ליקוטי תפילות פט | תפילה לשמחה ווידוי דברים

ליקוטי תפילות פט – וידוי דברים ושמחה

“אוֹדֶה יְהֹוָה מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אַהַלְּלֶנּוּ. כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשּׁוֹפְטֵי נַפְשׁוֹ”.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, לַמְּדֵנִי אֵיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ עַתָּה, וְאֵיךְ לְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי עַתָּה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְפָרֵט אֶת כָּל חֲטָאַי לְפָנֶיךָ, שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָב הָרַחֲמִים, אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי חֶדְוָה תְקוּעָה בְּלִבִּי מִסִּטְרָא חֲדָא וַעֲצִיבוּ מִסִּטְרָא חֲדָא, וְגֹדֶל הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה שֶׁיֵּשׁ לִי לִשְׂמֹחַ עַל חֶלְקִי הוּא בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, עַם הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים וּמְרֹמָמִים מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה מְחַבֵּב אוֹתָנוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת שֶׁל חִבָּה, וְאַתָּה אוֹהֵב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אַהֲבָה רַבָּה וְאַהֲבַת עוֹלָם לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. וּמֵאַהֲבָתְךָ וּמֵחֶמְלָתְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, הִרְבֵּיתָ לָנוּ תוֹרָה וּמִצְוֹת, אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְהַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִשְׂמֹחַ וְלָשִׂישׂ וְלָגִיל מְאֹד בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמְשַׂמְּחִין אֶת הַלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, פִּקּוּדֵי יְהֹוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב.

אֲבָל מֵרִבּוּי עֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים נוֹפְלִים עָלַי בְּכָל־עֵת עַצְבוּת וּדְאָגוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, “כִּי עֲוֹנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי”. וְאַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי זֹאת הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה מַזִּיק מְאֹד לַעֲבוֹדָתֶךָ, כִּי מֵחֲמַת הָעַצְבוּת נִטַּמְטֵם לִבִּי וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתִּי, עַד שֶׁאֵינִי יָכֹל לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. וַאֲפִלּוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְפָרֵט חֲטָאַי וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, קָשֶׁה מְאֹד וְכָבֵד עָלַי, מֵחֲמַת שֶׁנִּטַּמְטֵם לִבִּי עַל־יְדֵי הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה:

עַל־כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וּתְלַמְּדֵנִי אֵיךְ לְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי בְּכָל־עֵת, כִּי כְבָר לִמַּדְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל־יְדֵי צַדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, וְגַם עַתָּה הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. אַף־עַל־פִּי־כֵן בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, הוּא מְחֻיָּב לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וּלְשַמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל־עֵת, עַל אֲשֶׁר זָכָה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל. וְגַם צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִכָּל הַמִּצְוֹת הָרַבּוֹת שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מֵעוֹדוֹ. כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ מִצְוֹת רַבּוֹת, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן. וּבָזֶה רָאוּי לִשְׂמֹחַ וְלָשׂוּשׂ הַרְבֵּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים:

מָרָא דְעַלְמָא כֹּלָּא, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, אָבִי אָב הָרַחֲמָן, אֲשֶׁר עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמֶךָ. הֱיֵה בְּעֶזְרִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱסֹף וּלְקַבֵּץ כָּל חֶלְקֵי הַשִּׂמְחָה מִכָּל הַמִּצְוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁזָּכִיתִי בְּרַחֲמֶיךָ מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְיִתְקַבְּצוּ אֵלַי כָּל חֶלְקֵי הַשְּׂמָחוֹת הָאֵלּוּ יַחַד, וְיִתְגַּבְּרוּ בְּכָל עֹז עַל הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁל עֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לִשְׂמֹחַ בְּכָל עֹז תָּמִיד. וְאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה תָמִיד, בְּכָל מִינֵי דְרָכִים וְעֵצוֹת, אֲשֶׁר לִמַּדְתָּנוּ עַל־יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְתַעַזְרֵנִי לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְקֹד מֵחֲמַת שִׂמְחָה.

וּתְזַכֵּנִי לְשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה תָמִיד, הֵן לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת חֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה הַכְּשֵׁרִים, הֵן לִשְׂמֹחַ בִּשְׁאָר שְׂמָחוֹת שֶׁל מִצְוָה. וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּכָל־עֵת בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, בְּחֶדְוָה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְקֹד הַרְבֵּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה. וְאֶזְכֶּה לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר בְּכָל קוֹמַת הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין, שֶׁכְּלוּלָה מֵרְמַ”ח אֵבָרִים וּשְׁסָ”ה גִידִין, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת כָּל הַתַּרְיַ”ג מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, פִּקּוּדֵי יְהֹוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב.

זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁיִּתְלַהֵב בִּי הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁבִּי, מִכָּל הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי מֵעוֹדִי בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים עַד אֲשֶׁר תָּאִיר הַשִּׂמְחָה בְּאוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא, עַד אֲשֶׁר יִתְבַּטְּלוּ עַל־יְדֵי־זֶה הַחשֶׁךְ וְהַמְּנִיעָה וְהַדְּאָגָה וְהָעַצְבוּת שֶׁל רִבּוּי הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים הָעֲצוּמִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְאִם הֵם רַבִּים וַעֲצוּמִים מְאֹד מְאֹד, עִם כָּל זֶה מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, וּבְכֹחֲךָ הַגָּדוֹל אַתָּה יָכֹל לְהוֹסִיף אוֹר גָּדוֹל בְּהַשִּׂמְחָה שֶׁל הַמִּצְוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבִּי, עַד אֲשֶׁר יִתְגַּבְּרוּ עַל הַחשֶׁךְ וְהַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת שֶׁל רִבּוּי הָעֲוֹנוֹת שֶׁלִּי, עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל הָרַע לְגַבֵּי הַטּוֹב, שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ עַצְבוּת הָעֲוֹנוֹת כְּנֶגֶד שִׂמְחַת הַמִּצְוֹת. וְאֶזְכֶּה לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד הַרְבֵּה בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה תָמִיד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְהַשְׁלִים כָּל קוֹמַת הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת.

וְעַל־יְדֵי־זֶה תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ בְּכָל־עֵת וּלְפָרֵט אֶת כָּל חֲטָאַי בְּפֵרוּשׁ, בְּפֶה מָלֵא. וְאַל יִמְנָעֵנִי מִזֶּה שׁוּם מוֹנֵעַ וְעִכּוּב, וְאַל יַעֲבִירֵנִי הַשִּׁכְחָה לִשְׁכֹּחַ אֵיזֶה חֵטְא מִלְּפָרְטוֹ לְפָנֶיךָ, וְאַל יְבַלְבֵּל אוֹתִי מִזֶּה שׁוּם בִּלְבּוּל, רַק אֶזְכֶּה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּלְפָרֵט אֶת הַחֵטְא בְּפֵרוּשׁ. וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים, תִּהְיֶה בְּעֶזְרִי. שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי וִדּוּי דְבָרִים לִבְנוֹת וּלְהַשְׁלִים אֶת הַדִּבּוּר בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְעוֹרֵר הַקּוֹל הָעֶלְיוֹן וְיִתְיַחֵד עִם הַדִּבּוּר בְּיִחוּד שָׁלֵם, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְתַּקְּנוּ עַל־יְדֵי־זֶה כָּל חֲטָאַי וַעֲוֹנַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּתְמַלֵּא כָל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי יָשׂוּם לִי פֶּה לְדַבֵּר עַתָּה, לְפָרֵשׁ עַתָּה כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, אֵיךְ לוֹקְחִין כֹּחַ עַתָּה לִשְׁפֹּךְ לִבִּי כַּמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, “מַלְכִּי וֵאלֹהָי, אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל”. לַמְּדֵנִי אֵיךְ לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ, שֶׁתַּחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת. אָבִי צוּרִי גּוֹאֲלִי וּפוֹדִי, הַצּוֹפֶה לְהֵטִיב אַחֲרִיתִי, עָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה וּבְדַרְכֵי עֵצוֹתֶיךָ הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד.

“שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדְּךָ כִּי אֵלֶיךָ יְהֹוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא”. חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם עַל הָעַצְבוּת, לְהַגְבִּיר הַשִּׂמְחָה עַל הָעַצְבוּת. וּתְחַזֵּק אוֹתִי בְּכָל מִינֵי שְׂמָחוֹת, וּתְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשִׁי בְּכָל דַּרְכֵי הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר לִמְּדוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, וְלֹא אַנִּיחַ אֶת הָעַצְבוּת לְהִתְקָרֵב אֵלַי בְּשׁוּם אֹפֶן, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם כֹּחַ לְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה לְטַמְטֵם אֶת לִבִּי חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי. רַק אֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל־עֵת בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה מִתּוֹךְ הַשִּׂמְחָה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ בְּפֶה מָלֵא, וְלִשְׁפֹּךְ לִבִּי כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה, וּלְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּא כָּרָאוּי לִי, וְאַחַר כַּךְ תֵּכֶף אֶחֱזֹר אֶל הַשִּׂמְחָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז, וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ תָמִיד “בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל”, כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָחְתִּי, שֶׁאַתָּה יָכֹל לַעֲזֹר לִי גַּם עַתָּה לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה תָמִיד, אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. “אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן”.

וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַשִּׂמְחָה מִמְּקוֹר הַשִּׂמְחָה, מֵהַשִּׂמְחָה הָעֲתִידָה וְהַמּוּכֶנֶת לָבֹא עָלֵינוּ בְּקָרוֹב עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף”. וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וּתְנַחֵם וּתְשַׂמַּח אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, “כִּי נִחַם יְהֹוָה צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבוֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהֹוָה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה”. אָמֵן וְאָמֵן.

למי שרוצה להתנקות מעוון – צריך לומר סדר וידוי דברים

אם אפשר לומר אצל רבינו נחמן מברסלב או הרשב”י (לא אומרים בכל קבר של צדיק)

סדר הוידוי של רבינו ניסיםוידוי ותשובה – תיקון הכללי

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close