וּמַחֲלוֹקוֹת, וְנִדְחֶה הַשֶּׁקֶר וּמִתְגַּבֵּר הָאֱמֶת, וְנִתְגַּלֶּה הָרַבִּי הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. וְעַל־יְדֵי זֶה הַכֹּל יַחַזְרוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד: (לק”א סי’ מ”ח)

[ד]. תְּפִלָּה בְּכֹחַ וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִצְוַת סֻכָּה הֵם בְּחִינָה אַחַת וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה: (שם)

[ה]. כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּמִצְוַת סֻכָּה, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפְלִים מִשֶּׁפַע שֶׁל אָדָם לְשֶׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּא מִיתַת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלֹא זְמַנָּם רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק”א סי’ רס”ו)

[ו]. עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין מִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לַעֲסֹק בְּבִנְיָן וְלֹא מַזִּיק לוֹ. כִּי הָעוֹסְקִין בְּבִנְיָן מַזִּיק לָהֶם הַבִּנְיָן, וְעַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה נִצּוֹלִין מִזֶּה: (שם)

[ז]. עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנָסִין בַּסֻּכָּה נַעֲשִׂים בְּעַצְמָם בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה, כִּי מִבְּחִינַת סֻכָּה יוֹצֵאת כָּל הַתּוֹרָה: (שם)

[ח]. עַל־יְדֵי מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב וּמִינָיו, זוֹכֶה לְגַלּוֹת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לֵידַע שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּלְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, אֲפִלּוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים. וּלְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו אֲפִלּוּ בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת. וּלְקַשֵּׁר הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לְתוֹךְ הַלֵּב, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְלֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה, וְלָבוֹא לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז, וְיִתְגַּלּוּ הַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה. וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְרַבֶּה שָׁלוֹם רָב בָּעוֹלָם: (לק”א סי’ ל”ג אות ז’)

[ט]. עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה שֶׁבּוֹכִין בְּיָמִים נוֹרָאִים, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְאֶתְרוֹג נָאֶה. וּמִי שֶׁבּוֹכֶה בְּיוֹתֵר רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֶתְרוֹג נָאֶה בְּיוֹתֵר (עַיֵּן לְעֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה): (שיחות הר”ן סי’ פ”ז)

[י]. הִדּוּר הָאֶתְרוֹג נִמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. עַל כֵּן עַל־יְדֵי אֶתְרוֹג נָאֶה וּמְהֻדָּר זוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִכָּלֵל בּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה נִפְתָּחִין עֵינָיו וְכוּ’ (עַיֵּן צַדִּיק). וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, זוֹכִין לְאֶתְרוֹג מְהֻדָּר וּלְקַיֵּם מִצְוַת אֶתְרוֹג הַיְקָרָה וַחֲשׁוּבָה מְאֹד בִּשְׁלֵמוּת (לק”ת סי’ ס”ז)

[יא]. צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד אַחַר אֶתְרוֹג מְהֻדָּר, וְלִבְכּוֹת הַרְבֵּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר שֶׁיִּזְכֶּה לְאֶתְרוֹג נָאֶה כַּנַּ”ל. כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל מַעֲלַת וְיִקְרַת מִצְוַת אֶתְרוֹג, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל יִקְרַת קְדֻשַּׁת מִצְוָה זֹאת. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְקָרֵב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן (שיחות הר”ן סי’ פ”ז)

[יב]. הוֹשַׁעְנָא רַבָּה וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, עַיֵּן בְּסִימָן ע”ד בְּהַתּוֹרָה רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם וְכוּ’:

[יג]. שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהִיא עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית (עַיֵּן לְעֵיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה א‍ו‍ֹת ט’): (לק”ת סי’ ה’ אות י”ד)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
Close
דילוג לתוכן