לעבוד את השם בשמחה !

תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה!

אומרת התורה – כל הייסורים וכל מה שעובר עליך זה רק בגלל סיבה אחת.. תַּחַת אֲשֶׁר לא עָבַדְתָּ את השם אלוקיך בשמחה וְכוּ’

יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם הַרְבֵּה, כְּשֶׁמְּעַיְּנִים בְּסִפְרֵי-מוּסָר שֶׁמְּדַבְּרִים מֵעצֶם גּדֶל הַפְּגָם שֶׁל הַחֲטָאִים וּמֵעצֶם מְרִירַת הָעֳנָשִׁים שֶׁל גֵּיהִנּם וְכַיּוֹצֵא וְכוּ’, הֵם מִתְפַּחֲדִים מְאד, אֲבָל הַבַּעַל-דָּבָר מִתְגָּרֶה בָּהֶם וּמַפִּילָם עַל-יְדֵי-זֶה לְעַצְבוּת גָּדוֹל יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נוֹפְלִים עַל- יְדֵי-זֶה בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם;

וְיֵשׁ שֶׁנּוֹפְלִים חַס וְשָׁלוֹם כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁבָּאִים לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלּא זָכוּ לְקַבֵּל הַדַּעַת הָאֲמִתִּי מִצַּדִּיקֵי-אֱמֶת לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמָם, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁכְּבָר נִשְׁקְעוּ בְּדַרְכֵיהֶם כָּל-כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב עוֹד, וְעַל-כֵּן כָּל מַה שֶּׁרוֹאִין יִרְאַת הָעֳנָשִׁים, נוֹפְלִים בְּעֵינֵי עַצְמָן יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דּוֹר, כַּמְבאָר בִּפְנִים.

אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עַל עַמּוֹ וְשׁוֹלֵחַ עָלֵינוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל-יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר מִבְּחִינַת הַיִּרְאָה שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁיַּמְשִׁיךְ הַיִּרְאָה בְּשֵכֶל עֶלְיוֹן כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַיִּרְאָה לְטוֹבָה אֲפִלּוּ לְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, שֶׁאֲפִלּוּ הָרָחוֹק מְאד מְאד יִהְיֶה לוֹ דַּעַת אֲמִתִּי לְהַבְחִין הָאֱמֶת, שֶׁגַּם הוּא יֶשׁ לוֹ תִּקְוָה, כִּי רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ רַבִּים מְאד.

וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי לא יִפּל עַל-יְדֵי יִרְאַת הָענֶשׁ, אַדְּרַבָּא, מִיִּרְאַת הָענֶשׁ יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לִמְצוא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּלְשַמֵּחַ אֶת עַצְמּוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא מִזֶּרַע יִשְרָאֵל עַל-כָּל- פָּנִים,

וְדַיְקָא עַל-יְדֵי יִרְאַת הָענֶשׁ יָבוֹא לְשִמְחָה גְדוֹלָה, כִּי יִרְאַת הָענֶשׁ תַּכְרִיחֵהוּ לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁמַּזְהִירִים מְאד אֶת הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים שֶׁיִּתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּשִמְחָה תָּמִיד עַל-פִּי דַּרְכֵי עֲצוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וּבְוַדַּאי צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לְהִתְיָרֵא מְאד לִשְׁמעַ לְדִבְרֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים וּלְקַיְּמָם בֶּאֱמֶת. וְעַל-כֵּן בְּסוֹף הַתּוֹכֵחָה שֶׁהוּא יִרְאַת הָענֶשׁ כְּתִיב: תַּחַת אֲשֶׁר לא עָבַדְתָּ אֶת ה’ אֱלקֶיךָ בְּשִמְחָה”,

נִמְצָא שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְיָרֵא מְאד מִיִּרְאַת הָענֶשׁ, עַד אֲשֶׁר יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמַּזְהִירִים אֶת הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים לְשַמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ עֲדַיִן וְלַעֲבד אֶת ה’ בְּשִמְחָה. אוצר היראה מהדורא בתרא אות פו

שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁל קִיּוּם הַמִּצְות

עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְות בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁל הַמִּצְוָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: תַּחַת אֲשֶׁר לא עָבַדְתָּ וְכוּ’ בְּשִמְחָה”, וְכַמּוּבָא.

וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁל קִיּוּם הַמִּצְות הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְשִמְחָה כָּזוֹ, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל אֲפִלּוּ שׁוּם שְכַר עוֹלָם הַבָּא בְּעַד הַמִּצְוָה, רַק הוּא שָמֵחַ וּמִתְעַנֵּג מְאד בְּמַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשוֹת הַמִּצְוָה שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמְצַפֶּה שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְכַר מִצְוָה זאת עוֹד אֵיזֶה מִצְוָה, בִּבְחִינַת ‘שְכַר מִצְוָה מִצְוָה’.

וְזֶה בְּחִינַת “נַעֲשֶה וְנִשְׁמָע” שֶׁאָמְרוּ יִשְרָאֵל בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, הַיְנוּ שֶׁשְּׂכַר עֲשִיַּת מִצְותֵינוּ יִהְיֶה רַק שֶׁנִּזְכֶּה עַל-יְדֵי-זֶה לִשְׁמעַ עוֹד כַּמָּה מִצְות וּלְקַיְּמָם. וְעַל- כֵּן בֶּאֱמֶת דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “וְשִמְחַת עוֹלָם עַל ראשָׁם” עַל שְׁנֵי הַכְּתָרִים שֶׁנִּכְתְּרוּ יִשְרָאֵל עַל-יְדֵי נַעֲשֶה וְנִשְׁמָע, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְות, כְּשֶׁזּוֹכִין לִבְחִינָה זוֹ הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת נַעֲשֶה וְנִשְׁמָע.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּפְלָה הַתּוֹרָה אֵצֶל כַּמָּה מִצְות: “נָתוֹן תִּתֵּן”, “הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק” וְכַיּוֹצֵא, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת קִיּוּם הַמִּצְות, שֶׁמְּקַיֵּם הַמִּצְוָה שֶׁל נְתִינַת צְדָקָה וְלִתֵּן עוֹד הַפַּעַם, וְכֵן בְּכָל הַמִּצְות. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר אֵצֶל יְצִיאַת יִשְרָאֵל מִמִּצְרַיִם: “וַיּאפוּ אֶת הַבָּצֵק וְכוּ’ עֻגת מַצּוֹת וְכוּ’ וְגַם צֵדָה לא עָשוּ לָהֶם”, וְרַבּוֹתֵינוּ זַ”ל דָּרְשׁוּ: “וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת” וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמִּצְות; כְּשֵׁם שֶׁאֵין מַחְמִיצִין אֶת הַמַּצָּה כָּךְ אֵין מַחְמִיצִין אֶת הַמִּצְוָה.

וְזֶהוּ: “וְגַם צֵדָה לא עָשוּ לָהֶם”, כִּי עַל- יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְות מֵכִין הָאָדָם צֵידָה לְדַרְכּוֹ הָאָרךְ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: ארְחָן רְחִיקָא וְזַוְדִין קַלִּילָא. וּבְוַדַּאי אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהָכִין לְעַצְמוֹ צֵידָה לְדֶרֶךְ רָחוֹק מְאד מְאד כָּזֶה, אֲבָל עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא, שֶׁבִּשְׁעַת קִיּוּם הַמִּצְות לא יַחְשׁב אֲפִלּוּ מַחֲשָׁבָה זוֹ, שֶׁעוֹשֶה זאת בִּשְׁבִיל לְהָכִין צֵידָה לְדַרְכּוֹ, רַק עִקַּר עֲשִיָּתוֹ וְשִמְחָתוֹ וְתַעֲנוּגוֹ בַּעֲשִיַּת הַמִּצְוָה יִהְיֶה רַק בְּהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, הַיְנוּ בְּמַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ. וּמֵחֲמַת שֶׁלִּזְכּוֹת לָזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי אֲכִילָה דִקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, כַּמְבאָר בִּפְנִים, עַל-כֵּן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל כָּל הַמִּצְות מִמַּצָּה, שֶׁאֵין מַחְמִיצִין אוֹתָן כַּנַּ”ל, כִּי זְרִיזוּת הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק כְּשֶׁזּוֹכִין לִבְחִינָה זוֹ, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּשׁוּם שְכַר עוֹלָם הַבָּא כְּלָל בְּעַד הַמִּצְות, רַק שִמְחָתוֹ מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וְאָז בְּוַדַּאי לא יַחְמִיץ אֶת הַמִּצְוָה, רַק יַעֲשֶה אוֹתָהּ בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל מְאד, מֵאַחַר שֶׁכָּל שִמְחָתוֹ וְתַעֲנוּגוֹ הוּא רַק מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וְהוּא מְצַפֶּה תָּמִיד שֶׁיְּזַכֵּהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַעֲשוֹת מִצְוָה, וְעַל- כֵּן כְּשֶׁבָּא לְיָדוֹ אֵיזֶה מִצְוָה, בְּוַדַּאי הוּא עוֹשֶה אוֹתָהּ בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל מְאד.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה וְכוּ’, שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, כִּי עִקַּר הַזְּרִיזוּת וְהָרִיצָה לִדְבַר מִצְוָה הוּא עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לַשִּׂמְחָה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְכַר מִצְוָה מִצְוָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְקַיֵּם הַמִּצְות בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל כַּנַּ”ל (הל’ חלה ה”ג, אותיות ב ה ו).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *