ליקוטי תפילות מח

ליקוטי תפילות מח

לרבי נתן מברסלב.

[סימן תרטו].

“שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבוֹאוּ הַאֲזִינָה יְהֹוָה תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי שְׁמַע יְהֹוָה קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ” צוּר עוֹלָמִים, יוֹצֵר הַכֹּל, עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁנִּזְכֶּה תָמִיד לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת בְּכָל כֹּחֵנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ” וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ בַּעֲצָמוֹת וְגִידִים וּבָשָׂר וְכָל שְׁאָר הַכֹּחוֹת שֶׁבְּגוּפִי וְנַפְשִׁי כֻּלָּם אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהַכְנִיסָם בְּתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה הַקְּדוֹשָׁה בְּכֹחַ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ הַדִּבּוּר בְּכָל עַצְמוֹתַי וְאֵבָרַי חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לִתְפִלָּה בְּכֹחַ וּבְכַוָּנָה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת, כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד, וְאַתָּה חָפֵץ בָּאֱמֶת;

וְאַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִדִּבּוּר אֶחָד שֶׁל הַתְּפִלָּה וְלֹא דַי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ וּבְכַוָּנָה בֶּאֱמֶת, כָּרָאוּי אַף גַּם בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים אֲנִי רָחוֹק מִתְּפִלָּה בְּתַכְלִית הָרִחוּק “דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם” רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, “שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי אֵלֶיךָ יְהֹוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא”, וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ בְּאֵיזֶה אֹפֶן, בְּאֵיזֶה תַחְבּוּלָה, לְבַקֵּשׁ וּלְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, בְּאֵיזֶה אֹפֶן אֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בִּי, וְאֵיךְ לִמְצֹא הַטּוֹב שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים מְאֹד בְּמַהוּת וְכַמּוּת וְאֵיכוּת וּבִפְרָט מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּפְגַם הַדִּבּוּר הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי לֹא שָׁמַרְתִּי פִתְחֵי פִי וְדִבַּרְתִּי כַמָּה וְכַמָּה דִּבּוּרִים פְּגוּמִים מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַד אֵין שִׁעוּר וְעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, דְּבָרִים בְּטֵלִים וּלְשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְלֵיצָנוּת וּשְׁקָרִים וְנִבּוּל פֶּה, וּשְׁאָר דְּבָרִים פְּגוּמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְגַם אֲפִלּוּ כָל הַדִּבּוּרִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלִּי כֻּלָּם פְּגוּמִים מְאֹד מְאֹד, עַד אֲשֶׁר חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא יָצָא מִפִּי עֲדַיִן דִּבּוּר שָׁלֵם בְּלִי שׁוּם פְּגָם וּמַחֲמַת זֶה הִתְגַּבְּרוּ עָלֵינוּ מְאֹד רִיב לְשׁוֹנוֹת, אֲשֶׁר רַבִּים קָמִים עָלֵינוּ, רַבִּים מְאֹד “יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְהֹוָה וְעַל מְשִׁיחוֹ שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ” יֵצֵא עָתָק מִפִּיהֶם וְדוֹבְרִים סָרָה עַל יְהֹוָה וְעַל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְעַל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחָרְתָּ.

[תרטז]

מָרֵיהּ דְּעַלְמָא כֹּלָּא “שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם, פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר” אוֹי לְנַפְשִׁי כִּי אָנֹכִי גָּרַמְתִּי כָּל זֶה בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וְהֶאֱרַכְתִּי אֶת הַגָּלוּת, וּפָגַמְתִּי בְּסֻכַּת דָּוִד הַנֹּפֶלֶת וְלֹא דַי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהָקִים סֻכַּת דָּוִד אַף גַּם בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים הוֹסַפְתִּי לְהַפִּילָה יוֹתֵר וְהִגְבַּרְתִּי סֻכַּת נוֹצְרִים לְשׁוֹנוֹת הָעֲכּוּ”ם, עַד אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הֵם בְּגָלוּת גָּדוֹל, וְהִיא רִיב בְּגָלוּתָהּ עַל בְּנָהָא אֲשֶׁר גָּלוּ מִשֻּׁלְחַן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצָאוּ:

[תריז]

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רְאֵה בְצָרוֹתֵינוּ הַמְרֻבּוֹת מְאֹד, וְהַכְּבֵדוֹת מְאֹד, הָאֲרֻכּוֹת מְאֹד וּבְכָל יוֹם וָיוֹם אָנוּ צוֹעֲקִים וּמִתְחַנְּנִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁתַּחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ וּשְׁטוּתֵנוּ מָלֵא רַחֲמִים עֲזֹר וְהוֹשִׁיעַ וְרַחֵם וְהַצֵּל, חוּס וַחֲמֹל חוּס וַחֲמֹל עַל מֻטְבָּע בִּיוֵן מְצוּלוֹת תַּאֲוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה עַל מְגֹרָשׁ מֵאֶרֶץ הַחַיִּים כָּמוֹנִי עַל פָּגוּם כָּמוֹנִי, עַל לֵב “עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל” כָּמֹנִי הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ כְּלִי מָלֵא בוּשָׁה וּכְלִמָּה יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי, “מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ” הַצִּילֵנִי וּמַלְּטֵנִי וּפְדֵנִי “יְהֹוָה עָשְׁקָה לִי עָרְבֵנִי”

[תריח]

אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם רַחֵם עָלַי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם חֲמֹל עָלַי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֱיֵה בְעֶזְרִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ אֶשְׁמֹר, שֶׁלֹּא אוֹבַד אֶת עוֹלָמִי בְּחִנָּם חַס וְשָׁלוֹם כִּי כָל יָמֵינוּ הֵם הֶבֶל וָרִיק, כַּחֲלוֹם יָעוּף וּכְצֵל עוֹבֵר, וּכְעָנָן כָּלָה, וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת, וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ אוֹי אוֹי אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, אֲהָהּ אֲדוֹנִי, אֲהָהּ אָבִי, רַחֲמָן אֲמִתִּי רַחֵם עָלַי, חַסְדָּן אֲמִתִּי, עַשֵׂה עִמִּי חֶסֶד חִנָּם, וְתֵן לִי חֲנִינָה וְלֹא אוֹבַד גּוֹאֵל חָזָק לְמַעַנְךָ גְּאָלֵנִי חָנֵּנִי בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בְּמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לִי שׁוּם תִּקְוָה כִּי אִם לִצְעֹק אֵלֶיךָ וְלִזְעֹק לַחֲנִינוֹתֶיךָ קָרוֹב לְכָל קוֹרְאָיו עֲנֵנִי מָרוֹם לְעוֹלָם יְהֹוָה עָזְרֵנִי קָדוֹשׁ עַל כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת בִּקְדֻשָּׁתְךָ קַדְּשֵׁנִי יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת זַכֵּנִי לִקְדֻשָּׁתְךָ בֶּאֱמֶת הָקֵם סֻכָּתְךָ הַנּוֹפֶלֶת נְפִילָה אַחַר נְפִילָה בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, עַד אֲשֶׁר אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לַהֲקִימָהּ כִּי אִם אַתָּה לְבַד בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּנוּזִים הָקִימָה מְהֵרָה תְקוּמָה אַחַר תְּקוּמָה, מִבִּירָא עֲמִיקְתָּא לְאִגְּרָא רָמָא :

[תריט]

מָלֵא רַחֲמִים מַרְבֶּה לְהֵטִיב, הֲפֹךְ אֶת לְבָבִי מֵרַע לְטוֹב הַט לִבִּי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ עַצְמִי בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת וּבִפְרָט בִּקְדֻשַּׁת בְּרִית הַלָּשׁוֹן וּבְרִית הַמָּעוֹר עָזְרֵנִי שֶׁלֹּא יֵצֵא שׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר מִפִּי לְעוֹלָם, וְלֹא שׁוּם דִּבּוּר פָּגוּם וְאֶזְכֶּה לִשְׁמֹר פִּתְחֵי פִי וְזַכֵּנִי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל כֹּחִי וּבְכַוָּנָה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאֶהְיֶה נִכְלָל בְּךָ בִּשְׁעַת תְּפִלָּתִי, עַד שֶׁכָּל דִּבְרֵי תְפִלָּתִי יִהְיוּ דִבְרֵי יְהֹוָה בְּעַצְמָן וְיִתְעוֹרְרוּ עַל יְדֵי תְפִלָּתִי כ”ח [כָּף-חֵית] אָתְוָן דְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁהֵם עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם וְעַל יְדֵי זֶה תַמְשִׁיךְ חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל עָלֵינוּ, וְתִפְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּתְחַבֵּק אוֹתָנוּ בִּימִינֶךָ, וְנִזְכֶּה לְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלְּךָ הַקָּדוֹשׁ וְתָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל אוֹיְבֵנוּ וְשׂוֹנְאֵינוּ וְרוֹדְפֵינוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי”

[תרכ]

וְתַעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ וּבַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת סֻכָּה בִּזְמַנָּהּ כָּרָאוּי עִם כָּל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ”ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִם בָּהּ, וּבְלֵב טוֹב וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה וְתַכְנִיעַ וְתַשְׁפִּיל וּתְמַגֵּר וְתַעֲקֹר וּתְבַטֵּל סֻכַּת נוֹצְרִים סֻכַּת עַכּוּ”ם “אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר” וּתְבַטֵּל הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם, וְתַגְבִּיר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, וְתָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפָלֶת וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד, וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר” וְתַסְתִּיר וְתַצְפִּין אוֹתָנוּ בְּסֻכָּתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וּתְסוֹכֵךְ עָלֵינוּ בְּצִלְּךָ הַקָּדוֹשׁ, וְתַצִּילֵנִי מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ עָלֵינוּ כְּלָל וְתַעֲקֹר הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם, וּתְגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם וּתְזַכֵּנִי מְהֵרָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה חִישׁ קַל מְהֵרָה:

[תרכא]

וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבָנִים חַיִּים וְקַיָּמִים לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ וּלְתוֹרָתֶךָ (כשרוצה להתפלל על מי שיש לו צער גידול בנים ר”ל יזכירו כאן ויאמר וּבִּפְרָט לפב”פ וכו’) חוּס וַחֲמֹל וְרַחֵם וְתֵן לְבָנֵינוּ וְלִבְנוֹתֵינוּ וּלְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים (וּבִפְרָט לְהַיֶּלֶד פב”פ וכו’ וּלְהַיַּלְדָּה פב”פ וכו’) רַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ בִּזְכוּת אֲבוֹתָם, וְתֵן לָהֶם חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתָם יֶהֱמוּ נָא וְיִכְמְרוּ נָא רַחֲמֶיךָ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ, וְתֹאמַר דַּי לְצָרוֹתָם “הֵיטִיבָה יְהֹוָה לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם” יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילָם שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָם “אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה” בִּרְחוֹבוֹתָם, לָעַד וּלְדוֹרוֹת, וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָם רֵאשִׁיתָם מִצְעָר, יִשְׂגֶּה מְאֹד אַחֲרִיתָם כַּאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה, כֵּן יַעֲמֹד זַרְעָם וּשְׁמוֹתָם וְתַצִּיל אוֹתָם וְכָל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַיִן הָרָע וּמִפֶּגַע רָע וּמִכָּל מִינֵי נֶגַע וּמַחֲלָה וְתִשְׁלַח לָהֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל רְמַ”ח אֵבָרֵיהֶם וּשְׁסָ”ה גִידֵיהֶם וְיִזְכּוּ לִהְיוֹת חַיִּים בְּרִיאִים וְקַיָּמִים יְבַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּנְּעִימִים וְנִזְכֶּה שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם דּוֹרוֹת הַרְבֵּה וְדוֹרֵי דוֹרוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת רַחֵם עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וּתְגַדְּלֵם לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים “עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ”:

[תרכב]

מָלֵא רַחֲמִים צְרָכֵינוּ מְרֻבִּים וְדַעְתֵּנוּ קְצָרָה לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל מַחְסוֹרֵינוּ מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ חוּס וַחֲמֹל עָלַי וְזַכֵּנִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיַּי, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה “אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי לֹא אוֹסִיף” רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וּתְגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, וְיָשׁוּבוּ כָל בָּאֵי עוֹלָם אֵלֶיךָ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף גַם יְהֹוָה יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִתֵּן יְבוּלָהּ חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ” וּבְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים תְּפַיֵּס וּתְרַצֶּה אֶת שְׁכִינַת עֻזֶּךָ וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיהָ אֵלֶיךָ וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, פָּנִים בְּפָנִים וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵאִתָּנוּ עוֹד וְתִשְׁלַח לָנוּ צַדִּיקִים וְרַבָּנִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיּוֹרוּ לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְתַצִּיל אוֹתָנוּ מֵהַמַּנְהִיג וְרַבִּי שֶׁל שֶׁקֶר קָרְבֵנוּ לִישׁוּעָתֶךָ, עָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, הַחֲיֵנוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וַחֲסָדֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, גְּמֹל עָלֵינוּ חֲסָדִים טוֹבִים, “חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים” וּמֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם חָנֵּנוּ וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסוֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה” חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ בְּרַחֲמִים כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו”, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button